סקירת היום השביעי

דיווח[2] מאתר גדודי עז א-דין אלקסאם מוסיף עוד פרטים אודות ההתנקשות והאיש;
בהפצצה נהרגו אל ריאן ותשעה מבני משפחתו. הראשונה שזוהתה היתה אשתו נואל אסמעיל. המקורות ציינו כי כמה מבני משפחתו טרם זוהו.
מקורות רפואיים ציינו כי עשרה פלסטינים נהרגו בבית, כולם נשים וילדים. בנו בן השש, עבד אל רחמן, היה אף הוא בין הקורבנות.
אל ריאן קרא להלחם בישות הציונית בכל האמצעים החל מהאנתפאדה השניה.
הוא סבל מבעיות בליבו בשנים האחרונות ולפיכך לא הלך לאוניברסיטה. במקום זאת, הוא הקים את הספריה הגדולה ביותר ברצועת עזה, תלמידיו באוניברסיטה האסלאמית באו לספריה ולמדו בה. ספריה זו היתה מיוחדת במינה, תלמידיו דיווחו שמרבית זמנו הוא בילה בחיבור ספרים.

דיווח[3] נוסף מהאתר מונה את ההתקפות שבוצעו ביום זה בחתך שעות;
ערב ראש השנה והשעות הראשונות של 2009 היו עדים לשישה הרוגים נוספים ולפחות 30 פצועים כאשר התקפות אוויריות ציוניות פגעו בבתים, גינות, בניינים של משרדי ממשלה ומנהרות ברפיח במשך שישה ימים.
לדברי מעאויה חסנין, מנהל האמבולנסים ושרותי החרום בעזה, ישנם כעת לפחות 400 הרוגים, 2,000 פצועים ו-250 פצועים קשה.
ציר הזמן של ההתקפות;
12:05 PM – טילים ציונים שוגרו לעבר שני בתים באזור הצפוף של מחנה הפליטים נסיראת, דווח על עשרות פצועים.
11:45 AM – עשרים נפצעו כאשר פגזים ציונים פגעו בביתו של אבו מוסא א-דירי בשכונת א-סברה צפונית לעיר עזה.
08:45 AM – פגזים ציונים פגעו בביתו של מנהיג גדודי א-נאצר, מחמד ברוד בצפון רצועת עזה.
07:00 AM – מטוסים ציונים תקפו מכונית בשכונת שיח רדואן צפונית לעיר עזה.
06:00 AM – מבני משרדי המשפטים והחינוך בעיר עזה נהרסו מאש ספינות תותחים ציוניות המצויות מול חופי עזה.
05:10 AM – חמישה נהרגו כאשר מטוסים ציונים תקפו עם שחר בית באזור א-שורה ברפיח.
05:00 AM – מפקדות המועצה המחוקקת בעיר עזה נהרסו בהתקפות של ספינות ציוניות הממוקמות במים של עזה.
04:00 AM – מטוסים ציונים פגעו בכמה בתים באזור העיר עזה.
12:05 AM – אדם אחד נהרג ואחד נפצע במהלך הפצצות ציוניות בדרום רצועת עזה.

פאטימה בלושה נהרגה וביתה נפצעה כאשר פגזים ציונים פגעו במסגד הסמוך לביתן בג'בליה מעט לאחר חצות יום חמישי (01.01.2009), שתיהן הובהלו לבית החולים כאמל אדואן.

11:45 PM יום רביעי (31.12.2008) – מטוסים ציונים הפציצו את ביתו של מנהיג חמאס, אנאס שעבנה, כמו גם את פארק א-שבורה, מרפאה ומספר מנהרות ברפיח.

בדיווח[4] נוסף מעזה נמסר כי שלושה ילדים בני אותה משפחה נהרגו מהתקפה אווירית של הכיבוש הישראלי בכפר מזרחית לעיר חאן יונס ובכך עלה מספר הילדים שנהרגו בשבוע אחד ל-70.
מקורות מקומיים מסרו כי הכיבוש הישראלי ירה טיל לעבר הילדים בשעה ששיחקו ברחוב והרגם במקום.
במהלך שבוע אחד של שואת עזה, חיל האויר של הכיבוש הישראלי הרג 430 פלסטינים ופצע 2,200 אחרים.

