הסתה מקוונת

גל הארועים האלימים שקיבלו מה-1 אוקטובר את השם “אנתפאדת אל-קדס” העלה שוב את מקומה של ההסתה ביצירת ארועים אלימים ממשיים, באמצעות דיווחים מסולפים על המתרחש, יצירת מציאות יש מאין וכל אשר יש בו כדי להלהיט את הרוחות, להרתיח את הדם ולעורר את הציבור לתגובה, אלימה על פי רוב. הסכנה רבה וכבר נוכחנו בכוחן העצום של מילים לייצר רגשות שליליים כלפי אדם, קבוצה או ציבור על בסיס גזע, דת, לאום או נטיה מינית.

הסתה מהווה אתגר מתמיד למדינה מודרנית ודמוקרטית, בשל המתח הקיים בין התמודדות חוקית עם דברי הסתה לבין חופש הביטוי, הגבלת הסתה מהווה הגבלה על חופש הביטוי, זאת בעיקר ובמקרים רבים עוצמת הדברים היא בעיני המתבונן; “דבריי הם ‘ביקורת נוקבת’, דברייך הם ‘הסתה'”.

העידן הטכנולוגי הנוכחי מעצים בעיה זו אלפי מונים. האינטרנט לא בהכרח המציא תופעות חדשות, אלא מהווה מגבר רב עוצמה וכלל עולמי לתופעות הקיימות בחברה משחר ההסטוריה. האינטרנט לא המציא את הטרור, הפשיעה, הבריונות בין בני נוער, ומנגד גם לא את המחאה, הסחר, התקשורת ואף לא את ההסתה. אלו ואחרות היו קיימות תמיד, האינטרנט, הטכנולוגיה המודרנית ועולם הסלולר מייתרים את הנוכחות הפיזית, את הרכיב הגאוגרפי, חוצים גבולות ויבשות בשברירי שניות.

לפתע אנו חווים תופעות דוגמת בריונות מקוונת בין בני נוער באמצעות אפליקציות אנונימיות שונות; פשיעה והונאה המבוצעת באמצעות אתרי אינטרנט והודעות דוא”ל; הפצת מסרי טרור והפחדה, אלימות ואידאולוגיה קיצונית באמצעות הרשתות החברתיות; למול מחאות חברתיות, פוליטיות וצרכניות המביעות את “הקול האחר” בחברה ואשר יש בהן לשנות את המציאות באזורנו; סחר ובנקאות מקוונת; תקשורת מיידית בין משתמשים ואף יצירת שמועות והפצתן. לצד הגבלות שלטוניות הדוקות יותר על חופש הביטוי בשל שליטת המשטר על המרחב הטכנולוגי.

כל זאת בשל אופיו המיידי של העידן הטכנולוגי הנוכחי, היכולת להעביר ולקבל מסר ממגוון רחב של מכשירי קצה, מכל אדם לכל אדם, בכל עת ותוך ביטול מוחלט של שיקולי גבול ומרחק.

לכך יש להוסיף רכיב נוסף המאפיין את עולם האינטרנט והאפליקציות השונות; האנונימיות. היא אינה מוחלטת, ניתן לעקוב אחר משתמשים ולזהותם במקרים רבים גם תוך שימוש במעטה האנונימיות המקוונת, אך היא ללא ספק מעניקה תחושת בטחון מזוייפת אשר בחסותה אפשר להיות בסביבה מוגנת של בית, משרד או בית קפה ולכתוב ככל העולה על הדעת, הן בשל אותה אנונימיות מקוונת והן בשל העדר המעורבות הפיזית הנובעת ממאפיינים אלו של העידן האינטרנטי.

אם כן מה כוחה של המילה, התמונה (השווה הרי יותר מאף מילים) וסרטון וידאו (השווה ללא ספק יותר מאלף תמונות) בעידן מיידי וחסר גבולות זה ? עוצמתם של המילה, התמונה והסרטון מוגברת אלפי מונים בשל אופיו המיידי והוויראלי של המידע בעידן הנוכחי. בין אם לטוב ובין אם לרע.

כך גם לגבי ההסתה, זו קיימת בכל ימות השנה, נגד האחר באשר הוא באמצעות אותה ‘אצבע קלה על המקלדת’. במחצית אוגוסט 2015 נחשפנו למקרה בו תועד אדם עוטף בניילון כלבה בחופה של נתניה וקובר אותה בחול. תמונתו של האיש הועלתה לרשתות החברתיות תחת הכותרת “כך נראה השטן!!”, שמו פורסם בהן בטענה כי הוא הטביע את הכלבה וקבר אותה בחול. אנשים הזדעזעו מאכזריות האיש, כתבו ושיתפו פוסטי זעזוע ומחאה, נפתחה עצומה תחת השם “לא ניתן לרוצח הכלבה מנתניה להתחמק מעונש” ואף עמוד פייסבוק הנושא את השם “לא נשקוט עד אשר ייכלא הרוצח של הכלב”. דמו של האיש הותר.

