בשעות הערב של ה-1 נובמבר אותר כי אתר האינטרנט של בזק on line נפרץ. במקום העמוד הרגיל של החברה (על פי ה-Cache שבגוגל);
מקבל המבקר באתר ברגעים אלה את העמוד הבא, כאשר לוגו חברת בזק מופיע עדיין בלשונית;
את האחריות לפריצה נטל JoKeR-PS אשר מפנה בעמוד זה לעמוד הפייסבוק שלו.
ככל שהתקדמו הימים לקראת ה-5 בנובמבר 2012, כך עלה המתח ורבו ההערכות בדבר העתיד להתרחש ביום זה מידיהם של פעילי "אנונימוס".
פעילים אלו הדוגלים בחופש ביטוי ופרט, פיזי ומקוון, אימצו להם לגיבור את דמותו של גאי פוקס, אשר בשנת 1605 ניסה, בלוויית מספר קושרים, לפוצץ את בית הלורדים בבריטניה בעת טקס פתיחת הפרלמנט ב-5 בנובמבר אותה השנה במה שכונה "מזימת אבק השריפה". זאת במטרה להביא למותם של המלך ג'יימס הראשון והלורדים, בשל התנגדותו לשוויון לקתולים במדינה.
המזימה נחשפה, גאי פוקס נלכד בעת הביצוע ובהמשך גם יתר הקושרים. בתום משפט ראווה ב-27 בינואר 1606, הוצאו אלו להורג כעבור ארבעה ימים.
ארוע זה, בו ניצל המלך ועימו הנהגת המדינה, נחוג מאז ובמשך שנים רבות ברחבי הממלכה ולאורו אף נכתב שיר ילדים המתחיל במילים "Remember, remember the fifth of November". במשפט זה השתמשו רבות פעילי "אנונימוס" במשמעות הפוכה דווקא, של אלו המזדהים עם חתרנותו של פוקס, עם רצונו בשוויון ופעילותו נגד משטר קיים ועריץ, פוליטית, חברתית ודתית. תוך הזדהות עם כוחו של היחיד להביא לשינוי למול העריצות. מקומם הנצחי של הרעיון והאידיאל לעומת ארעיותו של הפרט.
פעילים אלו אימצו לעצמם, הן בעולם הפיזי והן בזה המקוון, את דמות המסכה אשר עטה על עצמו המורד בסדרת הקומיקס V for Vendetta. דמות זו, כמו גם סיפור המעשה, מבוססים על אלו של גאי פוקס.
עם התקרב מועד זה השנה, החלו הפעילים מפרסמים מידעים אודות פעולות מתוכננות, פיזיות ובעיקר מקוונות. זאת בין השאר בתגיות יעודיות ב-Twitter כשהעיקריות שבהן היו #opvendetta, 5Nov#, אך גם כלליות יותר דוגמת ExpectUs#, GuyFawkes#.
במסגרת זו אורגנו ארועים פיזיים וכן מקוונים. המרכזי שבהם היה הפגנה למול הפרלמנט הבריטי.
בין ההתקפות המקוונות הקשורות ישירות במועד ה-5 בנובמבר ניתן למנות;
השבועות האחרונים זימנו שני ארועים צבאיים אוויריים ביחסי ישראל איראן שבהם כל אחת קשורה (על פי פרסומים זרים), במטרה לפגוע באינטרסים של השניה.
האחד הינו ההתקפה האווירית של המתקן הצבאי בחרטום. בעקבות הארוע דווח בסוכנות הידיעות האיראנית על משט בן שתי ספינות שיצא את נמל בנדר עבאס שבאיראן בספטמבר במסר של "שלום וידידות למדינות השכנות והבטחת הביטחון לתעבורה הימית למול הפיראטיות", ולאור מדיניותה של איראן להרחיב את נוכחותה הימית במים הבינלאומיים. המשט אשר כלל משחתת ונושאת מסוקים (אשר יכולה לשאת שלושה מסוקים), הגיע לנמל סודאן לביקור בן ארבעה ימים במהלכו נפגשו מפקדיו עם מפקדים בצי הסודאני. דובר הצבא הסודאני ברך על הגעת המשט ואמר כי הדבר תואם את חיזוק היחסים בין המדינות וכי אנשי הצי הסודאני יוכלו להתרשם מהטכנולוגיה הימית האיראנית המתקדמת.
עם זאת, שר החוץ הסודאני הכחיש כל קשר בין הביקור לתקיפה האווירית על המפעל בחרטום הבירה אשר בוצעה שבוע קודם לכן. השר הוסיף כי מטרת הביקור היתה "לחלוק את הנסיון הצבאי בין שתי המדינות". סוכנות הידיעות האיראנית ציטטה את השר אשר הכחיש את הטענות בדבר קשר בין המפעל שהופצץ "על ידי מטוסי המשטר הציוני לבין מדינה שלישית ובכלל זה איראן". בעניין זה ציטטה הטלביזיה האיראנית את ההכחשה האמריקאית בדבר מעורבות ה-CIA בתקיפה. לאור ההאשמות אלו בדבר מעורבות ישראלית במעל, קרא דובר משדר החוץ האיראני למדינות האזור לא להרשות שימוש במרחב האווירי שלהן לשם "ביצוע פשעים נגד מדינות אחרות".
באותם הימים התייחסה התקשורת האיראנית להיבט צבאי אחר; המל"ט מתוצרתה (אשר נקרא Eyyub, מקור אחר טען כי שם המבצע עצמו הוא Hussein Ayub) שחדר למרחב האווירי של ישראל. סוכנויות הידיעות האיראניות פרסמו הודעתו של בכיר לפיו איראן מחזיקה תמונות מסווגות של "בסיסים רגישים" בישראל אשר שודרו ישירות על ידי המל"ט בטרם יורט, תוך התייחסות מפורשת לעובדה כי מדובר בכלי טייס איראני אשר הופעל על ידי החזבאללה. הבכיר הוסיף כי ברשות חזבאללה כלי טייס מתקדמים יותר והצהיר "זו הסיבה בגללה אנו אומרים שאם ישראל מתכוונת לנקוט ולו בפעולה הקטנה ביותר נגדנו, אנו נגיב בתוככי גבולותיה". כל זאת תוך איזכור המל"ט האמריקאי RQ-170 אשר נפל בידי האיראנים והתייחסות לכך כי באפריל השנה החלה איראן בתהליך "הנדסה לאחור" של מל"ט זה. אף שר ההגנה האיראני התייחס לכך וטען כי לארצו מל"טים מתקדמים יותר מזה שיירטה ישראל.
