מדיניות – עמוד 4

התקפות קיברנטיות גוברות מאיימות על כווית

19 מאי 2014/ב כווית, מדיניות /על ידי Tal Pavel

בידיעה מה-12 במאי בסוכנות הידיעות הכוויתית נמסר כי גורם בכיר התבטא כי חשוב מאוד לאבטח את מוסדותיה של כווית מפני התקפות קיברנטיות גוברות נגד תשתית טכנולוגיית המידע שלה ובסיסי נתונים של גופי ממשל ומוסדות פרטיים.

מג'ידה אל-נאקב, סגנית מנכ"ל National Project Sector בסוכנות המרכזית לטכנולוגיית המידע, אמרה במהלך סדנה על מערכות קיברנטיות שאורגנה על ידי הסוכנות, כי המתקפה האחרונה על מערכות שליטה תעשייתיות במתקני אנרגיה ועל מספר רשתות קיברנטיות נוספות, הדגימה את יכולת התקיפה הגבוהה של ההאקר.

היא הוסיפה כי האקרים מקצועיים יכולים לגרום לנזקים חמורים ולעצור פעולות אלקטרוניות בסיסיות אשר ביכולתן לגרום לאסון ברמה מקומית או בינלאומית והוסיפה כי התופעה הפכה לאיום על הבטיחות והבטחון של חברות. לדבריה התקפות וירוסים על רשתות יכולות לא רק להרוס בסיסי נתונים, אלא גם לחשוף באופן בלתי חוקי בסיסי נתונים סודיים.

כל האמצעים הבלתי חוקיים הללו מצריכים התמודדות נוקשה וטכניקות הגנתיות גבוהות המטפלות בנקודות החלשות ברשתות הארגוניות. בהוסיפה כי החברות נאלצות לפתח ולקדם את מערכות ההגנה שלהן על מנת להתמודד עם פרצות וחולשות במערכות השליטה שלהן.

אוסטרליה תכלול לוחמה קיברנטית במבצעים צבאיים בעתיד

6 מאי 2014/ב מדיניות /על ידי Tal Pavel

בידיעה שפורסמה ב-5 מאי ב-The Sydney Morning Herald נמסר כי צבא אוסטרליה אימץ לוחמה קיברנטית, הונאה ודיסאינפורמציה באמצעות האינטרנט כרכיבי מפתח במבצעים צבאיים עתידיים. אולם מסמכים צבאיים, שהותרו לפרסום לאחרונה לבקשת Fairfax Media האוסטרלית, לא מספקים מידע על אודות כיצד המאמצים להשפיע על היריבים ולהטעותם, לא יגרמו להטעיית הציבור והתקשורת האוסטרליים.

למרות שהממשלה הדגישה בשנים האחרונות את הצורך בהגנת אוסטרליה מפני איומים קיברנטיים ובכלל זה פריצה וריגול זר, מוכנותה ויכולתה של אוסטרליה לבצע מבצעי תקיפה קיברנטיים נשארו סוד שמור.

צעדים התקפיים אשר יבוצעו על ידי הצבא נגד היריבים יכללו "מבצעי רשתות מחשב" הידועים כלוחמה קיברנטית המוגדרים ככוללים התקפות וניצול של מידע ורשתות נתונים.

מבצעי המידע של הצבא האוסטרלי מדגישים את חשיבות הפגיעה במערכות המידע של האויב כמו גם מעורבות בלוחמה פסיכולוגית והונאה.

היכולות ההתקפיות החדשות, אשר לא נדונו במסמכי ממשלת אוסטרליה לשנת 2013, פותחו באופן סודי על ידי רשויות ממשל במדינה. עוד נמסר כי השיטות החדשות נעות מהתקפות DDoS לשיטות מתוחכמות של גישה למערכות מחשב זרות לשם הרס או שינוי מידע ובככל זה הפצת מידע שגוי. עוד נמסר כי הדבר יאפשר למומחי סייבר אוסטרליים לחטוף מטוס אוייב ולבחור האם להנחיתו.

