הרשות הפלסטינית וסיועה לחמאס ברצועת עזה במהלך ולאור מבצע 'עופרת יצוקה'
במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' יצא החמאס בנחרצות כלפי הרשות הפלסטינית והעומד בראשה בטענות קשות השוללות את סמכותה החוקית והמוסרית כגורם ריבוני לא רק על רצועת עזה, אלא אף על הגדה המערבית.
במסגרת זו טען החמאס כי לרשות הפלסטינית עניין בנפילת שלטונו ברצועה על מנת שזו תוכל לבוא ולתפוס את מקומו שם. כמו כן נטען נגד הרשות כי זו היתה בסוד המבצע ואף סייעה לישראל במהלכו בהשגת מידע אודות מיקומם של מבוקשי הארגון בעזה ובכיריו והעברתו לישראל.
הרשות מצידה פעלה מימיו הראשונים של המבצע במישורים ואופנים שונים על מנת ליצור משקל נגד לטענות אלה באמירה ובמעשה בין השאר באמצעות התגייסותה לסייע למוסדות ממשל החמאס בעזה ולתושבי הרצועה.
במסגרת זו נקבע מפורשות בגילוי דעת מטעם הועד המרכזי של הפתח כי " … המשימה השנייה שלנו היא לתמוך בעמנו בעזה והוועד המרכזי יודע כי חלק נכבד מתקציב הרשות הלאומית הפלסטינית מוענק לרצועת עזה על מנת להפעיל את בתי החולים ובתי הספר בה, לספק דלק וחשמל ולשלם את משכורות פקידיה. עם זאת, כנגד ההתקפה, אנו מבהירים כי תוגבר התמיכה עבור הרצועה העומדת איתן, באמצעות חדר מבצעים בראמאללה, עזה וסיני, בשיתוף פעולה עם אחינו המצרים, על מנת לספק את כל התקציב הישיר מהרשות, התמיכה הרשמית והעממית והסיוע לעמנו בעזה".
גילוי הדעת ממשיך ומדרבן את פעילי הארגון לצאת ולסייע בצורה חומרית למוסדות, (הרפואיים בעיקרם) של הרצועה באמצעות קריאה "לאנשי תנועת המאבק שלנו לקחת על עצמם דבר זה, כל אחד במקומו ואזורו ואנו מוקירים את תרומת הדם שנתנו אנשי הארגון שלנו בגדה והפגנות המחאה שערכו. אנו דורשים מהוועד המרכזי, מהרופאים שלנו, מורינו ופקידי הרשות לפנות לעבודתם ולמוסדותיהם ולעמוד לצד כל אחיהם על מנת להגן על הרצועה ולספק שירותים, במיוחד שירותים רפואיים, לעמנו הנאבק והעומד איתן בפני התוקפנות הנפשעת".
כמענה לכך, דווח על התגייסותם של תושבים לתרומת דם "מאות מתושבי מחוז קלקיליה הנצורה אשר הלכו לתרום דם לאות הזדהות עם בני עמנו הפלסטיני ברצועת עזה זאת לאור הקריאה של הכוחות הלאומיים במחוז".
בנוסף, נמסר בגילוי דעת של תנועת הפתח ברצועת עזה כי הרשות "שלחה את כל הסיוע במזון ותרופות אותו היא יכולה לשלוח", באמצעות העברה מאת "משרד הבריאות בממשלה בראמאללה של שיירת משאיות עמוסות בסיוע הכוללת ארבע משאיות הנושאות תרופות וציוד רפואי לסיוע לבתי החולים ברצועת עזה ממחסן התרופות בביתוניה".
הרשות הפלסטינית רואה עצמה מחויבת לא רק לעזרת מוסדות החמאס במהלך המבצע, אלא אף לגבי עתידה של הרצועה ושיקומה. במסגרת זו כשנשאל ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאצ', על שאלה האם הרשות הפלסטינית מצפה למלא תפקיד חיוני בשיקום עזה לאחר שתושג הפסקת אש הוא השיב: "הרשות הפלסטינית אינה מתייחסת לשאלה הזו מנקודת מוצא של תקווה. זו שאלת חובה ואחריות מצד הרשות". זאת הואיל ו"הרשות הפלסטינית היא בעלת הריבונות המדינית, והחוקית על רצועת עזה, כדי להגשים את האינטרסים של העם הפלסטיני"[1].
הצהרה זו של ראש ממשלת הרשות מהווה משקל נגד לטענות החמאס כי שלטון הרשות אינו חוקי וכי החלטותיו אינן תקפות לאחר תום מועד שלטונו החוקי של מחמוד עבאס ב-09.01.2009. בהתייחס לכך, טוענת הרשות כי "הלגיטימיות שלה נמצאת בשטח […] והיא בראש ובלב של כל בני החורין והנכבדים בקרב הרצועה שלנו העומדת איתן. היא עודנה ממלאת את תפקידה ואחריותה כלפי אנשינו ברצועה ומספקת כל סיוע ותמיכה אפשריים, בתחומי החברה, הבריאות, החינוך והסיוע. היא הכתובת היחידה של הלגיטימיות הפלסטינית, הן במישור הציבורי והן במישור האזורי והבינלאומי".