במקביל פרסמה הטלביזיה האיראנית ידיעה לפיה בכוונת תורכיה להחזיר שלושה מל"טים שרכשה מישראל וזאת בשל "סיבות טכניות". אלו נרכשו לפני ארבע שנים על מנת שיעזרו, לדברי הכתבה, לצבא התורכי להלחם במחתרת הכורדית ה-PKK, אולם ישראל סרבה "לבקשות חוזרות ונשנות של אנקרה לתיקון כלי הטיס". בכתבה נטען כי האחד התרסק בזמן פעילות מבצעית בדרום מזרח המדינה והשניים האחרים הושבתו במהלך שמונת החודשים האחרונים בשל תקלות טכניות. עוד נמסר כי אם שלושת אלו יוחזרו, עדיין יהיו ברשותה של תורכיה עשרה מל"טים ישראליים.
האם מהווה הדבר רמז איראני לתורכיה בדבר יכולות המל"טים מתוצרתה והזמנה להחליפם באלו הישראלים ?
האינטרנט ידוע כמדיום חסר גבולות המאפשר קבלת מידע והעברתו מקצוות ארץ לקצוות עולם, אשר הביא ברכה רבה באמתחתו, לצד קללה. זהו מדיום שאינו רע ואינו טוב, אלא יש בו מזה ומזה. לצד היכולת להפיץ מסר של שנאה ואלימות, יכולות לגרום נזק מקוון ולשבש פעילות יום יום, מאפשר לנו האינטרנט לא רק לתעד ארועים אלו בעת התרחשותם, אלא גם להחשף להם בשלבי התכנון וההתארגנות. לתעד, לחקור ולהערך.
השבועות האחרונים מספקים לנו הזדמנות מופלאה שכזו ודווקא בזירה הישראלית; בסביבות ה-20 בספטמבר 2012 נפתח דף פייסבוק יעודי בשם #Op Palestine על ידי גורמים המזוהים עם "אנונימוס". מטרתו היא תכנון תקיפה מסוג מניעת שרות נגד אתרי ממשל ישראלים ביום ב' ה-5 בנובמבר 2012.
אולם מעקב אחר הקורה בעמוד זה יגלה פעילות מרתקת; הגורמים השונים הפעילים בעמוד אינם מחכים לתאריך היעד וכבר מסביבות ה-25 ספטמבר הם ביצעו מספר גלים של תקיפה מסוג מניעת שרות בעיקר נגד האתרים Goisrael.com, Gov.il, Mossad.gov.il.
פעילות זו מוצאת ביטויה בתאום בזמן אמת בין המשתתפים השונים, בחירת המטרה, תאום המתקפה והמועד, ביצוע המתקפה וכן הערכות שלאחר מעשה. זאת על פני עשרות רבות של הודעות מאת המשתתפים השונים בעמוד. תקיפות אלו בוצעו בצורה מאורגנת ומתוזמנת המנוהלת על פי רוב על ידי אחד מחמשת מפעילי האתר.
העמוד מפרט את המטרות, אתרי ממשל שונים בישראל, וכן הפניה לשלל כלי תקיפה ואנונימיות. בנוסף, הודעות שונות בעמוד מפנות לעמודים אשר אינם מצריכים כל ידע טכני בתקיפות אלה.
המשט האחרון לחופי עזה של Estelle וההשתלטות עליה, הובילו לקריאה נוספת ברחבי הרשתות החברתיות לביצוע התקפות מקוונות, בדגש על אתר צה"ל. אחת הדרכים הינה עמודים אשר כל שנדרש בהם הוא לחיצה על כפתור (לעיתים גם זה לא נדרש) היוצר התקפה מסוג מניעת שירות נגד אתר היעד (לדוגמא נגד אתר צה"ל).
במסגרת הפעילות המקוונת בהקשר של משט זה, הועלה ליוטיוב סרטון המתעד את יירוט הספינה והצמדות ספינות צה"ל אליה. בתגובה, הועלה בו ביום, 20 אוקטובר, סרטון מטעם "אנונימוס" ובו פניה ישירה לממשלת ישראל המבטיח נקמה לאור ההשתלטות.
בנוסף נרשמה, מספר ימים לאחר מכן, פריצה לאתר המאגד תמיכה בישראל מקרב גורמים יהודיים ונוצריים. ההודעה על הפריצה הפנתה לקובץ ובו מבנה בסיס הנתונים של האתר ובו פרטיהם של 819 הרשומים באתר ובכלל זה שמות, כתובות דוא"ל, עיר, מדינה וכד'.
הימים הקרובים עלולים להביא להתקפות מקוונות על אתרים ישראליים ובדגש על אתרי ממשל וזאת משני טעמים;
האחד הוא יירוט המשט האחרון לעזה ב-20 באוקטובר אשר בגינו פרסמו גורמים המזוהים עם "אנונימוס" קריאה ואזהרה ישירה לממשלת ישראל. השני הוא הפעילות, אף היא של גורמי "אנונימוס" וגורמים פלסטיניים, המוצאת ביטוייה בעמוד יעודי בפייסבוק הפעיל מזה כחמישה שבועות ובו מתואמות ומבוצעות התקפות מקוונות נגד אתרי ממשל ישראליים אשר שיאן אמור להתקיים ב-5 נובמבר 2012.
המשטר האיראני חווה גל של מחאה נמשכת, גם אם בעוצמות שונות, אשר נקודת ציון בה היו הבחירות לנשיאות באיראן היום לפני שנתיים – 12 ביוני 2009, בו נבחר הנשיא המכהן אחמדי-נז'אד לכהונה נוספת.
עם הוודע תוצאות הבחירות החל גל של הפגנות והתנגשויות עם כוחות הבטחון בעריה של איראן. המפגינים, בעיקר תומכיו של אחד מארבעת המתמודדים לנשיאות, מוסאוי, אשר נחשב לרפורמיסט, שטפו את הרחובות, במקרים רבים גלויי פנים והיו אף נכונים לשלם בחייהם תמורת האפשרות למחות ולהביע את רצונם בשינוי וביתר חופש במדינה.
לאחרונה עשה הממשל האיראני שימוש באינטרנט בנסיון לצוד מפגינים אלו. לשם כך הוא פרסם 15 תמונות ובהן נראים משתתפים בהפגנות השונות, בקריאה לקוראים לזהותם.
לצד הצרת צעדי משתמשי האינטרנט במדינה, סגירת אתרים ומעצר כותבים ומשתמשים, זהו שימוש נוסף במדיה החדשה במטרה לבלום ולעצור את מתנגדי משטר באיראן.
מה השתנה מאז ? במבחן התוצאה, לא הרבה. המשטר האיראני הנוכחי עדיין עומד על תילו ובמריו ביחסי החוץ והפנים שלו. אולם ללא ספק בשנתיים האחרונות רגשות הזעם והרצון בשינוי מצאו להם ביטוי פומבי הן בזירה הוירטאולית באמצעות שלל פעילות מחאה והתארגנות מקוונת ברשתות החברתיות השונות והן בזו הפיזית על ידי הפגנות חוזרות ונשנות במועדים שונים ברחבי איראן.