אולם תוך זמן קצר התבררה האמת מפי האיש ועדי ראיה במקום; הכלבה שגססה, היתה אמורה לקבל זריקת המתה מהוטרינר, במקום זאת בעליה לקח אותה לחוף הים שאהבה, “הם נכנסו למים עם כלבה נוספת שלו ובשלב מסוים הכלבה הראשונה יצאה לחוף, שם מתה עקב מצבה הרפואי. הוא הוסיף שבעקבות מותה הוא ביקש שקיות מהמצילים שבהן נעטפה הגווייה. הם ביקשו ממנו לחכות במקום אך הוא העדיף לעזוב את החוף”.

פתאום התמונה משתנה לגמרי, ומה לגבי העצומה, שמו שפורסם והקביעה כי הוא השטן ? אלו לבטח ישארו לעד בנבכי האינטרנט והרשתות החברתיות. גם לאחר שהתבררה האמת, עמוד הפייסבוק, שלו 1,851 לייקים עדיין פעיל

בפייסבוק קיימים עשרות עמודים וקבוצות תחת השם “מוות ל…“, על פי רוב נגד מחבלים ורוצחים, אך גם “מוות לכול אוהדי הפועל” ו”עונש מוות להורים רוצחי ילדיהם“; עשרות תחת השם “נקמה” ו”שונאים את …” ובכלל זה “שונאים את המורות” וכן “בכל מקום בארץ שונאים את הפועל!!!” ובהן בין עשרות למספר מאות חברים.

אמנם כרוזי הסתה היו בספורט וללא קשר לאינטרנט כבר בשנת 2000, אך מה תפקיד האינטרנט והרשתות החברתיות בליבוי השנאה בין מחנות האוהדים וההסתה ביניהם בדרבי האלים שפוצץ בנובמבר 2014 ?

מה בין ביקורת לגיטימית להסתה ?

מה המשקל של ההסתה נגד מחבלים בלינץ’ שבוצע באזרח אריתריה בזמן הפגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע ? ומה מקומה של ההסתה נגד ערבים בארוע בו הורדה בתחילת ימי האנתפאדה הנוכחית סטודנטית ערביה מהאוטובוס בכביש 6, כי נחשדה כמחבלת ? או בדקירת יהודי על ידי יהודי אשר נחשד כי הוא ערבי באותה העת ?

במהלך האנתפאדה פורסמו תמונות וסרטונים רבים של גורמים פלסטינים שיש בהם הסתה ישירה לביצוע מעשי אלימות ורצח נגד יהודים, ואף בחודש פברואר השנה דווח על קליפ חדש של להקה עזתית המעודד את חזרת פיגועי התאבדות באוטובוסים.

אנו נוטים לחשוב כי ההסתה מוצאת את ביטויה רק בעת עימות צבאי, או אנתפאדה. אבל הביטו סביב, ימין ושמאל, “אם תרצו” ו”שוברים שתיקה”, פרסום תמונות אישים מהימין במדי SS בפייסבוק בדצמבר אשתקד, ואף אלפי בובות בדמות מיידי אבנים עם דגל פלסטין שנתפסו באותו החודש במכולה בנמל חיפה.

גורמי האכיפה פועלים להתמודד עם ההסתה המקוונת; יחידת הסייבר של משטרת ישראל פועלת למניעת פעילויות הסתה מקוונות וחקרה ארועים שונים בהם פורסמו באינטרנט וברשתות החברתיות דברי הסתה נגד נשיא המדינה וערבים, ואף הקימה מוקד טלפוני שמספרו 111 לשם דיווח על ארועי סייבר ועברות מחשב שונות. תוך קביעה כי “משטרת ישראל רואה בחומרה רבה הסתה שכזו ובכלל, בין אם היא מכוונת נגד יהודים ובין אם היא מכוונת נגד ערבים“.

פרקליט המדינה, שי ניצן, התבטא אף הוא חד משמעית בנושא בכנס סייבר שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בספטמבר 2014;

“על תופעת ההסתה לגזענות ולאלימות בכלל, וברשת בפרט. בחודשים האחרונים היינו עדים לעלייה מדאיגה בתחום זה, בפרט מאז פיגוע החטיפה של שלושת הנערים ביוני 2014, ולאחר מכן בזמן מבצע “צוק איתן”. המסיתים ניצלו את הפלטפורמות השונות שמציעה הרשת, לרוב באנונימיות, וזאת כדי להפיץ את דברי השנאה בחינם, בקלות יחסית (“בלחיצת כפתור”), לקהל רחב, ותוך תחושה שלא יישאו בתוצאות בעקבות דבריהם. דברי ההסתה התפשטו כאש בשדה קוצים, כאשר משתמשים שונים ערכו קישורים לפּרסומים אלה, ובכך הגדילו את התפוצה של הפרסומים. וכך, תופעת ההסתה קיבלה פנים אחרות, מסוכנות ופוגעות, המנוגדות הן לערכי המדינה והן לערכי היהדות, המגולמים בהקשר זה בציווי: “ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים”.