ברית סייבר אסטרטגית בין רוסיה ואיראן

12 מרץ 2014/ב מדיניות, רוסיה /על ידי ג'רמי מקובסקי

רוסיה, אשר לה יכולות קיברנטיות מפותחות, מתכננת לשתף פעולה עם איראן במרחב הקיברנטי. ברית זו בין שתי המדינות אינה מהווה הפתעה. מאז פרשת Stuxnet שנחשפה בשנת 2010, יכולות הסייבר של איראן התפתחו תוך זמן קצר והפכו מתוחכמות יותר. כעת יש לה יכולת לבצע התקפות קיברנטיות המציבות אותה כאחד מהכוחות המשמעותיים בעולם בתבחום זה. נראה כי בברית זו, שתי המדינות מעוניינות לחלוק את יכולותיהן בתחות הסייבר בין השאר נגד המטרה המשותפת – ארה"ב.

אכן שתי המדינות ביצעו התקפות קיברנטיות נגד ארצות הברית, לאחר שעלה בידן לפרוץ את מערכת האבטחה שלה (פרטים על האירוע).

נראה כי לרוסיה ולאיראן יש הרבה להרוויח משיתוף פעולה שכזה, כיום רוסיה ממשיכה את המדיניות הקיברנטית האגרסיבית שלה כלפי ארצות הברית ולסייע בתכנון פעילות הסייבר האיראנית. בינתיים, איראן ממשיכה לפתח את היכולות התקפיות וכן ההגנתיות לשם התמודדות עם ההתקפות אמריקאיות. כיום, רוב המדינות גדולות משקיעות בפיתוח תוכניות לוחמה קיברנטית. אסטרטגיה זו מדגימה את רצונן של המדינות להיות ערוכות למלחמה קיברנטית בקנה מידה גדול, כמו גם במקרה של התקפות סייבר מצד ארגוני טרור.

פקיסטאן מנסחת אסטרטגית אבטחה קיברנטית

9 מרץ 2014/ב מדיניות, פקיסטאן /על ידי Tal Pavel

הסנאט בפקיסטאן הודיע על ניסוח אסטרטגית אבטחה קיברנטית על מנת להתמודד עם התקפות קיברנטיות או חדירות ממדינות שונות. שר הפנים הודיע לבית העליון של הפרלמנט כי הממשלה כבר אישרה מדיניות בנוגע לאינטרנט ולדוא"ל אשר תעמוד בהנחיות הבטחון והבקרה מרובת השלבים של אבטחת מידע מאת מוסדות הממשלה. לדבריו, משרד טכנולוגית המידע השלים ניסוח בשם "Prevention and Electronic Crime Bill" אשר יוצג בקרוב לפרלמנט לאישור.

בנוסף מערכת זיהוי סלולרית הותקנה בבירה לאיתור רכבים גנובים, באמצעותה יכולים סיורי משטרה לבדוק פרטי כל מכונית באמצעות SMS.

לטביה מקימה יחידה להגנה קיברנטית

8 מרץ 2014/ב לטביה, מדיניות /על ידי Tal Pavel

בידיעה מה-4 מרץ דווח כי לטביה מקימה יחידה להגנה קיברנטית. היחידה הוקמה בפברואר השנה על ידי צבא לטביה והיא כוללת 13 מומחי מערכות מידע וסטודנטים מהמגזר הפרטי והציבורי, אשר מטרתם לסייע למומחי אבטחת מידע של הצבא והממשלה להתמודד עם משברי סייבר. מטרתם היא הן ליידע את רשויות אכיפת החוק על מנת שיפעלו בהתאם, ובמקרים מתוחכמים יותר אף לבצע פעילות לצמצום ההתקפה ולהבנת טיבה.

יחידה זו הינה חלק מהמשמר הלאומי של לטביה, ארגון צבאי התנדבותי אשר נקרא לסייע לכוחות הצבא בעת הצורך, בנוסף תסייע היחידה לגוף ה-CERT המקומי – CERT.LV בעת משבר.

CERT.LV מהווה סוכנות של משרד ההגנה הלטבי ואחראי על אבטחת המידע במדינה, תוך שיתוף פעולה עם למעלה מ-600 מומחי מערכות מידע ממוסדות ממשל ורשויות מקומיות. ראש CERT.LV הסביר כי המבקשים להצטרף ליחידת הסייבר נבדקים קודם לכן בטרם קבלת גישה למידע המסווג ולכן ביכולתם להפעיל "שומרי הסייבר" אלו במקרים בהם מעורב מידע רגיש ביותר.