ארועים אלו של השנתיים האחרונות הוכיחו ביתר שאת את חשיבות האינטרנט והרשתות החברתיות בכלל ובמשטרים ריכוזיים בפרט כערוץ דו כיווני ליצירת מידע, העברתו וקבלתו בתוך הארץ ומחוצה לה.
הנסיון המקוון של המשטר האיראני לצוד את מתנגדיו, מוכיח פעם נוספת כי גם הוא, בדומה למפגינים, מודע היטב לעוצמה הקיימת באינטרנט ופועל גם בו להשתקת קולות המחאה – מחד גיסא באמצעות הגבלת העברת המידע בו, ומאידך גיסא בשימוש אקטיבי אשר במהלכו נעשה נסיון לצוד את מתנגדיו.
يشهد النظام في ايران موجة متواصلة من الاحتجاج تختلف شدتها بين حين واخر . وكان اهم المعالم فيها الانتخابات الرئاسية الايرانية التي جرت قبل سنتين في 12 حزيران يونيو عام 2009 وتم فيها انتخاب الرئيس الحالي محمود احمدي نجاد لفنرة رئاسية ثانية .
ومع نشر نتائج الانتخابات اجتاحت شوارع العاصمة طهران ومدن ايرانية اخرى موجة عارمة من التظاهرات الاحتجاجية والصدامات مع قوات الامن اذ اعتبر المحتجون انه تم تزوير النتائج من قبل النظام . وقام المتظاهرون من مؤيدي مير حسين موسوي الذي يعتبر زعيم التيار الاصلاحي بمواجهة قوات الامن معرضين حياتهم للخطر . وبعد انحسار موجة الاحتجاج ومرور عامين عليها بدا النظام في ايران مؤخرا باسستخدام شبكة الانترنيت بغية القاء القبض على ابرز المحتجين . وقد نشر النظام مؤخرا خمس عشرة صورة يظهر فيها متظاهرون وعا انظام المواطنين الايرانيين الى تشخيص هوية هؤلاء الاشخاص
وتعتبر هذه الخطوة مرحلة اخرى من مضايقة مستخدمي الانترنيت في ايران الى جانب اغلاق المواقع واعتقال المدونين والمعلقين وذلك بغية وقف موجة الاحتجاج.
وماذا تغير؟
اذا نظرنا الى ارض الواقع فلم يتغير الكثير . النظام الايراني لا يزال راسخا ومارقا في علاقاته الخارجية وفي معاملته في الداخل غير ان مشاعر الغضب والرغبة في التغيير قد وجدت تعبيرا لها خلال السنتين الماضيتين على الساحتين الافتراضية في الانترنيت وفي التظاهر المتكرر في الشوارع.
ان الاحداث التي جرت خلال هاتين السنتين اثبتت بقوة اهمية شبكة الانترنيت والشبكات الاجتماعية بالاخص كوسيلة لنقل المعلومات ونشرها في اطار النظم الاستبدادية .
ان المحاولة الاخيرة من جانب النظام في طهران لاصطياد مناهضيه بواسطة الانترنيت يدل مرة اخرى على انه يعي , كما يعي المناهضون , قوة الانترنيت وانه بات يستغلها لكم افواه المحتجين من جهة والقاء القبض عليهم من جهة اخرى .
במשך שנים מרבית מדינות האזור היו בתחתית הרשימה של מדינות העולם בהיבט חדירת מערכות מידע, אמצעי תקשורת וטכנולוגיה לתחומן.
תקשורת הסלולר במזרח התיכון מהווה אתגר שלטוני רב עוצמה עבור משטרים ריכוזיים השולטים על אמצעי התקשורת ואשר חופש הביטוי והמידע נעדר במדינותיהם. בדומה לשליטתם באמצעי 'התקשורת הישנה', אלו אוכפים סמכותם גם על אמצעי 'התקשורת החדשה'; אינטרנט וסלולר. מכשירי טלפון סלולריים מאפשרים גישה מידיית לכל אותם אשר נמנעה מהם גישה לאמצעי תקשורת, יכולת ביטוי והעברת מסרים במדינות האזור. בכלל זה צעירים ובני נוער אשר יכולים כעת ליצור קשר ואף להכיר בני ובנות זוג ולפתח מערכות יחסים, מתנגדי משטר המתאמים הפגנות ומדווחים על עימותים עם כוחות הבטחון, פעילי זכויות אדם המתעדים עדויות על מעצרים ועינויים ואף פעילי טרור העושים שימוש נרחב במכשירים הסלולריים וביכולותיהם המגוונות לצורכיהם
חדירת הסלולר למזרח התיכון לוותה בקשיים המאפיינים את מדינות האזור; שמרנות, ריכוזיות, מגבלות שלטוניות על חופש הביטוי, תשתית טכנולוגית חלשה ועוד. כך, נתונים מתחום התקשורת, מיקמו במשך שנים את מרבית מדינות האזור בתחתית הרשימה של מדינות העולם בכל האמור בחדירת מערכות מידע, אמצעי תקשורת וטכנולוגיה לתחומן.
בתחילת שנות האלפיים היו מדינות המפרץ לבעלות שיעורי חדירה וגידול גבוהים בתחום זה (כביתר תחומי הטכנולוגיה), אולם בהדרגה הצטרפו מדינות רבות באזור למהפכה הסלולרית. אכן, בשנים האחרונות חווה המזרח התיכון צמיחה נרחבת בתחום זה בשל שינויים במדיניות הממשלים המקומיים, לצד צמיחה כלכלית.
שנת מפנה היתה 2005 בה הצטרפו 20.6 מיליון מנויים חדשים לתקשורת הסלולרית ובכך עמד מספר המנויים במזרח התיכון בסוף אותה שנה על כ-63 מיליון. בשנה זו גדל שיעור חדירת הסלולר לעראק ואלג'יריה בשיעור תלת ספרתי ובסוריה, מצרים (בה היה המספר הגדול ביותר של מנויים וגידול של 84 אחוזים באותה השנה לכדי שיעור חדירה של 19 אחוזים), ירדן (בה שיעור החדירה היה הגדול ביותר מ-28 אחוזים בסוף שנת 2004 ל-53 אחוזים בסוף שנת 2005), עומן, ערב הסעודית, תוניסיה ותימן – שיעור החדירה הממוצע לשנה היה גדול מ-50 אחוזים.
ירדן ובחרין נחשבו במחצית העשור לליברליות ביותר בשוק התקשורת לעומת מדינות דוגמת לבנון, לוב ואיראן אשר בהן שררו מחסומי כניסה או תעריפים גבוהים.
בסוף שנת 2006 חצה המזרח התיכון את רף 130 מיליון חיבורים סלולריים והפך לאזור בעל שיעור הגידול השני בעולם אשר עמד על 30 אחוזים (לאחר אפריקה בה שיעור הגידול היה 45 אחוזים). באותה עת היוו תורכיה, איראן וערב הסעודית 79 אחוזים מסך פעילות זו ובהן שיעור החדירה הממוצע של תקשורת סלולרית עמד על 67 אחוזים בהשוואה לממוצע האזורי של 50 אחוזים.