בעבר, לאדם בודד שרצה לפרסם פרסומי הסתה, היה קושי להביא את דברו לקהל רחב מאוד של אנשים, אלא אם הצליח לפרסם דבריו בעיתון, ברדיו או בטלוויזיה – שמטבע הדברים ככלל אינם נותנים במה לדברי ההסתה. אבל היום יכול כל אדם להפיץ דברי הסתה קשים ובוטים לאלפי אנשים ובכך טמונה מסוכנות התופעה.
משרד המשפטים נחוש להילחם מלחמת חורמה בתופעה מסוכנת זו. בשיתוף פעולה עם המשטרה נפתחו בחודשים האחרונים תיקי חקירה העוסקים בפרסומים ברשת, וחלקם כבר הבשיל לכתבי אישום. כך למשל, העמדנו לדין מפעיל של דף פייסבוק שכותרתו “כנופיית אל יהוד”, שפרסם, לכאורה, דברי שטנה קשים נגד ערבים וקרא לפגוע בהם. אנו נמשיך ונעשה כל שביכולתנו כדי להעביר את המסר שלפרסום דברי הסתה וגזענות יהיה מחיר בתחום הפלילי, והאנונימיות כביכול של המפרסם לא תעמוד לו ולא תהווה מקלט מפני העמדה לדין.”

ואכן כפי שפורסם ב”הארץ” בדצמבר 2015; “מאז שהחל גל הטרור חל זינוק בכמות החקירות וכתבי האישום בגין הסתה לגזענות ולאלימות: בשלושת החודשים האחרונים נפתחו 105 תיקים מסוגים אלה (והוגשו 27 כתבי אישום), רובם הגדול על הסתה ברשתות החברתיות — לעומת כ–50 תיקים בחצי השנה הראשונה של 2015”, תוך התייחסות לעובדה כי רובם המכריע של אלו נגד ערבים, למול התעלמות מסויימת מהסתה יהודית נגד ערבים.

זאת לצד פעילויות שונות שמטרתן להלחם בהסתה מחוץ ומבית; דיונים בכנסת בנושא ההסתה הפלסטינית, פעילות משרד החינוך נגד אנשי חינוך ממזרח ירושלים שנחשדו בהסתה נגד חיילי צה”ל, שלל פעילויות ויוזמות, ממשלתיות ופרטיות דוגמת “גלישה בטוחה” של פרויקט “עיר ללא אלימות”; פעילותה של עמותת אשנ”ב; הקו החם של איגוד האינטרנט הישראלי לתמיכה בפגיעות ברשת, ורבות אחרות.

עלינו לטפל הן בהסתה מבית והן בזו מנגד של האויב; לצד כל פעילויות החקיקה, האכיפה, ההסברה וההדרכה קיים משתמש האינטרנט שיוצר את ההסתה המקוונת, צורך, מעביר, משתף אותה, מצטרף ומגיב עליה. חובה על כל אחד מאיתנו לעצור את ההתלהמות, האלימות, ההסתה, ההכפשה, ההשמצה, הבריונות והשנאה באשר היא, הפיזית והמקוונת. לא לקחת בה חלק בצורה כלשהי ולגלות אחריות, חמלה, אמפטיה, הבנה, הכלה לאחר, לשונה, לחלש ולזר. לפעול ככל הניתן להטמיע ערכים אלה.

מנגד, לטפל בהסתה הפלסטינית בעיקר על ידי חשיפתה, הוקעתה בפורומים השונים וכן יצירת נרטיב נגדי אשר מציג את האמת בראי ישראל.

עלינו לזכור כי אמנם קיימת לעיתים אפשרות טכנולוגית לחסימת אתר, חשבון ברשת חברתית או הורדת אפליקציה המעודדים הסתה, אבל לא זו הדרך המתאימה לכל ארוע הסתה מהסיבה הפשוטה שאם יסגר אתר אחד, יפתחו במהרה חמש תחתיו, תופעה שראינו כבר באפריל 2011 עת פעל שר ההסברה והתפוצות דאז להביא לסגירת קבוצת פייסבוק אשר קראה לאנתפאדה שלישית.

ההסתה באינטרנט וברשתות החברתיות היא חלק מאוירה אלימה כוללת בחברה הישראלית ובזו הסובבת אותנו, כאשר מאפייניו של המרחב האינטרנטי מופנים במקרה זה גם לצרכים שליליים של הפצת שנאה, הסתה, עידוד לאלימות, הן מצד אוייבינו והן מבית.

הפתרון לכך, גם אם הוא ארוך טווח ואינו בר תוצאות מיידיות צריך להתבסס על הסברה נכונה; החל בזו מבית של הסכנה התמונה בהסתה באשר היא ובזו המקוונת בפרט בבחינת “חיים ומוות ביד המקלדת”, והן בזו הפלסטינית על מנת ליצור נרטיב נגדי אשר יש בו הן חשיפת ההסתה והוקעתה והן יצירת נרטיב נגדי אשר מראה את האמת מאחורי ההסתה והלוחמה הפסיכולוגית הפלסטינית.