לדבריו, אין ביכולת הסוכנות לטפל לבדה במקרים של התקפה קיברנטית, על כן חשיבותה של יחידה זו אשר עוסקת באימונים רבים ובכלל זה בתרגיל השנתי "Locked Shields" המתקיים על ידי נאט"ו בטאלין בירת אסטוניה. הוא ציין כי התסריטים הפופולריים ביותר הם של התקפות קיברנטיות על החשמל, גז, חימום ואספקת מים אשר יש ביכולתם להשפיע על הצרכים הבסיסיים היומיומיים. "אולם יכולות להיות גם התקפות על מערכת המנהל הממשלתית אשר הפרעות ממושכות יכולות לגרום לבעיות משמעותיות", זאת למרות שלטביה לפי שעה לא חוותה התקפה קיברנטית.

אולם הואיל והיא עתידה לשמש נשיאת מועצת האיחוד האירופי בשנת 2015, הדאגה הקיברנטית הפכה לחשובה יותר לממשלה, הואיל והמדינה תהפוך למוקד של תשומת לב עולמית במהלך נשיאותה ואין ביכולת הממשל לצפות איזו קבוצת אינטרס או פעילים ממדינה כלשהי ירצו לפתע להגיב על מדיניות כלשהי של האיחוד האירופי ולהביע את המסר שלהם באמצעות ביצוע התקפות קיברנטיות.

בכוונתה של לטביה להגדיל את יחידת הסייבר עד למאה חיילים במהלך השנים הקרובות. עוד נמסר כי צוות דומה יוקם ב"משמר הנוער", תנועה מקומית של צעירים.

ערב הסעודית משיקה תוכנית לאומית להגנה קיברנטית

27 ינואר 2014/ב מדיניות /על ידי Tal Pavel

ב-24 בינואר פורסם כי ממשלת ערב הסעודית תחל בקרוב בפרויקט לאומי שמטרתו להגן על הממלכה מפני התקפות קיברנטיות שמספרן מסתבר הולך וגדל. מיזם זה, המהווה ראשון מסוגו בממלכה, ישלב יחדיו גורמי ממשל ומהסקטור הפרטי. עם השלמת הליכי התכנון הראשוני, תובא התוכנית לאישור גורמי בטחון ממשלתיים לשם אישור סופי. תוכנית זו אמורה לכלול בין השאר הכשרת סטודנטים בתחומי תקשורת ואבטחת מידע. אחד מהבכירים ציין כי השלב הראשון במיזם זה יבטיח שכל אתרי האינטרנט הממשלתיים יאוחסנו בשטחי הממלכה ובידי אותה סוכנות, באמצעות ספק מורשה אשר יאושר על ידי הועדה הסעודית לתקשורת ולטכנולוגיית המידע.

נראה כי לתוכנית לאומית זו יש בהחלט על מה להתבסס, כשבוע קודם לכן פורסם כי פעילי "הצבא הסורי האלקטרוני" הצליחו לפרוץ ל-16 אתרי ממשל סעודיים ולהשחיתם, תוך התייחסות לתגית יעודית לכך בטוויטר – #ActAgainstSaudiArabiaTerrorism.

זאת לצד תהליכים של גידול בצריכת התקשורת והמידע המקוון העוברים על ערב הסעודית בשנים האחרונות; לאחרונה התבטא בכיר מקומי כי "השינוי לעבר חברה מרושתת מצוי בתאוצה בערב הסעודית ומקורו בדרישה גבוהה לקישוריות". הטלפונים הסלולריים הופכים למכשיר העיקרי של הצרכים תוך זיהוי דרישה גוברת לטלפונים חכמים ולאפליקציות. אכן, הנתונים מצביעים על גידול מרשים בשימוש בטלפונים חכמים להתחברות לרשתות החברתיות השונות. מספר משתמשי הפייסבוק בממלכה גדל מ-6 מיליון בשנת 2012 ל-7.8 מיליון בשנת 2013, כאשר 5 מיליון נגשו לחשבונותיהם אלו באמצעות טלפונים חכמים. כמו גם 73% מבעלי חשבונות הטוויטר, לצד גידול של 45% בשנת 2013 במספר חשבונות אלו בממלכה. עדות נוספת לכך היא הידיעה שפורסמה לאחרונה לפיה חברת התעופה הסעודית מכרה בשנת 2013 6.5 מיליון כרטיסי טיסה בצורה מקוונת, גידול של 60% לעומת השנה הקודמת.

