האם איראן מתנתקת מהאינטרנט?

האם שלטונות איראן עולים מדרגה במאמציהם לחסום את האינטרנט במדינה ?

על פי דיווח בWall Street Journal- נראה שכך הם פני הדברים וזאת בצורה חסרת תקדים ביחס לעבר וליתר מדינות האזור. הטענה היא כי איראן מתכוונת ליצור אינטרנט לאומי פנימי ובכך לנתק עצמה כליל בתוך שנתיים מהאינטרנט המוכר לנו ובכך – מיתר העולם.

אולם בפועל ידיעה זו אינה חדשה והתפרסמה בקצרה כבר לפני חודש באתרי החדשות באיראן. לפיה, הצהיר סגן הנשיא עלי אגא-מחמדי כי בכוונת ארצו ליצור "רשת אינטרנט חלאל (כשרה מבחינה אסלאמית – ט.פ) ראשונה במדינה, נקיה מאתרים בלתי מוסריים". לדבריו בשלבים הראשונים של המיזם תפעלנה במקביל שתי הרשתות ותתאפשר גישה לאינטרנט עבור בנקים, משרדי ממשלה, וחברות גדולות. אולם בסופו של דבר תחליף הרשת הפנימית את האינטרנט עבור איראן ואף עבור מדינות מוסלמיות אחרות.

מיזם זה, אם יצלח, יאפשר ללא ספק לשלטונות באיראן ליצור גטו מקוון בו יהיו כלואים תושבי המדינה ויוכלו לתקשר בינם לבין עצמם בלבד. לכל היותר. כך יסונן בצורה טובה יותר התוכן הלא ראוי פוליטית וחברתית, תושבי המדינה יחסמו מפני גישה למקורת מידע חיצוניים ותמנע מהם האפשרות לדווח על הקורה במדינה. לא מן הנמנע כי בדרך זו תתאפשר שליטה טובה יותר על המשתמשים ויכולות ניטור משופרות.

אולם בידוד תקשורתי זה יצור בעיות לאיראן. הטענה היא כי הדבר יקשה על השקעות מצד רוסיה, סין ושותפות נוספות של איראן. כמו גם הצורך ביצירת תכנים בשפה הפרסית וכלים מקבילים דוגמת מנוע החיפוש Google. אולי זו הסיבה שהבכיר האיראני מזכיר בסוף דבריו דווקא את סין כדוגמא למימוש יוזמה זו, במהלכה תורגמו ונוצרו תכנים רבים עד לכדי מצב בו הסינית הינה השפה השניה בתפוצתה באינטרנט לאחר האנגלית.

יתכן ולא בכדי ציין הדובר כדוגמא את סין, זו אשר לא רק יצרה את 'חומת האש הגדולה' מסביב לה, אלא גם משכפלת לגרסה מקומית את טובי האתרים והרשתות החברתיות תוצרת המערב. בכך תתקדם איראן צעד נוסף לעבר חיקן של הגרועות שבאויבות האינטרנט בעולם: סין, בורמה, צפון קוריאה וקובה אשר יצרו רשתות אינטרנט מקומיות ועצמאיות מיתר העולם ומתירות כניסה לאינטרנט המוכר לנו למתי מעט.

נראה כי יוזמה זו נשענת על מודעותו של המשטר לעוצמתו ההולכת וגוברת של האינטרנט והרשתות החברתיות שבו ברחבי העולם, באזורנו ובאיראן גופא. אין ספק כי הרצון לבודד את איראן מבחינה מקוונת מיתר העולם הינו לקח המהומות שלאחר הבחירות לנשיאות במדינה ביוני 2009 וביתר שאת "מהומות הפייסבוק" השוטפות את המזרח התיכון, כמו גם מתקפת התולעת Stuxnet.

הזרז לפרסום הידיעה במערב הינו דבריו של שר התקשורת וטכנולוגיית המידע רזא תקי-פור ביום ו' האחרון אשר דיבר על תחזית צמיחת תקשורת הפס הרחב במדינה לארבע השנים הקרובות, במהלכן תוגדל המהירות ותורחב נגישות תקשורת זו לעוד ועוד סקטורים ואזורים ברחבי המדינה. יתכן ותוכניות אלו לפריסה נרחבת של תקשורת רחבת פס מהוות בסיס ליצירת אותה רשת אינטרנט פנימית.

איראן היא אחת מהמדינות המסקרנות ביותר בכל האמור באינטרנט במזרח התיכון: מחד גיסא שיעור חדירה של כ-43% ושיעור גידול של למעלה מ-13 אלף אחוז בעשור האחרון (נכון ליוני 2010), מאידך גיסא פועלים השלטונות להצרת האינטרנט ומשתמשיו משחר ימי מדיה זו במדינה באמצעים חוקיים, טכניים, הפעלת צנזורה, סגירת אתרים ואינטרנט קפה, מעצר משתמשים ועוד. ממחקר שערכתי עולה כי גלים אלו של הגבלות שלטוניות על האינטרנט באיראן שיאם חופף, לאורך השנים, מערכות בחירות במדינה. פעילות זו מעניקה לאיראן ידע ונסיון רבים בהגבלות על האינטרנט.

הארועים האחרונים במזרח התיכון נתנו אותותם ללא ספק על המשטר באיראן לעבר סגירות מקוונת רבה יותר – והפעם הרמטית. השאלה המסקרנת היא האם מימוש בפועל של יוזמה זו יהווה הן עבור תושבי איראן והן עבור מדינות המערב, עילה להחרפת הצעדים להפלת המשטר הקיים באיראן ?