לבנון: החיים בזבל וגם האינטרנט לא משהו
האשפה החלה מצטברת ברחובות ביירות ב-19 ביולי, תוך ימים החל הסרחון לעלות ברחובות ואיתו גם מידת הלחץ הציבורי והמחאה המקוונת.
עמוד הפייסבוק המרכזי המוקדש למחאה זו נפתח כבר ב-25 ביולי וזכה עד היום לכ-170 אלף לייקים ובו תעוד במלל, וידאו ותמונות של הרי האשפה, המחאה נגד הפוליטיקאים האחראים למשבר, תמיכת גורמים פרטיים מרחבי העולם, חולצות ועליהן לוגו המאבק, ההפגנות, והפצועים.
הפעילות המקוונת כללה כרזה הקוראת לציבור לבוא ולהפגין בתאריך ה-22 באוגוסט בשעה 6 בכיכר אלנג'מה בעיר.
למחרת השקת עמוד פייסבוק זה, נפתחה עצומה מקוונת (עליה חתמו לפי שעה 236 מתוך המספר המבוקש של אלף חותמים) העוסקת ברשלנות של האחראים למשבר פינוי הפסולת.
פעילות המחאה התפשטה לרחבי האינטרנט וכללה פתיחת אתר אינטרנט יעודי למסע זה ובו דיווח על מימון המסע ואף הוצאות כספיות, דיווחים בטוויטר תוך שימוש בתגיות – #lebanon, #trash, #YouStink, לצד יוזמות מעשיות דוגמת גיוס 14,385 דולר מ-239 תורמים (233% מהסכום המבוקש) בקריאה "המסע נגד השחיתות של 100% מתושבי לבנון לשם פתרון קבוע למשבר האשפה".
קריאות אלה אכן התממשו לכדי גל הפגנות שהחל ב-22 באוגוסט ונמשך גם למחרת היום בקריאה של ההמון מהנהגת המדינה לפתור את משבר האשפה.
המחאה חרגה במהרה מבעיה נקודתית של פינוי אשפה והפכה לקריאה גלויה לקברניטי המדינה לטפל בסוגיה וראתה בהם אחראים לה, דוגמת פוסט המדרג את הפוליטיקאים המסריחים ביותר על פי שישה פרמטרים שונים.
נראה על פניו כי המחאה המקוונת הראשונית הניעה גל מחאות פיזיות וכן יוזמות מקוונות שונות, אולם אף בלבנון לא היתה זו המחאה המקוונת הראשונה מטעמים צרכניים; ביוני 2011 נחשף בתום מחקר בין מספר שנים כי לבנון היא המדינה האיטית ביותר בעולם מבחינת מהירות האינטרנט בה. הגילוי הוביל למחאה חברתית מקוונת באמצעות אתר ייעודי, בלוגים ופעילות ברשתות החברתיות. אלו כללו עדויות של המשתמשים על קשיי תעבורת האינטרנט במדינה, וכמו במחאה הנוכחית, גם אז נוצרו יוזמות אינטרנטיות הקוראות לאינטרנט מהיר, זול וזמין בכל רחבי המדינה. לצד אלו היו למחאות ביטויים פיזיים בדמות הפגנה פיזית אשר התקיימה ב-16 באפריל, ופגישה של הנציגים עם שר התקשורת שאף התחייב לשפר את רשת הסלולר במדינה.
אף במצרים, אשר סבלה מחיבוריות נמוכה לאינטרנט, החל גל מחאה מקוונת לשיפור מהירות, מחיר ואיכות האינטרנט במדינה, במסגרתו נפתח עמוד פייסבוק ייעודי בשם "מהפכת האינטרנט", אשר לו למעלה ממיליון לייקים כיום. גם במקרה זה נראה כי למחאה היתה השפעה ממשית באמצעות פגישה של נציגי המחאה עם שר התקשורת, במהלכה סוכם על העלאת המהירות והורדת מחירי השימוש באינטרנט, תוך התחייבות השר לפעול לשם כך.
מחאת הזבל בלבנון ומחאות האינטרנט בה ובמצרים במהלך השנים האחרונות הוכיחו את עוצמתו ככלי ליצירת שינויים להם השפעה פיזית ממשית ולא רק כמחאה אינטרנטית. גלי מחאה אלו שאבו השראתם לבטח מ'אביב העמים הערבי' ומקומן של הרשתות החברתיות בו, אולם 'מהפכת הפייסבוק' האמיתית היא יכולתן של הרשתות החברתיות ליצור מחאות מקוונות, פוליטיות וצרכניות, אשר יניעו גלי פעילות בעולם הפיזי; החל בהפגנות וכאלה בפגישות עם גורמי ממשל ומחוייבותם של אלו לשיפור המצב.
עם זאת חשוב לזכור כי הפייסבוק לא יוצר מהפכות, אלא אנשים באמצעות יציאה לרחובות. הרשתות החברתיות, כאז כן עתה, מהוות מחולל ומוקד הדיווח והסיקור התקשורתי, הן שיצרו את הארועים המקוונים וקראו להמונים להפגין, אך הענותם של אלו ויציאתם לרחובות ביירות ב-22-23 באוגוסט היא שיצרה את ההד התקשרותי הרב אשר יתכן ויביא את השינוי המיוחל למדינה
פורסם באתר 'מעריב'