פעילות צה"ל בגדה המערבית;
בדיווח[5] במירושלים הכבושה נמסר כי צבא הכיבוש הישראלי כפה סגר הרמטי על הגדה המערבית למשך יומיים החל מחצות יום ה' (01.01.2009) מחשש להתפרצות עימותים אלימים עם העם הפלסטיני בשל טבח צבא הכיבוש הישראלי בעזה.
ישראל הודיעה על החלטתה לאחר פגישה בטחונית בראשות אהוד ברק, שר המלחמה הישראלי, לשם הערכת המצב לאור הקורה ברצועת עזה.
בהקשר זה, צבא הכיבוש הישראלי שיגר אלפי שוטרים וחיילים למנוע מאזרחים פלסטינים מתחת לגיל 50 מלהתפלל במסגד אל אקצא על מנת לסכל כל נסיון פלסטיני להצית אנתפאדה.
על פי מקורות ישראלים, צבא הכיבוש הישראלי שלח כ-12,000 שוטרים לירושלים הכבושה ולאזורים "החמים" באדמות הפלסטיניות הכבושות של 1948 בהם היו עימותים עם משטרת הכיבוש הישראלית לאור התוקפנות בעזה.
בגזה המערבית הוכרז מצב של כוננות גבוהה בקרב חיילי כוחות הכיבוש הישראלי במטרה למנוע כל הפגנות פלסטיניות לאחר שתנועת החמאס קראה לתומכיה להפגין בערי הגדה המערבית.
לדברי מקורות ישראלים, המצב הבטחוני המתוח הכריח את צבא הכיבוש הישראלי לסגור את אזור הנגב בפני נופשים ולהכריז עליו כעל שטח צבאי סגור.
העיתון הישראלי ידיעות אחרונות טען ביום ו' (02.01.2009) שחיילי כוחות הכיבוש הישראלי סיכלו מספר נסיונות של פעילים פלסטינים לבצע פעולות "רציניות" בעומק ישראל, בכלל זה הברחת פצצה במשקל טון לתוך התנחלות ישראלית.

תגובות פלסטיניות;
החמאס מגנה[6] את "התהליך המתוכנן והמלוכלך אשר שם לו למטרה את התנועה" ותאר זאת כנסיון נואש להסית נגד התנועה אשר קראה לערבים אשר אין ביכולתם לתמוך בהתנגדות, לא לתקוע סכין בגבה.
פאוזי ברהום, דובר החמאס, הכחיש בהודעה לעיתונות טענות לפיהן מנהיגי החמאס ופקידי הממשלה מסתתרים מתחת לאדמה וכי עזבו את תושבי עזה לנפשם, כפי שנטען ע"י מספר גורמי תקשורת מצרים בנסיון נואש להכתים את פני החמאס.
הוא הדגיש כי מנהיגי החמאס נמצאים שם עם תושבי עזה במסגדים, בשרותים החברתיים ובכל שטח וציטט את חלל הקודש ד"ר ניזאר אל ריאן כהוכחה לכך בהוסיפו שהחמאס מובילה את ההתנגדות ושהיא נוכחת בכל תחומי הפעילות.
"אנו אומרים לאלו אשר לא רצו להסיר את הסגר מעל עזה ואשר אינם רוצים שהחמאס ינצח, אם אינכם יכולים לעשות דבר להגנת העם הפלסטיני, עליכם להשאר שקטים הואיל ואנו מסוגלים להגן על עמנו ועל אדמותינו".
הוא הוסיף כי החמאס חזק ואיתן למול התקפת הכיבוש הישראלי, כי המצב ברצועת עזה מצוי תחת שליטה וכי אין מקרים של ביזה או פשעים אחרים אשר מתרחשים בזמן מלחמה, במקום זאת כולם משתפים פעולה לנוכח התקפת הכיבוש.