איראן מקימה מפקדות אזוריות ל"מלחמה רכה"

26 אוקטובר 2013/ב איראן, מדיניות /על ידי Tal Pavel

ב-22 באוקטובר הודיע סגן הרמטכ"ל של הכוחות המזויינים באיראן בריגדיר גנרל סיד מסעוד ג'זאירי, על הקמת מפקדות ל"מלחמה רכה" בכל המחוזות וברחבי המדינה באומרו כי "עימות חכם עם האויב הוא אחת ממטרות מהלך זה". הוא הצביע על תחום ה"מלחמה הרכה" כאחד מהנושאים החשובים ביותר שעל סדר היום, "על התקשורת המקומית לזהות היבטים שונים של ה'לוחמה הרכה' ובעקבותיו יש לנקוט בפעולה תקיפה להדיפת פלישות אלו וניטרולן". עוד נמסר מפיו כי העולם הוירטואלי הוא "כלי הנשק החשוב, המורכב והנוח ביותר של האויב נגדנו", המפקדות החדשות יביאו לדבריו למבנה חדש של המטה הכללי של צבא איראן.

עוד התייחסה הידיעה להתבטאויות רבות בעבר של מנהיגה הרוחני של איראן אשר הזהיר מפני המזימות של האויב בתחומי "הלוחמה הרכה" כדי למנוע את התקדמותה של איראן.

תורכיה מקימה יחידה צבאית ללוחמה בפשיעה הקיברנטית

12 אוקטובר 2013/ב מדיניות, תורכיה /על ידי Tal Pavel

שר התחבורה, הספנות והתקשורת של תורכיה הודיע ב-11 אוקטובר כי צבא תורכיה הקים יחידה למלחמה בפשיעה הקיברנטית. לדבריו, פשיעה מקוונת הפכה לאחרונה לנושא הנדון ביותר בתורכיה והדבר מהווה איום אמיתי על בטחון המדינה. הוא הוסיף כי משרדו פועל לחקיקת חוק חדש בנושא הפשיעה המקוונת.

בנוסף, בימים האחרונים דווח על צעד דומה בבריטניה. שר ההגנה הבריטי הודיע על הקמת יחידת מילואים חדשה, אליה יגוייסו מאות מומחים מתחום מערכות המידע, אשר תעסוק בהגנה על תשתיות קריטיות ומידע ערכי במרחב הקיברנטי, בין השאר מפני פשיעה קיברנטית. הגיוס ליחידה החל במהלך החודש.

גוף זה הוקם בין השאר לאחר שבחודש ינואר השנה פורסם מחקר בבריטניה ממנו עלה כי התקפה מקוונת תגרום לפגיעה אנושה ביכולת הצבא לתפקד הואיל וזה נסמך על טכנולוגיה בתומי המידע והתקשורת.

מונחי סייבר – הגדרות חדשות לעולם משתנה

18 אפריל 2013/ב מדיניות /על ידי Tal Pavel

העת האחרונה מציפה אותנו באיומים מכל עבר ותחום בהם שזורים המונחים "סייבר" ו"קיברנטי". אלו על פי רוב בהקשרים שליליים של התקפות על אתרי אינטרנט, פריצה והשחתה שלהם, חדירה למערכות מידע, הדלפת נתונים ואף השלכות פיזיות כתוצאה משיבוש פעילותן של מערכות מחשב השולטות על חיינו. מונחים דוגמת "סוסים טרויאניים", "וירוסים", "תולעים", "נוזקות" וכדומה הפכו בשנים האחרונות לחלק מהשיח השגור בפינו וזאת בשל אופיים המאיים ויכולתם של אלו לשבש לא רק פעילות אתרי אינטרנט, אלא גם חיי מדינה שלמה ופעילותה השוטפת.

אולם מהו אותו עולם קיברנטי שהנסתר בו רב על הנגלה ? מה הם מאפייניו ? במה הוא שונה ממונחים קיימים בעולם הידוע של איומים פיזיים ? על כך ננסה לענות בסקירה זו.

