Tal Pavel

האם בישראל מעדיפים את אחמדינג'אד?

/ב , /על ידי

אל מול המהומות הסערות וההתעניינות העצומה של העולם כולו במה שמתרחש באירן, בישראל דואגים דווקא לצנן את ההתלהבות מהמצב הפוליטי המתערער בטהרן. אולי יש שחושבים שעם אחמדינג'אד קל יותר לשכנע את העולם בדבר מסוכנותה של אירן

ד"ר טל פבל | חדשות 2 | פורסם 20/06/09 19:18

בבחירות לנשיאות באירן התמודדו ארבעה מבכירי הממשל האירני אשר מילאו שורה של תפקידים רמי מעלה לאורך השנים. לצד הנשיא המכהן התמודדו ראש הממשלה לשעבר (1981-1989) מיר חסין מוסאווי, יו"ר הפרלמנט לשעבר (1989-1992) מהדי כרובי ומפקד משמרות המהפכה לשעבר (1981-1997) מחסין רצ'אאי.

הפסדו של מוסאווי נתפס כמעשה רמיה של אחמדינג'אד והמשטר הנוכחי ולפיכך גל ההפגנות בימים האחרונים מצטייר מבית ומחוץ כמלחמת החופש בדיקטטורה, האמת בשקר והנגזל בגוזל השלטון – הלא הוא המוטיב המרכזי בזרם שיעת האמאם עלי למול זרם הסונה.

נראה כי מוסאווי מהווה את תקוותם של הצעירים והשכבה המשכילה, ולא פחות מכך של אמצעי התקשורת במערב המייחלים אם לא לשינוי בממשל הקיים ולפתיחות במדינה, אז לכל הפחות לידיעה חדשותית מעניינת.

קל יותר עם הצורר האירני

אם כך, מדוע דואגים מקורות מוסמכים ורבי השפעה דוגמת שר הביטחון, ראש המוסד ונשיא ארה"ב לצנן את אווירת ההתלהבות? מדוע הם דואגים לציין כי למעשה אין הבדל בין מוסאווי ואחמדינג'אד בהזכירם כי הראשון אף הקים את תוכנית הגרעין האירנית ?

אין ספק כי קיימים אינטרסים רבים בהתבטאויות השונות ויש להיות מודעים להם בעת ראיית התמונה הכוללת. אולי צודק העיתונאי האירני הגולה בפריז שאמר כי "אהוד ברק לא רואה את הניואנסים במערכת הפוליטית באירן". אולם ברי לכל כי הוא נוגע בדבר וכי ויש לו עניין בהצגת מוסאווי כשונה ובעל מדיניות שונה וזאת על מנת שיוכל לחזות בנפילת המשטר הקיים ולחזור למולדתו ממנה גלה לפני 20 שנה.

בה במידה, ברק המסתכל לכאורה מהצד על "התהליך המרתק, אנרגיה אמיתית של צעירים". האם הפגנות אלו אינן לדידו יותר מאשר משובת נעורים? האם מבחינתו, כמו גם מבחינת נשיא ארה"ב, אין הבדל רב בין כל אותם קיצונים דתיים המושלים באירן כאשר בסופו של יום כל משטר יהיה עויין למערב?

ראש המוסד מאיר דגן קבע כי המהומות לא ימשכו זמן רב וספק אם יגיעו לכלל מהפכה, כמו גם כי "המציאות האירנית לא עומדת להשתנות עקב הבחירות". אולם דגן היה הגלוי מבין כולם להסביר את היחס הצונן במערב למוסאווי: "את אחמדינג'אד אנחנו והעולם כבר מכירים. אם מוסווי היה מנצח היה לנו יותר קשה להסביר את כל הנושא האירני לעולם כולו, כי מוסאווי מצטייר בזירה הבינלאומית כמתון. אבל אסור לשכוח שהוא זה שהתחיל את פרויקט הגרעין. מה שקורה עכשיו באירן זה מאבקים פוליטיים פנימיים, הם אינם מחוברים לשאלות המפתח היסודיות של אירן".

המלכוד של מוסאווי

אירועים אלה הינם יותר ממאבקים פוליטיים פנימיים והם אכן קשורים בשאלות מפתח יסודיות של אירן. באוכלוסייה צעירה תאוות מידע, ביטוי וחופש, אשר רבים מאוד מבניה נולדו לאחר המהפכה האסלאמית ולא בהכרח מזדהים עם ערכיה.

אולי לא בהכרח האירועים האלימים הללו יובילו למהפכה ולשינוי שלטוני, וסביר להניח שגם אם תתממש, אירן לא תהפוך למדינה מערבית בין יום אם בכלל. יחד עם זאת, ללא ספק, לצד הרצון בשינוי העולה מרחובות טהרן, נראה כי לפעמים טוב, חמים ונוח להישאר עם המן הרשע המוכר מאשר להתמודד עם דמות פחות נלעגת ודמונית. סביר להניח כי מוסאווי, הנחשב לרפורמיסט, לא יאות במהרה לעטות עליו מרצונו את כסות הצורר, ומה יהא אז על הטיעון הגרעיני?