הזירה הערבית;
בדיווח[7] מקהיר נמסר כי הנשיא מבארכ אמר ביום ה' (01.01.2009) כי אין ביכולתו לפתוח את מעבר הגבול ברפיח לסיוע הומניטרי בלא אישור מהכיבוש הישראלי.
הוא אמר בראיון לתחנת טלביזיה מצרית לאחר פגישה עם ראש הממשלה התורכי בשארם א-שיח, "ישראל אחראית לבטחון גבולותיה ובכלל זה אלו עם האזורים הכבושים, כלומר מצפון, למזרח ולדרום, כולל אלו עם מצרים ולמערב, כלומר עם ים עזה. זה הכל באחריות ישראל להבטיח את גבולותיה, אפילו הגבולות עם השטחים הכבושים".
לשאלה האם מעבר הגבול ברפיח ישאר פתוח, ענה כי המעבר פתוח למקרים הומניטרים לאחר שהצד הישראלי מיודע מראש וכך אין אי הבנות או האשמות מצד ישראל על הברחת נשק ותחמושת.
ישנם אלו המבקשים מאיתנו לפתוח את המעבר (בקביעות), אנו אומרים, כיצד ניתן להרשות לאנשים להגיע לצד השני, הם אומרים שזוהי אדמה פלסטינית … אולם בפועל זוהי אדמה כבושה והכיבוש מפקח על הנכנס ועל היוצא, אין טעם להטעות את דעת הקהל".
הוא גם טען כי החמאס מנסה לשלוט במעבר הגבול וכי החמאס ניסה למנוע מעולי רגל לעזוב את רצועת עזה דרך רפיח. עוד אמר כי מעבר רפיח יפתח לשני הכיוונים למקרים הומניטריים אולם עלינו להודיע לישראלים על כל מי שנכנס או עוזב, בגלל שרצועת עזה מצויה תחת כיבושה ולפיכך באחריותה.

בדיווח[8] מריאד נמסר, בהסתמך על סוכנות הידיעות הצרפתית המצטטת חברים בארגון זכויות האדם הסעודיHuman Rights First (http://www.humanrightsfirst.org), כי כוחות הבטחון הסעודיים עצרו שני אזרחים סעודים אשר ניסו לארגן כינוס תמיכה בעזה. המקורות, אשר ביקשו לשמור על עילום שמם, זיהו את העצורים כחאלד אל עומיר ומחמד אל עתיבי והוסיפו שכוחות הבטחון הסעודים דיכאו כינוס תמיכה בעזה בעיר אל קאטיף שבמזרח הממלכה העשירה בנפט, תוך שימוש בכדורי גומי ועצרו עשרות מהמפגינים.
סוכנות הידיעות הצרפתית מצטטת את המקור אשר טען כי כוחות הבטחון הסעודיים הקיפו את המלומד הסעודי הבכיר שיח' עואד אל קרני, אשר הוציא קודם לכן פסק הלכה הקורא לפגוע באינטרסים ציונים בכל מקום בתגובה לתוקפנות הברוטלית הנמשכת של חיילי צבא הכיבוש הישראלי על רצועת עזה אשר קצרה את חייהם של כ-430 פלסטינים ופצעה למעלה מ-2,200 אחרים עד כה.
יתר על כן, המקורות גילו כי פעילים סעודים ביטלו כינוס תמיכה בעזה אשר תכננו, לאחר שמשרד הפנים הסעודי הזהירם שלא לעשות כן.
מספר אנשי דת סעודים בכירים פרסמו הודעה המעניקה לגיטימציה להתנגדות הפלסטינית ודוחקת במדינות הערביות והמוסלמיות לעזור להתנגדות הפלסטינית ללא היסוס.
לדברי משקיפים מקומיים, העמדה הסעודית הרשמית נחשבת ל"אדישה" להרג מאות אזרחים פלסטינים חפים מפשע ברצועת עזה ע"י חיילי צבא הכיבוש הישראלי.
שיח' נאסר אל עומר, אחד מהמלומדים המפורסמים בממלכה, גינה קודם לכן מספר תחנות טלביזיה ערביות בלווין וערוצי תקשורת על כך שהפנו את גבם לסבלו של העם הפלסטיני בעזה, בתארו אותם כ"ערוצים עבריים" וברומזו על תחנת הטלביזיה אל ערביה שבבעלות סעודית וערוצי טלביזיה אחרים שבבעלות הממשלה.