איראן מהווה שוק בעל צמיחה מהירה ביותר ולאחריה תורכיה (המהווה אחת מהמדינות היותר פעילות בתחום הסלולר באזור) וערב הסעודית (אשר היוותה 15 אחוזים משוק הסלולר באזור).
בנוסף, אפגניסטן, עראק וסוריה צמחו בתחום הסלולר יותר מכל במזרח התיכון, כאשר שיעור החדירה אליהן היה נמוך משמעותית מהממוצע באזור. נתונים המעידים כי מדינות אלו טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל שלהן בתחום חדירת התקשורת הסלולרית לתחומן.
ממחקר שבחן במחצית 2008 את סוגי השימוש בתקשורת סלולרית במזרח התיכון, עולה כי השימוש העיקרי הינו לשם גישה לאינטרנט, לאחר מכן שיחות וידאו וצפיה בטלויזיה באמצעות הטלפון הסלולרי באמצעות מכשירי דור שלישי.
עלויות
ההכנסות מטלפונים קווים במזרח התיכון מצויים בירידה מתמדת כביתר מדינות העולם. במחקר אשר סקר בתחילת 2009 46 מפעילים סלולריים מקרב 19 מדינות במזרח התיכון וצפון אפריקה, התחוור כי מרוקו ולבנון היו היקרות ביותר בעלויות השימוש, בעוד מצרים ותימן הן הזולות ביותר. מחקר מאוקטובר 2006 חשף נתונים דומים לפיהם לבנון היתה היקרה ביותר מבין 19 המדינות שנסקרו לצד מאוריטניה, בעוד תימן ואיחוד האמירויות הציעו את המחירים הזולים ביותר[1].
בשל התחרות בין המפעילים השונים בשוק הסלולר באזור, עברו מרביתם לאמץ שיטות חיוב לפי שניות או חלקי דקה בעוד מעטים ממשיכים לחייב לפי דקות שלמות.
אפליקציות סלולריות
התפתחות תחום הסלולר מאפשרת כיום מגוון רחב של שימושים מלבד יצירת תקשורת בין אנשים. מכשירי טלפון רבים תומכים כיום ביישומים מגוונים גם עבור העולם האסלאמי. במסגרת זו ניתן למצוא כיום שלל יישומים דתיים ובכלל זה כתבים אסלאמיים שונים אותם ניתן להוריד למכשיר הסלולר ולקרוא בהם, יישומים המציינים את מועדי התפילה ואחרים המצביעים על הכיוון למכה, מחשבוני צדקה ויישומים רבים אחרים.
מוסר, חוק וסלולר
הסלולר, בדומה לאינטרנט, מהווה אתגר רב לא רק לגורמי השלטון אלא אף לגורמי הדת בשל היותו כלי זמין להפלת מחיצות בין המינים וליצירת תקשורת בין צעירים, כמו גם פגיעה אפשרית בערכי המוסר, הדת והחברה.
בתחילת שנות האלפיים אסרה ערב הסעודית על הכנסת טלפונים סלולריים אשר כלולה בהם מצלמה, מה שהפך טלפונים אלו ללא חוקיים בשטחה. זאת בשל החשש כי גברים יצלמו באמצעותם נשים ללא רשותן ויפרסמו את התמונות באינטרנט. יתר על כן, באותה התקופה נעצרו מספר מקומיים אשר אנסו נערה, תעדו את הארוע באמצעות טלפון סלולרי ואף הפיצו את הסרטון.
במהלך השנים פורסמו מספר פסקי הלכה דתיים אסלאמיים נגד השימוש בטלפונים סלולריים מטעמים שונים, זאת לצד שאלות הלכתיות בנושא שהעלו המשתמשים באתרי אינטרנט יעודיים.
הסלולר ברשות גורמי מחאה
הארועים האלימים שלאחר הבחירות לנשיאות באיראן בחודש יוני 2009 הוכיחו לא רק את עוצמת האינטרנט במשטרים ריכוזיים כמצוי במזרח התיכון, אלא גם את עוצמת הטלפונים הסלולריים. אלו שימשו לא רק אמצעי ליצירת תקשורת בין המפגינים לבין עצמם, אלא גם כלי לתעוד ההתנגשויות עם כוחות הבטחון והפצת המידע, במלל ובוידאו, לרחבי העולם תוך זמן קצר מרחובות איראן.
הדוגמא הבולטת מכל היא של סרטון הוידאו המתעד את רגעי גסיסתה של הנערה נדא סולטאן לאחר שנפגעה מאש כוחות הבטחון. הסרטון הועלה במהרה לאינטרנט והופץ ברחבי העולם. בכך הפכה נדא לאחר מותה לסמל מאבק הרפורמיסטיים באיראן.
במקומות אחרים בעולם שימש הטלפון הסלולרי אמצעי דיווח מיידי עבור בלוגרים ופעילי זכויות אדם שנעצרו. בארועים שונים דיווחו אלו בעת מעצרם לחשבון ה-Twitter שלהם באמצעות הטלפון הסלולרי ומשם לציבור הרחב. דיווחים אלו לא רק תעדו את דבר המעצר, אלא שימשו 'תעודת ביטוח' לעצורים ואף הביאו לתהודה רבה ולשחרורם המהיר של אלו.
טרור וסלולר
גורמי טרור ממהרים לאמץ בטכנולוגיות חדשות לצרכיהם ולהשתמש בהן ובכלל זה תוכנות תקשורת והצפנה יעודיות, אינטרנט ורשתות סלולר.
היישומים הקיימים בעולם הסלולר, מאפשרים לגורמי טרור לא רק להשתמש בטלפונים סלולריים לשם תקשורת ביניהם והעברת מסרים, אלא למגוון רחב של פעולות במחזור חיים של פעולת טרור. באמצעות מכשירים אלו יכולים כיום גורמי איסוף מקרב פעילי טרור לאסוף מל"מ על יעדים, לתעד זאת ולהעביר את המידע מיידית ליתר הפעילים הנוגעים בדבר.
גורמים אלו מתעדים באופן שוטף, בין השאר באמצעות טלפונים סלולריים, פעולות טרור המבוצעות על ידם, לשם תעמולה ויחסי ציבור.זאת על ידי הצבת הסרטונים באתרי אינטרנט ופורומים של ארגונים אלו.
בנוסף, יישומים סלולריים שונים מאפשרים כיום לגורמי טרור לאתר יעדים ולנווט באמצעות שרותי מפות ו-GPS, להפעיל מטעני נפץ ואף לקרוא בכתבים דתיים במכשירים אלה.