כמו כן ועל מנת לסתור את טענות החמאס בדבר עניין של הרשות בנפילת ממשלת החמאס, היטיב להכחיש בכיר ברשות כי לתנועת פתח יש כוונה לנצל "את המתקפה הישראלית העושקת כנגד עזה, על מנת להשיב לה את השליטה על הרצועה מידי החמאס", זאת בנוסף ולצד קריאה של יו"ר הרשות, באמצעות ערוצים ישירים עם החמאס, כי האחרון ימשיך בהפסקת האש עם ישראל למרות הפעולה הצבאית בעזה.
במקביל, ולצד ביטוי וצעדי התמיכה השונים מטעם הרשות כלפי מוסדות ממשל החמאס ברצועה והתושבים, שיגרה הנהגת הרשות הפלסטינית ביטויי תמיכה באחדות כלל פלסטינית ובכלל זה יו"ר הרשות אבו מאזן אשר הדגיש את הצורך ואת "חשיבות הפיוס הפנים פלסטיני, החשובים מאד כדי להקים ממשלת הסכמה לאומית ובחירות, כפי שתוכנן בעבר, לאחר שתפסק התוקפנות הישראלית". ראש ממשלתו הוסיף אף ש"החזרת האחדות הפלסטינית היא עניין חשוב וחיוני. היא אפשרית באמצעות הסכמה על ממשלה פלסטינית לניהול ענייני המדינה, והיא יסוד לייצוב הפסקת האש והיציבות".[2]
למול קריאת הנהגת הרשות "לכל הפלגים, ביניהם חמאס, לאחדות ופעילות משותפת, על מנת לעמוד בפני האתגרים", נטען ש"הם דחו זאת, לאחר שהגיעו אליהם הפקודות וההוראות מהבירות באזור". אולם למרות זאת והאשמת החמאס בסרוב לקריאת הרשות לאחדות כלל פלסטינית, מתעקשת הנהגת הרשות הפלסטינית "לקחת על עצמה את כל האחריות הלאומית, ולפעול על מנת להשיב את האחדות הלאומית".
לאחרונה נראה כי קריאות אלו לאחדות כלל פלסטינית יוצאות מהכוח אל הפועל בדמות חידוש השיחות בין הצדדים על הקמת ממשלה פלסטינית מאוחדת. שיחות הפיוס, אשר אמורות היו להתחדש בנובמבר 2008, חודשו בסוף פברואר במצרים וידעו עליות ומורדות במהלכן.
מבצע 'עופרת יצוקה' היווה הזדמנות לחידוד מאבקי הכוחות בין הרשות בגדה המערבית לחמאס ברצועת עזה אודות השליטה בשטחים הפלסטינים וההגמוניה בזירה הפלסטינית, כמו גם בסוגיית מידת נאמנותן של ממשלות אלו לתושבים. במסגרת זו ניסה כל אחד משני הארגונים לבסס את שליטתו בשטחו ולייצאה לעבר שטחי רעהו ובכך ליצור אחדות כלל פלסטינית בהנהגתו;
החמאס באמצעות ערעור הלגיטימיות של שלטון הרשות בגדה המערבית וקריאה לפתיחת אנתפאדה שלישית שם, בעוד הרשות מנסה לבסס את זיקתה לרצועה ותושביה באמצעות ביטויי אחדות וצעדי סיוע בפועל למוסדות ממשלת החמאס ולתושבי הרצועה.
לפיכך, ניתן לראות בצעדים אלו של הרשות הפלסטינית מענה לאתגר שהציב בפניה החמאס עם תחילת המבצע והקריאות שהשמיע בדבר חוסר נאמנות ולגיטימיות ממשלת הרשות. כמו גם שלב נוסף במאבק בין השניים על ההגמוניה בזירה הפלסטינית במסגרתו כל צד קורא לאחדות כלל פלסטינית בתנאיו ובהנהגתו.
נראה כי המאמצים האחרונים להקמת ממשלת אחדות פלסטינית, הינם תוצר של מבצע 'עופרת יצוקה' אשר דחק את הצדדים זה לזרועות רעהו דווקא ממקום של חולשה. כך שמטרת חידוש שיחות אלו לשמור ואף לחזק את מעמדן של כל אחת משתי הממשלות הן כלפי תושביהן והן כלפי זו שמנגד, למען יוכל כל צד לשמור, מתוקף האחדות הפלסטינית, על הגמוניה בשטחי שלטונו. קרי, השגת יציבות מבית ויכולת להפנות משאבים לשיקום פנימי ולביסוס השלטון. לא מן הנמנע כי אחדות פלסטינית זו תשרת בראש ובראשונה את החמאס אשר לאחר המבצע יזדקק לסיוע של הרשות בשיקום מוסדותיו והרצועה, כפי שהבטיחה זו כמצויין לעיל.
[1] אל איאם, " الرئيس يستقبل كي مون ويجدّد مطالبته بقوات دولية بشكل "فوري وعاجل" في القطاع," (הנשיא מקבל את באן קי מון ומחדש קריאתו לכוח בינלאומי דחוף ומיידי ברצועה), 17.1.2009.
[2] שם.