דובר 'הצבא הסורי האלקטרוני' בראיון לאתר תורכי: פרצנו כבר לפני שנתיים למחשבי ממשלת תורכיה

ב-11 בפברואר פורסם באתר החדשות התורכי Hurriyet Daily News ראיון שהתקיים עם דובר 'הצבא הסורי האלקטרוני' באמצעות דוא"ל, זאת לאחר שמספר ימים קודם לכן דווח על כך שקבוצה זו הדליפה מסמכי צבא וממשל תורכיים וסעודיים. מהדברים עולה כי הפעילים הצליחו לפרוץ למאות חשבונות דוא"ל ובכלל זה אלו של ממשלת תורכיה לפני שנתיים, לפי הטענה לאור הפלת מסוק סורי מאש תורכית בספטמבר 2013. אולם אלו חיכו לשעת כושר מדינית לחשיפת התאום בין ממשלת תורכיה והקבוצות החמושות בסוריה, לשם פרסום שללם זה אשר כלל 967 חשבונות דוא"ל ב-14 קטגוריות וחשף תכתובות בין מרץ 2009 ונובמבר 2012.

"העולם כולו אינו מכבד את גבולותיה של סוריה, בתגובה נתעלם מכל גבולות העולם ונפגע באלו הרוצים להביא לנזק למדינתנו ללא קשר למקום המצאם", זאת תוך הפניית אצבע מאשימה של הדובר לעבר תורכיה, ערב הסעודית, קטאר והליגה הערבית כמעורבות בלחימה במדינה ובהברחת נשק לקבוצות המורדות, מידע אשר הוכח לטענתם הודות למסמכים שהודלפו על ידם. עם זאת, לצד תמיכת הקבוצה בנשיא הסורי, היא מכחישה בכל מהלך פעילותה כל קשר לממשל הסורי או לקבוצה כלשהי בעולם ומגדירה עצמה כ"אלפי צעירים סורים העומדים נגד הקשר החיצוני להרוס את המדינה, סוריה, מתחילתה של המלחמה", לצד טענה לתמיכה רחבה מחברים ברשתות החברתיות ואף ארוח אתרם בשרתים מחוץ למדינה.

קבוצה זו פועלת במישור האינטרנטי נגד כלל אויבותיה של סוריה וזאת למול ארבע קבוצות עיקריות;

האופוזיציה הסוריות; הפעילות הדלילה ביותר ובמסגרתה נפרץ אתר אופוזיציה במרץ 2014, וב-12 בפברואר 2015 פרסמה הקבוצה טענה לפריצה לאתר 'Syrian observatory for human rights' ובו הודעה לעם הסורי מטעם פורצים אלו.

אתרים ישראליים; הפעולות הבודדות שבוצעו נגד מטרות ישראליות הן נגד משרד התחבורה ועיתון 'הארץ', כמו גם פריצה למערכותיה של חברת Viber הישראלית.

אתרי תקשורת מערביים; פעילות זו היא הערה ביותר, תוך שימת דגש בתקיפת הנוכחות המקוונת של אלו הבריטיים.

גורמי ממשל ברחבי המזרח התיכון; פעילות הקבוצה למול המזרח התיכון היא בראש ובראשונה נגד גורמי ממשל וזאת באמצעות פריצה למערכות מחשב והדלפת מסמכים מהם. פעולות שבוצעו בעיקר נגד משרד ההגנה הסעודי, משרד ראש ממשלת תורכיה ואתרי ממשל אחרים במדינה, ממשלת קטאר והליגה הערבית.

 

למול זאת, האקרים מרחבי העולם לא עומדים מנגד ותוקפים מטרות סוריות; כבר בספטמבר 2011 דווח על פעילות של 'אנונימוס' נגד אתרי ממשל סוריים, הדלפת 2.4 מיליון תכתובות דוא"ל סוריות על ידי ויקיליקס ביולי 2012, הדלפת אלפי תכתובות של משרד החוץ הסורי על ידי 'אנונימוס' בנובמבר אותה שנה. ובהמשך פריצה לאתר משרד הבריאות, רשות המיסים, לצד מעורבותם של גופים דוגמת 'צבא הסייבר האירופי' ואף של האקרים ישראליים.

עד לעת האחרונה בה פרסם ההאקר Mauritania Attacker ב-12 וב-15 בפברואר 2015 הודעות על פריצה למספר אתרי ממשל סוריים; משרד הפטנטים הסורי, סוכנות ההשקעות הסורית, משרד משאבי הנפט והמינרלים, תערוכת אל-באסל להמצאות. האקר אשר כבר במאי 2013 פרץ לאתר ממשלתי סורי.

 

ארועים אלו ממחישים לא רק את הקשת הרחבה של אויבותיה של סוריה כפי שהיא רואה זאת, אלא את העובדה שהמרחב המקוון מאפשר יצירת זרוע תקיפה ארוכה, מעבר למגבלות של הפעלת כוח פיזי או חציית גבול ממשי, לכדי יכולת מורחבת של פגיעה באויבים ובאופנים אשר אינם אפשריים במרחב הפיזי.