לסיכום
התקשורת הסלולרית הביאה אמצעי ביטוי לקהלים רבים במזרח התיכון ובשל כך לאתגר שלטוני ודתי רב. יתר על כן, פריחתו, עוצמתו וחשיבותו של האינטרנט במזרח התיכון חבים רבות לתפוצת הסלולר באזור וליכולות שמאפשרים כיום מכשירי טלפון סלולריים לגישה המיידית לאינטרנט ולדיווח על ארועים בעת התרחשותם.
בדומה לאינטרנט השוטף את האזור, כך גם התקשורת הסלולרית, מעלה את הצורך והדרישה מקרב קהלים רבים באזור ליתר חופש ומידע. מנגד, דרישות אלו נענות במקרים מסויימים בהכבדת יד השלטון על הציבור בדרכים שונות.
לא בהכרח שהעמקת חדירת התקשורת הסלולרית, תביא באופן ישיר ליתר דמוקרטיזציה במזרח התיכון. אולם ללא ספק התקשורת הסלולרית מזינה תהליכים אלו, מתעדת אותם ותתעד הפגנות עתידיות, דרישות ליתר חופש ואולי אף מהפכות עתידיות.
[1] לרשימת כלל המפעילים הסלולריים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ראה: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_mobile_network_operators_of_the_Middle_East_and_Africa
בשל אופיו הדיקטטורי של האזור וההגבלות החמורות הקיימות במרבית מהמדינותבו על חופש הפרט והביטוי, היווה האינטרנט במהלך העשור אתגר שלטוני הולךוגדל עבור ממשלים במזרח התיכון ● זאת, באמצעות יצירת קבוצות לחץ לשינויחברתי ופוליטי בפייסבוק, דיווחים על אירועים באופן מיידי באמצעות טוויטרויו-טיוב ואף יצירת מסעות תמיכה מקוונים לטובת בלוגרים עצורים.
האינטרנט חדר למזרח התיכון בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, אולם תפוצתו גדלה באופן משמעותי במהלך העשור הנוכחי. בתקופה זו גדל השימוש באינטרנט במזרח התיכון (כולל ישראל) בשיעור מדהים של 1,648%, לעומת ממוצע עולמי של 380% בלבד, והגיע לשיעור חדירה של כ-28% (אף גבוה מהשיעור העולמי, העומד על כ-26%). זאת, למרות שמשתמשי האינטרנט באזור מהווים רק 3.3% מסך משתמשי העולם. כאשר דווקא במדינות דוגמת איראן וסוריה חל שיעור הגידול הרב ביותר בתקופה (12,780% ו-11,783%, בהתאמה).
אולם המזרח התיכון אינו אחיד אף בנושא זה; לעומת מדינות המפרץ הפרסי, שבהן שיעור חדירת האינטרנט עומד על יותר מ-50%, בעיראק ובתימן הוא מהווה אחוז אחד בלבד. האינטרנט, והרשתות החברתיות שבו, היו ללא ספק אחד מהתחומים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על עיצוב המזרח התיכון בעשור הנוכחי. אין הכוונה בהכרח לפוטנציאל הכלכלי והעסקי, אשר חלק מהממשלים באזור זיהו באינטרנט. עוצמתו של האינטרנט במזרח התיכון היא דווקא באופיו – אמצעי מיידי, רחב תפוצה, הנגיש כמעט לכל אדם מכמעט כל מכשיר נייד. בדיוק מה שתושבי מדינות בעלות הגבלות חמורות על חופש הביטוי צריכים כדי לקבל מידע ולהעבירו הלאה.
בשל אופיו הדיקטטורי של האזור וההגבלות החמורות הקיימות בקרב מרבית מהמדינות בו על חופש הפרט והביטוי, היווה האינטרנט במהלך העשור אתגר שלטוני הולך וגדל עבור ממשלים במזרח התיכון. זאת באמצעות יצירת קבוצות לחץ לשינוי חברתי ופוליטי בפייסבוק, דיווחים על ארועים באופן מיידי באמצעות טוויטר ויו-טיוב ואף יצירת מסעות תמיכה מקוונים לטובת בלוגרים עצורים.
העשור האחרון היה עד לארועים רבים במזרח התיכון, אשר לאינטרנט היה בהם משקל מכריע ביצירתם ובדיווח עליהם לרחבי העולם; במצרים שימש פייסבוק לא רק מוקד מחאה נגד יוקר המחיה במדינה, אלא אף יוזמה לארגון הפגנה רחבה בעניין זה ולהקמת קבוצה מקוונת בשם שישה באפריל, ולמועד קיום ההפגנה, הידועה כ-"מהומות הפייסבוק". בירדן נעשה ניסיון חודש לאחר מכן ליזום הפגנה שכזו מטעמים דומים. לקבוצה נרשמו אלפי צעירים.
גולת הכותרת של השנים האחרונות בהקשר זה באזורנו היו הבחירות לנשיאות איראן ביוני 2009; במדינה זו, הנחשבת מזה שנים רבות כבעלת אוכלוסייה תאבת מידע ותקשורת (החל מימי ח'מיני, שהעביר דרשותיו למדינה בקלטות אודיו ועבור בעידן צלחות הלוויינים על גגות הבירה), עשו כל ארבעת המתמודדים לנשיאות שימוש רב באינטרנט וביכולותיו. זאת בדגש על שימוש מגוון ברשתות החברתיות השונות.
אולם עוצמתו הרבה של האינטרנט באיראן והאתגר הרב שהוא מהווה לממשלי האזור התבררו דווקא עם פרסום תוצאות הבחירות. אז יצאו המונים לרחובות הבירה וערים אחרות להפגנות, אשר זכו לתמיכה מקוונת של בלוגרים ומשתמשי אינטרנט איראנים, שדיווחו לרחבי העולם על האירועים. זאת באמצעות דיווחים מהשטח לטוויטר, מאות סרטונים מרחובות הערים שהועלו כמעט בזמן אמת ליו-טיוב ותמונות שהועלו לפליקר. אלו הוכיחו את עוצמת האינטרנט במדינות חסרות חופש ביטוי ואת שאיפות הציבור האיראני.
לפיכך, גיבור העשור שלי באינטרנט המזרח תיכוני הוא משתמש האינטרנט הממוצע. זה הנאלץ להתמודד עם הגבלות שלטוניות מחמירות, עם חקיקה מגבילה, עם פיקוח הדוק, עם משטרות אינטרנט (באיראן ובסוריה), עם העדר תשתית טכנולוגית ותקשורתית מתאימה לעתים, ועם עלויות שימוש יקרות, לעתים במתכוון. אותם משתמשים אלמונים, בלוגרים פעילים, המוכנים לסכן נפשם ולעתים אף להיאסר ולשלם בחייהם על פעילותם זו, והשמות רבים.
העמקת חדירת האינטרנט לאזורנו תעמיק גם את חדירת המידע, הביקורת, הקריאה לשינוי, ובשל כך תעמיק את היותו אתגר שלטוני ותעצב בכך מחדש את יחסי הממשל עם אזרחיו באזור. האינטרנט יהווה ביתר שאת במה לקבוצות השוליים ולשלל הקולות המודחקים באזורנו, ובכך יהווה חיל חלוץ לתהליכים של דמוקרטיזציה באזור.