המונח "סייבר" (Cyber) הוא קיצורה של המילה "קיברנטיקה"[1], הוא משמש כינוי נפוץ למרחב הקיברנטי ובפרט לעולם האינטרנט. המרחב הקיברנטי[2], או ה-Cyber Space, מוגדר באופן שונה בין מדינה למדינה אך ככלל הוא מורכב משלושה רבדים; רובד פיזי – כלל רכיבי החומרה והתקשורת; רובד לוגי – כלל רכיבי התוכנה בהם נעשה שימוש במערכות המחשב; רובד אנושי – כלל המשתמשים, החל במתכנתים וכלה במשתמשי הקצה.

מאפייני המרחב הקיברנטי

ההגדרות במרחב הקיברנטי מורכבות מהקיים בעולם הפיזי, בעיקר בגלל שמרחב זה חדש יותר ומצוי בתהליכי התהוות והגדרה ולכן שואב ממקורות קיימים. עם זאת, ישנם הבדלים ברורים בין העולם הפיזי למרחב הקיברנטי, כאשר השוני המהותי הוא העמימות הקיימת באחרון. לצד יתרונותיה של עמימות זו בהיבטים מסוימים, הבעיה המרכזית הנובעת ממנה היא בעיית הייחוס. הקושי לייחס פעילות של אלימות, טרור, נזק או פשיעה במרחב זה לגורם המבצע, שזהותו נותרת עלומה וקשה מאוד לאיתור אם בכלל. מצב זה של עמימות יוצר בעיה מובנית של הרתעה גם בשל הקושי הקיים להרתיע את הצד התוקף, בין היתר גם משום שהצד המותקף לא ימהר להודות כי נפגע. מכאן שאי הוודאות במרחב הקיברנטי קיימת בכל מחזור החיים של פעילות התקפית בו; החל מזהות הצד התוקף, דרך מועד ושיטת התקיפה, עצם ביצוע התקיפה (אשר אינה בהכרח בעלת השלכות פיזיות), מידת הנזק שנגרם, ובכלל זה אפילו עצם ידיעת הצד המותקף כי היה נתון להתקפה ונכונותו להודות בכך.

אי וודאות זו באה לידי ביטוי גם בהגדרת המונחים הרלבנטיים למרחב הקיברנטי. כיום קיימים עשרות רבות של מונחים הקשורים במרחב הקיברנטי; החל בלוחמה וטרור וכלה בתרבות ורפואה. אין כיום הגדרה ספציפית ומחייבת למרחב הקיברנטי ולכל הקשור בו, אך ככלל הוא מתייחס לשימוש בתשתיות של תקשורת מידע, במערכות ממוחשבות ובמרחב המקוון לצורך קיום וקידום אינטראקציה מסוגים שונים, בין משתמשים שונים, ללא קשר למיקומם הפיזי.

כחלק מהנסיונות להגדיר את המרחב הקיברנטי והקשור בו, מנסים גורמי ממשל, אקדמיה, מחקר ואחרים ברחבי העולם להגדיר, כל אחד לצרכיו, מונחים שונים הקשורים בעולם הקיברנטי ובעשרות המונחים הנוגעים בו. רבות מההגדרות מתייחסות למרחב הקיברנטי כזירה של טכנולוגיות ותשתיות מקוונות בעלות השפעה מכרעת על החיים במאה ה-21, כאשר האינטרנט מהווה חלק מהותי בעולם זה, אך אינו היחיד. החלק המהותי במרחב הקיברנטי הוא הזיקה הקיימת בו בין התווך המתוקשב והמקוון לזה הפיזי. כלומר, היכולת לבצע פעולה במרחב הקיברנטי אשר השלכותיה חורגות מגבולות עולם האינטרנט ויכולה לגרום לנזק פיזי למערכות וגופים שאין בינם ובין האינטרנט דבר.

המרחב הקיברנטי צומח לנגד עינינו הן מבחינת האיומים והאתגרים החדשים הניצבים בפנינו בצורה הולכת ומעמיקה, והן מבחינת הפתרונות והיוזמות השונות כולל של גורמי ממשל ומחקר ואף גורמים עסקיים. לצד מגוון ההצעות והפתרונות האפשריים קיימים מונחים רבים במרחב זה ולהם הגדרות שונות המשתנות ממדינה למדינה וממגזר למגזר. לדוגמא, הגדרות משפטיות של מונח במדינה אחת לא רק שונות מאלו הקיימות במדינה אחרת, אלא אף שונות מהגדרות צבאיות למונח זה באותה מדינה עצמה.

