זהב צרוף, זהב שחור
פורסם במוסף הכלכלה של 'מקור ראשון' ב-27 ביולי 2012
האם טורקיה שותפה בסנקציות על תעשיית הנפט האיראנית? תלוי את מי שואלים. בינתיים הפעילות האיראנית הכלכלית בטורקיה רוחשת ללא הפסק ומעוררת דאגה במערב
על פי הנתונים שפרסם לאחרונה המכון הטורקי לסטטיסטיקה, ייצוא הזהב המקומי בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2012 שבר שיאים. היקף מכירתו הגיע לכ-4 מיליארד דולר. פילוח הנתונים של המכון הטורקי מראה שאיראן הפכה ליעד המועדף של ייצוא הזהב הטורקי – כ-75% ממנו הגיע לשכנתה ממזרח, ובהחלט מדובר בשיאים – היקף הייצוא מהסוג הזה תפח פי 8 בהשוואה לתקופה הזו אשתקד.
המשפחות האיראניות האמידות המתגוררות בטורקיה הן השחקן החשוב ביותר בשוק הזהב הטורקי – כך על פי Today Zaman, אחד העיתונים המובילים בשפה האנגלית במדינה. המשפחות האלה מנהלות עסקי בנייה ומתכת מצליחים, והן רוכשות זהב באופן מסיבי ומעבירות אותו למולדתן.
לכאורה, אין דבר יוצא דופן במה שעושים העשירים האיראניים המתגוררים בטורקיה. הסנקציות על טהרן גרמו לפיחות חד במטבע האיראני, ובעבור רבים הזהב הוא אפיק החיסכון המועדף. אולם המשפחות האלה לא מעבירות את הזהב שהן רוכשות לקרוביהן באיראן. על פי הדיווח ב-Today Zaman, המשפחות האלה נוקטות זהירות מופלגת והרכישות מתבצעות באמצעות צד שלישי. בהמשך, הזהב מועבר לבנק המרכזי של איראן, וגם ההעברות האלה מתבצעות דרך מתווכים.
העיתון הטורקי, 'וטאן', דיווח שגורמים מקומיים בטורקיה שותפים לחגיגה. העיתון טוען שהבנק HalkBank ממיר בעצמו כספים לזהב עבור הבנק המרכזי של איראן, ובחלק מהמקרים משאיות משוריינות אף מעבירות אותו ישירות אל הגבול, ושם ממתינים לסחורה פקידים איראניים.
נפט תמורת זהב
HalkBank הוא לא עוד בנק טורקי, אלא בנק ממשלתי שדרכו מתבצעים תשלומים בעבור נפט מאיראן. עדות נוספת לכך שמדובר בעסקי נפט תמורת זהב מצויה בדוח המדובר של המכון הטורקי לסטטיסטיקה, שציין שהייצוא הזה הוא למטרות שאינן כספיות. אנליסטים רבים פירשו זאת כתשלום עבור נפט.
הכלכלה בטורקיה היא מהגדולות בעולם, והיא זקוקה למקורות אנרגיה שאינם מצויים בשטחה. 93% מהנפט ו-98% מהגז שצרכה טורקיה בעשור האחרון, מקורם בייבוא. ייבוא הנפט מאיראן הוא כ-40%, ולכן הפכה טהרן לספק הגדול ביותר של הזהב השחור לטורקיה. בהקשר הזה אפשר גם להבין את התגדותה של טורקיה ל"סנקציות החד-צדדיות" על תעשיית הנפט האיראני.
למרות זאת, לפחות באופן רשמי נכנעה אנקרה ללחצים מאירופה ומארה"ב, ואף אפשר להתרשם שהיא עושה מאמצים למצוא חלופות לנפט האיראני. עסקה של אספקת מיליון טון נפט נחתמה לאחרונה עם לוב, ובימים אלה מתנהלים גם מגעים עם סעודיה. עסקאות גז רבות נחתמו עם אזרבייג'אן, ועסקאות רבות מתוכננות להיחתם בתקופה הקרובה. לאחרונה פתחה טורקיה במגעים אפילו עם יריבתה המסורתית – כורדיסטן העירקית העשירה בנפט.
אולם לא ברור עד כמה כנים מאמציה של אנקרה. המכון הטורקי לסטטיסטיקה דיווח לאחרונה על שיא בייבוא הנפט מאיראן בחודש מרץ – 1,174 מיליון טון או 280,000 חביות ביום – הכמות הגבוהה ביותר מאז יוני 2011. מאידך, אנליסטים בטורקיה, שהתראיינו לעיתון Hurriyet Daily News המקומי, ציינו שמדובר בשיא עונתי. הם העריכו שחברת האנרגיה הממשלתית Tüpraş התכוונה לייבא כמות גדולה ככל האפשר של נפט איראני לפני הצמצום המתוכנן בכ-20% בתקופה הקרובה, ואכן כבר בחודש יוני ירדה רכישת הנפט מאיראן ל-110,000 חביות ביום.