האתר של חברת 'המרכז הישראלי לזכרונות מחשב' נפרץ היום ע"י האקרים תורכים.
אלו השחיתו את האתר הפרוץ והציבו בו את הכיתוב:
Hacked by THE-AjaN TR |
|||
DOG ISRAEL |
TURK HACKERS |
האינטרנט בסוריה אינו דבר מובן מאליו. סוריה היתה מבין האחרונות מקרב מדינות המזרח התיכון לאמץ את האינטרנט.
ב-24 בפברואר 1996 קיבל ה-STE (Syrian Telecommunications Establishment – http://www.ste.gov.sy) את אישור משרד ראש הממשלה לחיבור המדינה לאינטרנט ולשמש כאחראי על ה-Top-Level Domain Country Code(.sy). ב-11 במרץ אותה שנה נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ה-STE וה-SCS (Syrian Computer Society – http://www.scs-net.org אשר בראש האחרון עמד בשאר אל-אסד עצמו), לשם עריכת ניסוי לחיבור מוסדות הממשלה לאינטרנט לצורך הערכה ראשונית של כל ההיבטים ובכלל זה יעילות, מידת ההתאמה לתרבות ולבעיות הבטחון של המדינה. מסקנות הניסוי קבעו כי על סוריה להתחבר לאינטרנט במהירות האפשרית. בין הסיבות לכך, מונה הדו"ח את הטעמים הבאים:
ב-17 בנובמבר 1997 החל בסוריה פרויקט ניסיוני במטרה להתיר לגופים נבחרים במדינה גישה לאינטרנט. פרויקט הניסוי כלל 150 מנויים מקרב גופי השלטון במדינה. בתום פרויקט זה ובהמלצת ה-SCS, STE, בוצעה הרחבה של הפרויקט למתן גישה לאינטרנט לציבור הרחב. פרויקט זה החל בתחילת 1999 במתן שרותי דואר אלקטרוני ושרותי אינטרנט אחרים דוגמת גלישה והעברת קבצים באמצעות FTP בתוך סוריה עצמה.
ביחסו לאינטרנט, נע המשטר הסורי – כאחרים – על שני צירים שונים: מחד גיסא, שימוש באינטרנט כמשקל נגד מתוך הנחה שהאינטרנט מוצף בתעמולה אנטי סורית. מאידך גיסא, כל כניסת טכנולוגיה חדשה למדינה מיושמת בהדרגה ובאיטיות רבה, נבחנת ומבוקרת בקפידה בין השאר בשל חשש מחדירה תרבותית למדינה. אשר הרשתות החברתיות שבו משמשות אתגר חדש ורב עוצמה לממשל זה.
אולם לא רק הפיקוח הטכני שימש ביד השלטונות אמצעי להצרת צעדי משתמשי האינטרנט; עלויות גבוהות של רכישת מחשב, חיבור לאינטרנט ושימוש בו לצד תשתית תקשורת לקויה, הקשו אף הם על חדירת האינטרנט למדינה בתחילה. עם זאת שיעור הגידול מתחילת העשור עומד על קרוב ל-12 אלף אחוז (…) בין השאר בשל הפחתות שבוצעו לאורך השנים בעלויות שימוש אלו ובשל האיכות הגבוהה יחסית של ההון האנושי הקיים בה.
אולם, כבר בשנת 2002, בראשית ימי האינטרנט במדינה, קבע שר התקשורת הסורי מחמד אל-מנג'ד בראיון לעיתון אל-חיאת, כי למרות הכוונה להפחית את העלויות בכל האמור ברכישת מחשבים והתחברות לאינטרנט, לצד הפיכתו למהיר יותר, הרי שהפיקוח עליו לא יוסר והכניסה למספר אתרים תמשיך להאסר בשל "המסורת ומנהגים של המדינה". [2]
למרות הגידול הרב בשיעור חדירתו למדינה, האינטרנט עדיין מצוי ברשותם של 16.4% בלבד מתושבי סוריה אשר היתה האחרונה לקלוט את האינטרנט מקרב מדינות המזרח התיכון. זאת רק לאחר שהשלטונות וידאו את יכולתם הטכנית לשלוט ולפקח על תעבורת האינטרנט במדינה. ההגבלות השלטוניות על החופש במדינה, בדגש על הגבלת האינטרנט והמשתמשים, מציבים את סוריה תדיר כאחת מ'אויבות האינטרנט' בעולם' על פי הארגון 'עיתונאים ללא גבולות'.[3] שלטונות סוריה נוטים לחסום בעיקר אתרים הקשורים בחופש ביטוי, זכויות אדם, ארגוני אופוזיציה והמיעוט הכורדי. לצד אתרים פורנוגרפיים, אתרים ישראליים, אתרי חדשות מקומיים וזרים. בשנים האחרונות, החלו אלו לחסום גם אתרים בינלאומיים של רשתות חברתיות, לאור הפופולאריות הגדולה שלהם במדינה.
בשנת 2007 סוריה אף הוגדרה כ'בית הכלא הגדול במזרח התיכון' ע"י אותו ארגון[4] עבור משתמשי אינטרנט ובלוגרים (כמו גם אחד מעשרת המדינות הגרועות בעולם עבור בלוגרים בשנת 2009).[5] זאת בשל מספרם הרב של העצורים, אשר נידונים לעיתים למספר שנות מאסר ואלו המוטרדים על ידי השלטונות, בשל פעילותם המקוונת.
מנגד קיימות חברות במערב החוסמות חלק משרותיהן בפני תושבי סוריה. הרשת החברתית העסקית LinkedIn חסמה לזמן מה את שרותיה למדינה באפריל 2009. אולם בשל מחאת משתמשים, אשר באה לידי ביטוי גם באמצעות ה-Twitter, בוטל האיסור כעבור זמן קצר. לטענת החברה הדבר בוצע בשל טעות אנוש. אולם חברות כמו Google, Sun ואחרות חוסמות בשגרה חלק משרותיהן בפני משתמשים אלו בשל האיסור על אספקת מוצרים ושרותים מארה"ב לסוריה.
חדירת האינטרנט למדינה ותפוצת הרשתות החברתיות בה לא רק שממלאים תפקיד מפתח בקבלת מידע והעברתו על הקורה במדינה ומחוצה לה. הם מאפשרים למשתמשים לעקוף את ההגבלות השלטוניות הקיימות על חופש הביטוי ועל התארגנויות ממשיות שונות. זאת תוך יצירת קבוצות לחץ מקוונות לשם מימוש שינויים חברתיים וכלכליים במדינה. הדגש הינו על הרשת החברתית Facebook הפעילה בעשרות שפות ובכלל זה בערבית ואשר זוכה לפופולאריות רבה במדינה, תוך מחיר אישי כבד אותו נאלצים משתמשי האינטרנט והבלוגרים בסוריה לשלם לעיתים.