הגדרה נכונה ואחידה של המרחב הקיברנטי ונגזרותיו השונות הכרחית לכל העוסקים בכך ולכל המושפעים מהקורה במרחב זה; התמודדות נכונה היא תוצר ישיר של הגדרת הבעיה. פערים, גם אם מינוריים בהגדרת האיום, יובילו להמלצות שונות לפעולה, דבר שעשוי ליצור קושי בגיבוש המלצות ודרכי פעולה והתמודדות יעילים כמו גם אפשרויות של שיתופי פעולה מיטביים בין מוסדות, תעשיות ומדינות.

יש צורך בהגדרה מדוייקת, אחידה ככל האפשר ומקובלת על הכל של מונחים מרכזיים דוגמת "המרחב הקיברנטי" ממנו נגזרים מונחים אחרים דוגמת "טרור קיברנטי" (Cyber Terror), "אבטחה קיברנטית" (Cyber Security), "פשיעה קיברנטית" (Cyber Crime) ואף "לוחמה קיברנטית" (Cyber Warfare).

לפיכך, למרות העמימות הקיימת בכל הקשור בעולם הקיברנטי, ההגדרות בו צריכות להיות מדוייקות, וברורות. יש צורך בגיבוש הסכמה רחבה ככל הניתן, שתניע את הגורמים הרלוונטיים ותאפשר להם להתאחד סביב מטרה משותפת. כך יוכלו אלו להפוך להגדרות מחייבות ויאפשרו ביצוע פעולות יעילות ומשמעותיות. הגדרה משותפת, מקובלת ורחבה תניע לפעילות, תיצור מחויבות ותאפשר שיתופי פעולה אפקטיביים ונדרשים בין גורמים מסוגים שונים, גם במישור הלאומי וגם במישור הבינלאומי.

[1] הערך "קיברנטיקה", ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

[2] הערך "המרחב הקיברנטי", ויקיפדיה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1

נכתב עם גב' יעל גלעד ופורסם בגיליון אפריל-מאי 2013 של "ראש גדול"

הנחיית משרד החינוך בדבר שימוש בפייסבוק

6 פברואר 2012/ב זכויות דיגיטליות, ישראל, מדיניות /על ידי Tal Pavel

היום פורסם כי משרד החינוך קובע כי "הגלישה ברשתות החברתיות מותרת מגיל 13". מקור הקביעה בפרסום בשם "הורים על בטוח ברשת האינטרנט" שפורסם במסגרת היום הלאומי לגלישה בטוחה בסימן "משפחה ברשת" עם פתיחת "השבוע הלאומי לגלישה בטוחה באינטרנט".

הנחיה זו תפסה את עין התקשורת, ללא ספק בשל השימוש הרב ברשתות החברתיות על ידי ילדים ובני נוער. סביר להניח כי קביעת סף גיל זה של משרד החינוך נובעת מהסעיף הקיים בעת פתיחת חשבון פייסבוק לפיו בעל פרופיל חייב להיות מעל גיל 13. האם הדבר מונע שימוש ילדים ברשת חברתית זו ? בהחלט לא.

הדבר משקף מגמה של הצערת השימוש בפייסבוק. בעבר הגיל המינימאלי לרישום לרשת זו עמד על 18 שנה. ההערכה היא שכיום כאחוז מ-800 מיליון משתמשי פייסבוק בעולם הם מתחת לגיל 13.

אולם האם קביעה זו של משרד החינוך בכלל רלבנטית ? כלל לא. האחריות ההורית צריכה להיות מיושמת באופנים שונים בהתאם לגילם של הילדים. הן במרחב הוירטואלי והן בזה הפיזי ובכלל זה בעת השימוש בטלפונים סלולריים.

יש צורך בהקניית אחריות וסמכות הורית, לצד כישורים בסיסיים להסביר את הטוב והרע שבאינטרנט כבמדיומים אחרים. חובה עלינו לדעת כי האינטרנט אכן מהווה "חרב פיפיות" אשר יש לעשות בו שימוש מושכל וזהיר אשר בבסיסו עומדים הקניית הערכים והמודעות, על פני הגבלה גילאית כזו או אחרת.