בדיווח[9] מדוחה נמסר כי המלומד המוסלמי הבכיר, שיח' יוסף אל קרדאוי, הצהיר ביום ו' (02.01.2009) כי ה'אומה' המוסלמית ממרוקו לאינדונזיה מחוייבת להגן על רצועת עזה ועל אדמות המוסלמים מפני האויב.
"תמיכה בעם הפלסטיני בעזה הינה חובה דתית על כל מוסלמי אישית בהתאם ליכולותיו ואף לא אחד פטור מחובה זו" אמר השיח' בנאום שנשא בפני עצרת תמיכה המונית בעזה בבירת קטאר.
הוא שיבח את התושבים המוסלמים "המפגינים ברחובות ומביעים אהדה ותמיכה בעזה" באומרו שה'אומה' המוסלמית חיה ומוכנה להקריב כל דבר יקר על מנת לעזור לאחיהם.
באותה העת, הוא סנט במשטרים הערביים בהדגישו שאלו איבדו את אומץ ליבם לקבל החלטות אמיצות במטרה להסיר את הדיכוי מעל עזה.
הוא הילל את הגבורה הראויה לציון שמפגין העם הפלסטיני ברצועת עזה והנהגת חמאס מבית ומחוץ ודחק בהם לא להכנע בכל מחיר.
"אנו מאחוריכם עד לנשימה האחרונה, והיו בטוחים שלא ינטשו אתכם או יבגדו בכם כל עוד אתם דבקים בזכויותיכם החוקיות", הטעים קרדאוי בפנותו למנהיגי חמאס והדגיש שהשליטים הציונים העריצים לא ישיגו נצחון על המוסלמים.
יתר על כן, הוא קרא לכל מוסלמי להתפלל למען אחיו בעזה, ולתרום ככל יכולתו למענם על מנת "שלא ירגישו תושבי עזה שהזניחו אותם בקרב זה נגד צבא הכיבוש הישראלי הפושע".

התגובות הבינלאומיות ומאמצי הסיוע לתושבי הרצועה;
בדיווח[10] מירושלים הכבושה נמסר כי בירות ברחבי העולם עדות להפגנות ענקיות במחאה על התקפת הכיבוש הישראלי על עזה אשר גבתה עד כה את חייהם של 430 פלסטינים, 74 מהם ילדים ו-26 נשים.
בג'אקרטה, בירת אינדונזיה, מאות אלפי מפגינים צעדו ונשאו דגלים פלסטינים בקוראם נגד הכיבוש וההתקפות האוויריות נגד עזה. המפגינים צעדו לעבר שגרירות ארה"ב הואיל והכיבוש הישראלי משתמש במטוסים, טילים ופצצות תוצרת ארה"ב נגד האוכלוסיה האזרחית בעזה.
מנהיג מפלגת הצדק והרווחה, אשר ארגנה את ההפגנה, גינה את התקפת הכיבוש הישראלי על עזה והשתיקה הבינלאומית, בה בעת הוא ברך את העמידה האיתנה של תושבי עזה.
בצד ההודי של קשמיר מאות מפגינים שרפו את דגל הכיבוש הישראלי וכן התרחשו התנגשויות בין המפגינים לבין המשטרה ההודית.
הפגנות התקיימו גם ברחבי פקיסטאן, המפגינים מחו נגד ההתקפה הישראלית הנמשכת על עזה וקראו לג'האד.
אלפי אפגאנים הפגינו לאחר תפילות יום השישי (02.01.2009) בערים שונות ברחבי המדינה וקראו לג'האד.
בסידני קיימו 200 אלף מוסלמים תפילות שישי בפארקים לאחריהן נישאו תפילות לעילוי נשמות הקורבנות של התקפת הכיבוש הישראלי.
בפיליפינים נשאו המפגינים תמונות של לוחמי קודש וגינו את פשעי המלחמה המבוצעים ע"י הכיבוש הישראלי בעזה.
הפגנת ענק התקיימה בבירת מלאזיה אשר התחילה מהמסגד הגדול שבמרכז והסתיימה בשגרירות הפלסטינית שם נערכה העצרת.
הפגנות נערכו בבירות ערביות וארופאיות רבות.