מחד גיסא, מוסאווי לא בהכרח רפורמיסטי מספיק כדי להצעיד את אירן לעבר מדינה מערבית לחלוטין ולמצב בו תנוח דעת המערב מקיום נשק גרעיני בידה. מאידך גיסא, הוא לא קיצוני מספיק כדי שיכנס למשבצת של "הבריון השכונתי" שניתן לאחד בקלות רבה יותר מדינות נגדו מחשש שיביא להתגרענות מדינתו האסלאמית.

Tal Pavel

לקחת את הטוויטים של הגולשים באירן בעירבון מוגבל

/ב , , /על ידי

בדיוק כמו תוצאות הבחירות באירן – כדאי לקחת צעד אחורה ולבחון טוב טוב אתהדיווחים המגיעים מהגולשים ברשתות החברתיות. חסרונן הגדול של אותן רשתות חברתיות, ובדגש על טוויטר, הינה אי היכולת לעמוד על הזהות האמיתית של מוסר המידע ועלאמינותו

ד"ר טל פבל | חדשות 2 | פורסם 16/06/09 21:17

הבחירות לנשיאות באירן שהתקיימו ביום שישי האחרון ובעיקר תוצאותיהן, שהראו ניצחון ברור אך מפוקפק לנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד, יצרו גל תקשורתי רחב תהודה אשר בו האינטרנט, בדגש על הרשתות החברתיות, ממלאים תפקיד מרכזי.

התקשורת מלאה בדיווחים שונים המצטטים בלוגרים ומצייצים (טוויטרים) אירנים המתארים את המתרחש במדינה וברחובות הבירה. קרנן, חשיבותן ועוצמתן של הרשתות החברתיות מצויות בעליה בתקופה זו. ללא ספק הצרוף 'טוויטר' ו'אירן' הינו מהיותר חמים כיום.

אולם דווקא בימים אלו בהם הרשתות החברתיות הופכות למקור חדשותי לא רק לגיטימי, אלא לעיתים כמעט בלבדי, ראוי להתייחס לדברים במידה של תשומת לב ובביקורתיות נדרשת.

זיופים בטוויטר?

חסרונן הגדול של אותן רשתות חברתיות, ובדגש על טוויטר הינה אי היכולת לעמוד על הזהות האמיתית של מוסר המידע ועל אמינותו. אמנם לעיתים קיים קישור לאתר או לבלוג המהווה הפלטפורמה העיקרית של דיווחי אותו גורם. אולם לא בהכרח די בכך.

קיים בטוויטר חשבון אשר נטען כי הוא של חסן נסראללה והכולל תמונה של האיש, קישור לאתר הארגון ואף תמונת רקע הכוללת את סמלו. אולם חשבון זה כולל חמישה דיווחים בלבד כאשר הראשון שבהם הוא "צופה בחדשות". אליבא דכולי עלמא שלא ניתן לערוב לכך שלמרות כל הסממנים לאותנטיות לכאורה, אין המדובר בזיוף.

כבר היו דברים מעולם – קיימים שני חשבונות טוויטר לציפי ליבני כאשר אחד מהם מוגדר מפורשות כזיוף למרות שכולל את כל הסממנים להיותו אמיתי (ונראה אף אמין וממלכתי יותר מזה אשר אמור להיות המקורי). בעולם ניתן למצוא אף תעוד לזיופים מפורסמים של חשבונות טוויטר. חלקן של דמויות מפתח בעולמנו.

גם המנהיג הרוחני בטוויטר

ובחזרה לאזורנו: האם הנשיא לשעבר מחמד חאת'מי (או מי מלשכתו), אכן מצייץ בחשבון הנושא את שמו ואשר אחריו כ-600 עוקבים? למסע הבחירות של אחמדינג'אד חשבון בטוויטר, למיר חסין מוסוי קיימים לפחות ארבעה כאשר שניים חסרי דיווחים ואחד נראה על פניו כאמין ביותר ובו קרוב ל-6,500 העוקבים אחר למעלה ממאתיים דיווחים עד כה. החשבון מקשר לעמוד ב-Flicker ובו למעלה מ-1,300 תמונות ובכלל זה מארועי הימים האחרונים.

לא בהכרח ניתן לעמוד בכל עת על אמינות כל פוצה פה ומצייץ בטוויטר, אולם דווקא בימים אלו בהם שרות זה הופך לשם דבר לא רק במדורי האינטרנט, אלא גם כאמצעי תקשורת חלופי, חשובה ביתר שאת הביקורתיות. יש לבדוק האם קיים אתר או בלוג פעיל מאחורי הטוויטר הנדון, כמה דיווחים יש בו, נושאם ותדירותם וכן לבצע בדיקות חיצוניות במטרה לגלות זיוף או חשבונות כפולים לאותו אדם או ארגון.

קיימים בלוגרים ומצייצים רבים אשר דיווחיהם משרטטים לנו את התמונה האמיתית המתרחשת ברחובות איראן כיום. אולם, כבמקרים אחרים, חשוב לברור את המוץ מהתבן בעיקר בעת הסתמכות הרבה כיום על כלים דוגמת הטוויטר אשר בבסיסם עומדים המידע מיידי והזהות האנונימית.