כך או כך, איש לא משלה את עצמו שטורקיה תוותר בקלות על הנפט האיראני. זהו נפט דל גופרית שייצור הדלקים ממנו זול למדי. רק רבע מכלל הנפט המופק בעולם הוא בעל איכות דומה, ובו הנפט המופק בלוב שטורקיה כה מחזרת אחריה,. לעומת זאת, רוב הנפט הסעודי עתיר גופרית ועלות ייצור הדלקים ממנו יקרה יותר. הנפט האיראני הוא גם זול יחסית – על פי הדוחות האחרונים של 'גולדמן סאקס' מחירו זול ב-6 דולרים בקירוב ממחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט, המופק מהים הצפוני ומשמש אמת מידה למחירי הנפט בעולם.
לטורקיה יש סיבות נוספות לסחור עם איראן בזהב תמורת נפט, כמי שסובלת מגירעון מסחרי גדול היא שמחה לכל מקור ייצוא נוסף, והמקור האיראני כנראה לא מאכזב. בחודש מאי הגירעון המסחרי של טורקיה הצטמצם בכ-1.6 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ובמונחים השנתיים הירידה הייתה משמעותית אף יותר – 8.3 מיליארד דולר.
גם איראן מייחסת חשיבות רבה לעסקה עם טורקיה. טהרן שמחה לכל אמצעי תשלום המחליף את הדולר והאירו, כדי להתמודד עם הסנקציות והאינפלציה הגואה, ובמיוחד הם שמחים שם לזהב. "איראן להוטה מאוד להגדיל את מאגרי הזהב שלה", אמר לאחרונה גוקחאן אקסו, סגן נשיא בחברת הצורפים Istanbul Gold Refinery, בראיון ל'פייננשל טיימס', כיוון ש"אפשר להמיר זהב למזומנים בכל רגע נתון מבלי לאבד את ערכו".
לשוק הזהב בטורקיה יש יתרונות נוספים עבור איראן. אין בו רגולציה, לא מתבצע בו רישום כנהוג בשוקי ניירות הערך ודומיהם, ועסקאות המתבצעות בתוכו פטורות ממס.
מי נרדם בשמירה?
בטורקיה כנראה עובר אחד הנתיבים המשמעותיים שבאמצעותו טהרן עוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה. במערב עוקבים בדאגה אחר העלייה במספר החברות הזרות בבעלות איראנית או בשותפות איראנית הנפתחות בטורקיה וחושדים שמדובר בחברות קש שמטרתן היא מאבק בסנקציות. על פי נתוני איגוד לשכות המסחר הטורקי, בשנת 2011 נפתחו 590 חברות כאלה, גידול של 41% יותר משנת 2010, ואילו השנה נרשמו כבר 2,140 (!) חברות חדשות במימון איראני על אדמת טורקיה.
היקף המסחר בין טורקיה לבין איראן זינק בחודש מאי ב-513% והגיע ל-1.7 מיליארד דולר. שלא במפתיע, חלק הארי שלו הוא ייצוא הזהב הטורקי, שהיקפו עלה ל-1.4 מיליארד דולר.
ובינתיים, ממשל אובמה העניק לטורקיה פטור זמני מהסנקציות על תעשיית הנפט האיראנית. "הרעיון שטורקיה זקוקה לזמן נוסף כדי להתנתק מהתלות בנפט האיראני הוא מגוחך", התרעם מייקל רובין, יועץ לשעבר לענייני איראן ועיראק בפנטגון, בריאיון לפורטל השמרניThe Washington Free Beacon. רובין הוסיף בנימה לא דיפלומטית: "טורקיה מתייחסת לאובמה כטיפש… כולם חוץ ממנו יודעים שטורקיה ואיראן מרמות". רובין אמר גם שלא יתפלא שארדואן עצמו עושה רווחים נאים מהעסקאות עם איראן.
לדברי רובין, הבעיה העיקרית היא "שבזמן שאובמה טוען שמדיניות הסנקציות שלו היא הצלחה כבירה, איראן דוהרת לקראת פצצה גרעינית. בזמן שהוא מסתכל במראה ואומר לעצמו כמה חכם הוא ואהוב על הציבור, המזרח התיכון עלול להתדרדר במהירות למלחמה".
המאמר בפורטל הוושינגטוני מצטט גם מקור בכיר בגבעת הקפיטול, המתמחה בסנקציות על איראן ואומר: "החדשות הטובות הן שהסנקציות עובדות, שכן הן מאלצות את איראן להשתמש בזהב במקום הדולר. אך החדשות הרעות הן שאיראן מצליחה לצבור כמות מספקת של זהב, אבנים ומינרלים אחרים המאפשרת לה לסחור בהם". מסקנתו ברורה: "אין מנוס מהחרפת הסנקציות". האם בוושינגטון ישמעו לעצתו? ימים יגידו. לא נותר מהם הרבה עד שהמצב יהיה בלתי הפיך.