לאחרונה עלתה בתקשורת סוגיית הרשתות החברתיות במדינה לאור המסע שפתח הממשל הסורי נגד Facebook והקריאה להחרימו. זאת בשל החלטת הנהלת החברה לראות ברמת הגולן חלק מישראל ולרשום משתמשים מישובים אלה כתושבי ישראל ולא כתושבי סוריה כפי שהיה עד כה. בנוסף, נמסר כי סוריה תחסום את האתר ברחבי המדינה. אולם בפועל אתר זה חסום מזה כשנתיים, לצד הגבלות על אתרי רשתות חברתיות אחרות וכן אתרים המאפשרים עקיפת חסימות הממשל ובכלל זה אתרים יעודיים המאפשרים שימוש אנונימי ב-Facebook.[6] הגבלות אלו על הרשתות החברתיות במדינה נועדו לחסום ערוצים של יצירת קשרים בין אנשים הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. בהקשר זה יצויין כי נוצרו בעבר קשרים מקוונים שכאלה בין ישראלים לבין תושבים סורים, בין השאר באמצעות ה-Facebook.
הפייסבוק כולל מאות קבוצות העוסקות בסוריה בעלות מספר משתנה של חברים; ממספר חברים בודדים ועד למספר אלפים. בכלל זה, קבוצות לעידוד התיירות במדינה, קבוצות של סטודנטים, עסקים, טכנולוגיה, אומנות, מוזיקה, רכב וספורט. קבוצות המיועדות לסורים בתוך המדינה ומחוצה ומספר רב של קבוצות כלליות.
קבוצות יעודיות ב-Facebook משמשות כמסעות מחאה מקוונים המצליחים לעיתים להביא לשינוי במדינה; אונס של נערה הביא לדיון ציבורי אודות ניצול מיני של ילדים תודות למסע מקוון של אלפים. מאבק מקוון בטיוטת חוק העוסק בדיני אישות אשר יש הסוברים כי הוא שהביא את השלטונות לבטלו. מסע להסרת ההגבלות על האתר במדינה ואף פניה אישית של אחת הקבוצות לנשיא בעניין זה. כמו גם קריאה של בלוגרים מקומיים לחרם על ספקיות הסלולר במדינה בשל העלויות הגבוהות ואיכות השרות. בנוסף קיימות קבוצות סוריות הפועלות במסגרת האתר לשחרור בלוגרים מקומיים עצורים תוך הבעת מחאה של חברי הקבוצות אודות צעדים אלו של השלטונות.
ה-Youtube משמש אף הוא כלי בידי גורמים מקומיים אלו. במסגרת זו הועלו לאתר סרטונים המתעדים את המיעוט הכורדי ודיכויו במדינה. מנגד דווח באוגוסט 2007 על חסימת האתר במדינה בשל סרטון שהוצב ובו נראית אשת הנשיא כששמלתה מתנפנפת בעת ארוע רשמי. כמו כן במאי 2008 דווח על חסימת הגרסה הערבית של האנציקלופדיה החופשית Wikipedia במדינה[7] על ידי כל ספקי האינטרנט במדינה מסיבה שלא נמסרה. במחצית פברואר 2009 דווח כי חסימת האתר הוסרה,[8] צעד יוצא דופן במדינה.
הרשתות החברתיות מהוות בסוריה בסיס ליצירת התארגנויות וקבוצות לחץ אשר אינן אפשריות בחיי היום יום בשל הפיקוח ההדוק על חופש הפרט והביטוי במדינה. זוהי עדות מוחשית נוספת לעוצמת האינטרנט לא רק ככלי להעברת מידע במדינות דיקטטוריות, אלא אף ליצירת בסיס לשינויים חברתיים במדינות אלו. דבר המהווה קריאת תיגר חמורה במדינה ריכוזית ומחמירה כסוריה ומתוקף כך לאתגר הולך וגדל עבור הממשל. לאור כל זאת, סביר להניח כי ככל שתעמיק חדירת האינטרנט למדינה, כך ילכו ויעמיקו הביטויים המקוונים של לחץ עממי לשינוי פניה ואופיה של המדינה והחברה בה.
[1] Dr. Hasna Askhita, "The Internet in Syria,", Assad National Library, Damascus. Translation of "L’internet en Syrie," delivered at IFLA. New Media and Information Technology Working Papers, Georgetown University, Center for Contemporary Arab Studies, 24 March 2000.
http://nmit.georgetown.edu/papers/askhita2.htm
[2] SyriaLive.net, "Syrian Internet Installation and Subscription Rates to be Scrapped,", Computer and Internet – 2002, 5 March 2002.
http://www.syrialive.net/computer/archive/computer_2002.htm
[4] http://www.rsf.org/Syria,20777.html
[5] http://cpj.org/reports/2009/04/10-worst-countries-to-be-a-blogger.php
[6] http://www.gotofacebook.co.za, http://facebookoxy.com
[7] http://anasonline.net/2008/05/%D9%88%D9%8A%D9%83%D9%8A%D8%A8%D9%8A%D8%AF%D9%8A%D8%A7-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%B1%D8%A8%D9%8A-%D8%A3%D8%AD%D8%AF%D8%AB-%D8%B6%D8%AD%D8%A7%D9%8A%D8%A7-%D8%A7%D9%84%D8%AD%D8%AC%D8%A8-%D9%81%D9%8A/
[8]http://anasonline.net/2009/02/%D8%A7%D9%84%D8%A5%D9%81%D8%B1%D8%A7%D8%AC-%D8%B9%D9%86-%D9%88%D9%8A%D9%83%D9%8A%D8%A8%D9%8A%D8%AF%D9%8A%D8%A7-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%B1%D8%A8%D9%8A%D8%A9/
במסגרת המדיניות המוצהרת של החמאס בה נקט עם תחילת המבצע, לפיה מבוצעת הלחימה לא נגד הארגון, אלא נגד כלל האוכלוסיה הפלסטינית ברצועה, עושה הארגון שימוש – במלל ובתמונות קשות – בילדים שנפגעו מבלי לחסוך מהצופה דבר.
במסגרת זו פורסם[1] המאמר הבא בגרסה האנגלית של האתר;
"כוחות ההגנה הישראלים (צה"ל)" פרסמו ביום א' (11.01.2009) את תמונותיהם של כמה מה"טרוריסטים" המבוקשים ביותר של חמאס אשר נהרגו לדבריו מתחילת ההתקפה הישראלית על רצועת עזה לפני יותר משבועיים.
דובר ישראלי אמר לכתבים זרים בירושלים כי אל לקהילה הבינלאומית, במיוחד האמריקאים והארופים, ללכת שולל מגילם הצעיר של הטרוריסטים ההרוגים.
