ירוק זה לא רק צבע
בבחירות לנשיאות באיראן התמודדו ארבעה מבכירי הממשל האיראני אשר מילאו שורה של תפקידים רמי מעלה לאורך השנים. לצד הנשיא המכהן התמודדו ראש הממשלה לשעבר (1981-1989) מיר חסין מוסוי, יו"ר הפרלמנט לשעבר (1989-1992) מהדי כרובי ומפקד משמרות המהפכה לשעבר (1981-1997) מחסין רצ'אאי.
הפסדו של מוסוי נתפס כמעשה רמיה של אחמדי-נג'אד ולפיכך גל ההפגנות של תומכיו בימים האחרונים, נתפס מבית ומחוץ כמלחמת החופש בדיקטטורה, הצדק ברמיה שלא לומר הגוזל בנגזל הלא הוא המוטיב המרכזי בשיעת האמאם עלי למול הסונים.
נראה כי מוסוי מהווה תקוותם של הצעירים והשכבה המשכילה ולא פחות מכך של אמצעי התקשורת במערב המייחלים אם לא לשינוי בממשל הקיים ולפתיחות במדינה, אז לכל הפחות לידיעה חדשותית מעניינת.
אם כך מדוע דואגים מקורות יודעי דבר דוגמת ראש המוסד ונשיא ארה"ב לצנן את אוירת ההתלהבות התקשורתית ורוחות השינוי המנשבות באמצעי התקשורת ולציין כי למעשה אין הבדל בין מוסוי לאחמדי-נג'אד ומזכירים כי הראשון אף הקים את תוכנית הגרעין האיראנית.
הבחירות לנשיאות שהתקיימו ביום ו' (12.06.2009) ובעיקר תוצאותיהן, שהראו נצחון ברור אך מפוקפק לנשיא המכהן אחמדי-נג'אד, יצרו גל תקשורתי רחב תהודה אשר בו האינטרנט, בדגש על הרשתות החברתיות, ממלאים תפקיד מרכזי.
התקשורת מלאה בדיווחים שונים המצטטים בלוגרים ומצייצים איראנים המתארים את המתרחש במדינה וברחובות הבירה. קרנן, חשיבותן ועוצמתן של הרשתות החברתיות מצויות בעליה בתקופה זו. ללא ספק הצרוף 'טוויטר' ו'איראן' הינו מהיותר חמים כיום.
אולם דווקא בימים אלו בהם הרשתות החברתיות הופכות למקור חדשותי לא רק לגיטימי, אלא לעיתים כמעט בלבדי, ראוי להתייחס לדברים במידה של תשומת לב ובביקורתיות נדרשת.
חסרונן הגדול של אותן רשתות חברתיות, ובדגש על Twitter, הינה אי היכולת לעמוד על הזהות האמיתית של מוסר המידע ועל אמינותו. אמנם לעיתים קיים קישור לאתר או לבלוג המהווה הפלטפורמה העיקרית של דיווחי אותו גורם. אולם לא בהכרח די בכך.
קיים בטוויטר חשבון אשר נטען כי הוא של חסן נסראללה והכולל תמונה של האיש, קישור לאתר הארגון ואף תמונת רקע הכוללת את סמלו. אולם חשבון זה כולל חמישה דיווחים בלבד כאשר הראשון שבהם הוא "צופה בחדשות". אליבא דכולי עלמא שלא ניתן לערוב לכך שלמרות כל הסממנים לאותנטיות לכאורה, אין המדובר בזיוף.
כבר היו דברים מעולם – קיימים שני חשבונות טוויטר לציפי ליבני כאשר אחד מהם מוגדר מפורשות כזיוף למרות שכולל את כל הסממנים להיותו אמיתי (ונראה אף אמין וממלכתי יותר מזה אשר אמור להיות המקורי). בעולם ניתן למצוא אף תעוד לזיופים מפורסמים של חשבונות טוויטר. חלקן של דמויות מפתח בעולמנו.
ובחזרה לאזורנו, האם מנהיגה הרוחני של איראן, מחמד חאתמי (או מי מלשכתו), אכן מצייץ בחשבון הנושא את שמו ואשר אחריו כשש מאות עוקבים ? למסע הבחירות של אחמדי-נג'אד חשבון בטוויטר, למיר חסין מוסוי קיימים לפחות ארבעה כאשר שניים חסרי דיווחים ואחד נראה על פניו כאמין ביותר ובו קרוב ל-6,500 העוקבים אחר למעלה ממאתיים דיווחים עד כה. החשבון מקשר לעמוד ב-Flicker ובו למעלה מ-1,300 תמונות ובכלל זה מארועי הימים האחרונים.
לא בהכרח ניתן לעמוד בכל עת על אמינות כל פוצה פה ומצייץ בטוויטר, אולם דווקא בימים אלו בהם שרות זה הופך לשם דבר לא רק במדורי האינטרנט, אלא גם כאמצעי תקשורת חלופי, חשובה ביתר שאת הביקורתיות. יש לבדוק האם קיים אתר או בלוג פעיל מאחורי הטוויטר הנדון, כמה דיווחים יש בו, נושאם ותדירותם וכן לבצע בדיקות חיצוניות במטרה לגלות זיוף או חשבונות כפולים לאותו אדם או ארגון.
קיימים בלוגרים ומצייצים רבים אשר דיווחיהם משרטטים לנו את התמונה האמיתית המתרחשת ברחובות איראן כיום. אולם, כבמקרים אחרים, חשוב לברור את המוץ מהתבן בעיקר בעת הסתמכות הרבה כיום על כלים דוגמת הטוויטר אשר בבסיסם עומדים המידע מיידי והזהות האנונימית.