Tal Pavel

האירנים כבר בחרו – אינטרנט

/ב , , /על ידי

הבחירות לנשיאות אירן יתקיימו מחר. בעידן אינטרנטי, גם במדינה שמרנית איסלמית, השכילו המתמודדים לנשיאות לנצל את הטכנולוגיה לטובתם. ד"ר טל פבל מתאר תופעה מפתיעה במדינת האיסלאם הקיצונית

לבחירות שייערכו מחר לנשיאות אירן מתמודדים ארבעה אשר אושרו על-ידי מועצת שומרי החוקה מתוך למעלה מאלף מועמדים, גברים ונשים, שנרשמו. רק 400 מהם הגישו את הטפסים הנדרשים במשרד הפנים.

המתמודדים הם הנשיא המכהן מחמוד אחמדינג'אד, ראש הממשלה לשעבר (1981-1989) מיר חסין מוסאווי, יו"ר הפרלמנט לשעבר (1989-1992) מהדי כרובי ומפקד משמרות המהפכה לשעבר (1981-1997) מחסין רצ'אאי.

כל הארבעה עושים שימוש פעיל באינטרנט וברשתות החברתיות המצויות בו, זאת למרות ההגבלות על האינטרנט בעיקר בעיתות בחירות במדינה, הן באמצעות אתרים ובלוגים אישיים, והן באמצעות הפעילות המקוונת של תומכיהם.

אחמדינג'אד חזק ברשת

תומכיו של הנשיא המכהן הקימו אתר ובו מידע רב אודות האיש ומסע הבחירות שלו, תוך שימוש בפלטפורמות מגוונות של רשתות חבריות – Twitter, Facebook, Youtube, Freindfeed. האתר מאפשר, לצד קבלת מידע, מעורבות פעילה של התומכים באופנים שונים.

מוסאווי, הנחשב לרפורמיסט, הינו מהפעילים ביותר באינטרנט וברשתות החברתיות שבו. בשל פעילותו זו ובדגש על שימוש ב-Facebook, שם יש לו 36 אלף תומכים, נחסם שירות זה באירן לזמן מה בסוף חודש מאי. בנוסף, הקימו בלוגרים מתומכיו אתר עבורו ובו הביעו אלף מהם את תמיכתם תוך ציון שמותיהם וכתובות אתריהם.

מוסאווי נתמך על ידי נשיאה לשעבר של איראן מחמד ח'אתמי (1997-2005), אשר אף קיים ריאיון אינטרנטי שאירגנו בלוגרים מתומכי המועמד. במהלך הריאיון ענה ח'אתמי על שאלות שהתקבלו באינטרנט ובכלל זה באמצעות Facebook, Twitter, Emails וכן IM.

סגן רה"מ לענייני אינטרנט

מהדי כרובי פעיל מאוד בצורה מקוונת באמצעות אתר אישי לצד אתר יעודי למסע הבחירות ואתר עבור המפלגה שהקים במהלך מסע הבחירות הקודם לנשיאות. בדומה לאחמדינג'אד ולמוסאווי, גם כרובי ותומכיו פעילים בצורה נרחבת ברשתות החברתיות ובכלל זה Facebook, Youtube, Picasa ואף שימוש ב-Google Calendar המפרט אירועים עיקריים במסע הבחירות. כרובי עושה שימוש בשירותיו של סגן ראש הממשלה לשעבר (ובלוגר בזכות עצמו) כיועץ לענייני אינטרנט. מספר בלוגים נפתחו בתמיכה במועמדותו אולם אלה מעטים בהשוואה למספר הבלוגים התומכים במוסאווי.

מחסין רצ'אאי ותומכיו הינם מבין הפחות פעילים באינטרנט וברשתות החברתיות שבו. אף מספר הבלוגרים התומכים בו קטן יחסית. לר'צאאי אתר אישי ובו בלוגים שונים ממגוון תומכיו ובהם כאלה שעניינם בעברו הצבאי של האיש ואחרים הקשורים במוצאו האתני.

נראה כי האינטרנט והרשתות החברתיות לא רק קנו למתמודדים לנשיאות אחיזה בקרב המונים באירן, אלא חודרים גם לשכבת השלטון. לא רק שהמועמדים השונים עושים שימוש פעיל באינטרנט, אלא כולם פעילים בדרגות שונות ברשתות החברתיות, הן לשם העברת מידע אודות המועמד והן לשם גיוס תומכים לו.

גידול של 9,100% בשימוש באינטרנט

לאור גידול בשיעור של 9,100% במספר משתמשי האינטרנט במדינה בין השנים 2000-2008 והיות משתמשי האינטרנט בה כמחצית מכלל המשתמשים באזור, מערכת הבחירות הבאה תהיה ללא ספק שונה בתכלית לפחות בהיבטי אינטרנט. נמתין נא ארבע שנים לראות את פני אירן, מידת החופש והשינויים שחלו בה על פי מסע הבחירות המקוון הבא במדינה.