"הם עשויים להראות צעירים לכם ולי. אולם אנשים אלו הינם טרוריסטים בנשמתם. אל תביטו בפניהם התמימות לכאורה, נסו לחשוב על השדים שבכל אחד מהם".
הדובר, נחמן אברמוביץ', אמר שהוא "משוכנע לחלוטין" שאנשים אלו יגדלו להיות "טרוריסטים מרושעים אם נתיר להם לגדול".
"אם הייתם בנעלינו, האם הייתם מרשים להם לגדול להרוג את ילדינו או שהייתם מחסלים אותם כבר עתה" ?
משנשאל האם הוא מודאג מביקורת אפשרית מצד הקהילה הבינלאומית, אמר אברמוביץ' שאינו מוטרד כלל הואיל ו"אנו רק מגנים על עצמנו".
"האם תתנצלו על כך שאתם מגנים על עצמכם אם אדם אחר יתקוף אתכם ללא כל התגרות," שאל הדובר הישראלי כתב אמריקאי.
הכתב האמריקאי התרשם מהתשובה אמר "אתה צודק אדוני, לחלוטין".
דובר צה"ל הוסיף שישראל לא ממש פגעה במטרות אזרחיות בעזה ושהעולם יפול למלכודת התעמולה של החמאס.
"אני קורא לערוצי תקשורת רציניים להוכיח שהרגנו אזרח חף מפשע אחד בעזה. אל תגידו לי אלג'זירה אמר כך או CNN אמר אחרת. אתם יודעים שכל האנשים הללו אנטישמים ואין לסמוך עליהם שיאמרו את האמת".
הוא הוסיף שבכל מקרה, אנשים הגונים ומוסריים, צריכים להבחין בין "בני אנוש אמיתיים" ובין "חיות אדם".
"אנו הורגים חיות אדם, ואין אנו מתנצלים על כך. מעבר לכך, למי במערב הזכות להטיף לנו בדבר הרג חיות אדם. ככלות הכל, ידיו של מי נקיות" ?
דובר ישראלי אחר, ציפורה מנשה, מסרה כי אין היא מוטרדת ביותר מהשלכות שליליות של מבצע 'עופרת יצוקה' על הדרך בה ינהג ממשל אובאמה כלפי ישראל.
"אתם יודעים היטב, והאמריקאים הטיפשים יודעים באותה המידה, שאנו שולטים בממשלתם, בלא אבחנה מי היושב בבית הלבן".
"אתם מבינים, אני יודעת ואתם יודעים שאף לא נשיא אמריקאי אחד יכול להיות בעמדה בה יקרא עלינו תיגר אפילו אם נעשה דברים שאין להעלותם על הדעת".
לכשנשאלה האם אין היא חוששת כי הערותיה יגרמו לאסון ביחסי הציבור, אמרה מנשה "מה הם יכולים לעולל לנו. אנו שולטים בקונגרס, אנו שולטים בתקשורת, אנו שולטים בעסקי השעשועים, אנו שולטים בכל דבר באמריקה.
"באמריקה אתה יכול לבקר את האל, אבל לא את ישראל".
כעת, לאחר ההקדמה הדמיונית אך המציאותית, אנו נראה כמה תמונות של ה"טרוריסטים המרושעים".
(כאן מוצגות 13 תמונות של תינוקות וילדים הרוגים, פצועים ומבוהלים).
כמו כן עושה הארגון שימוש בתמונות של ילדים פצועים והרוגים בעת הגיעם לבתי החולים.
תמונות אלו לא רק שלא מצונזרות ונמנעות מלחשוף את הילדים, פניהם ומצבם, חלקן כוללות תמונות קשות ביותר.
מיום שבת ה-10.01.2009 מפורסמות[2] אלו באופן קבוע בעמודים נפרדים תוך קישור מתחתית העמוד הראשי של הגרסה הערבית לאתר (בתאריך 13.01.2009 פורסמו תמונות נזקים שנגרמו למבנים).
בנוסף, ניתן למצוא בגרסה האנגלית של אתר גדודי עז א-דין אלקסאם (alqassam.ps/english) כרזה[3] ובה הכיתוב כי בשבוע השלישי לטבח בעזה הילדים הם המטרה (מודגש) וכי מספר המתים הוא 1,000 (מודגש).
כרזה זו מופיעה רק בגרסה האנגלית של האתר.
[1] Khalid Amayreh, "Pictures of Hamas’ most wanted "terrorists",", The Palestinian Information Center, 12.01.2009, 12:29 AM.
http://www.palestine-info.co.uk/en/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd87MDI46m9rUxJEpMO%2bi1s7OryUPzMt3RLUVGYSa702PkUPBuHHTAop%2fQtAOKHJR1ZkLT6DV8UnMjxgXNuYbr24n2SbFHvu4gZ9zPirKUkE8PkfKXcvCpLYjClVoJce774%3d
[2] 10.01.2009 – http://www.palestine-info.info/Ar/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd9i39xY6%2f%2bPYOarD1hkT8XDbKZ1E2KQYGYuPn9XN9lvhuqatl9q9mlHnIcVGzsRohOrIblrcrKPUP68igKsctpFEq6GhMkIUezdsBZ82yVaHUZR%2fGZQjWwNw3gFn9wy91A%3d
11.01.2009 – http://www.palestine-info.info/Ar/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd9i39xY6%2f%2bPYOarD1hkT8XDfWEhxRbIzG2ArH2CsK52rAF2LiYcIrjHeaKYIchJZWm8cbRGcUBUq6jopwM2y5VanKN9v%2fStAkGLdcNX8u%2bYIzH3%2fZ1%2bWnRRgXA6Ey5k%2fy0%3d
http://www.palestine-info.info/Ar/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd9i39xY6%2f%2bPYOarD1hkT8XDxhqYXmvv8mTF6bE3fkr5Bw6gX%2fXp%2fVyD9Re9TKlqj9E0%2bj8ZzovdR%2fopFsO5FMzF07atHZX7qbpkjckUHnhj%2boyIjMh3J3YyvgTSLzf6QIo%3d
12.01.2009 – http://www.palestine-info.info/Ar/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd9i39xY6%2f%2bPYOarD1hkT8XDGvHB5pD5hCKADE6cPzSfFH5KqgA5PdyEwcg0rQvvU5xEXB8jvnKc0KZRcDSYgrxbZVYuQctDwHkitnX7%2b%2fgxRNiixP9SzZuGY8bz7Wbxr8E%3d
13.01.2009 – http://www.palestine-info.info/Ar/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd9i39xY6%2f%2bPYOarD1hkT8XDzWmgMRG84%2fvIEh%2faKDIbjqLLSKvdBYTOtljXL%2fcXgMhf7XMN5PNjGrHCsN7bpvLFTb%2fNF%2fDixY9YPW2XYYuJHRgm0yurKQTqcmLfejV1rDc%3d
[3] http://www.alqassam.ps/english/upload/61F5BE632B
