מגלעד שליט ועד מעמר קדאפי
השבוע החולף סיפק לנו עניין תקשורתי רב, כזה שעוד ילמד במחלקות שונות באוניברסיטאות. האחד מהווה ארוע אישי, מקומי ואולי אזורי במידה מסויימת. השני ארוע בעל קנה מידה מקומי, אזורי ולבטח בינלאומי בעל השפעה ארוכת טווח.
שניהם מהווים סיומה של תקופה. לאחר יותר מידי זמן.
בחציו הראשון של השבוע שוחרר גלעד שליט ובחציו השני נלכד וחוסל בלינץ' מעמר קדאפי.
גלעד שליט שוחרר השבוע
ארוע תקשורתי ומאוד אמוציונאלי. מדינה שלמה במצב תודעתי שעוד ילמד בחוגי התקשורת והפסיכולוגיה. ארוע בו הרגש וההגיון נוגדים האחד את השני, השמחה והעצב שלובים זה בזה. שמחת ההווה והחשש מפני העתיד.
ארוע תקשורתי זה סחף את האינטרנט בארץ ובמזרח התיכון באופן טבעי. כאשר כל צד רואה את צידו שלו;
מבחינתנו זוהי "עסקת שליט". מבחינת הפלסטינים זוהי "עסקת חילופי האסירים". אנו רואים בעצמנו "אור לגויים" ונציגי ההומאניות באזור העושים הכל למען חייל אחד וזאת גם במחיר שחרור למעלה מאלף מחבלים. מנגד, נפתח בפייסבוק עמוד בערבית אשר כותרתו "קיבלתם כבש ישראלי אחד תמורת אלף אריות פלסטינים".
עמודים נוספים נפתחו בשפה הערבית; אחד מהם לכבודו של אחד מחוטפי שליט ואחרים הקוראים "העם דורש שליט חדש".
לאחר השחרור נפתחו מספר עמודים בערבית לעניין החולצה שלבש גלעד בעת שחרורו וכן דיווחים מחגיגות שחרור האסירים באתרי חדשות פלסטיניים.
תגובות בפייסבוק ובטוויטר ציינו כי ארוע זה הוא הזדמנות נאותה לאיחוד השורות הפנים פלסטיני בין הפת"ח לחמאס ואחרות קבעו כי עסקה זו מוכיחה כי ההתנגדות היא הדרך היחידה.
כחלק מהגל התקשורתי, החליפו רשתות הטלוויזיה בארץ את תמונת הפרופיל בערוצי הפייסבוק שלהן לכזו הקשורה בגלעד שליט.
רשתות התקשורת בשפה האנגלית תארו בפרוטרוט את תהליך שיבתו ובכלל זה אתרים דוגמת אלג'זירה.
התגית הפופולארית בטוויטר לעניין זה היתה #Shalit. עיון בנתונים סטטיסטיים אודות פילוח השימוש בה מראה, ולא מפתיע, כי עיקר השימוש היה מישראל, בריטניה, צרפת, ארה"ב ומצרים. בנוסף, נפתחה תגית נוספת בטוויטר לרגל הארוע – #Welcombackgiladshalit.
לאט לאט החלו להשמע בתקשורת הישראלית קולות הדנים במחיר אותו נאלצה ישראל לשלם ובמחיר שעוד נשלם, תוך התייחסות לנתון שנמסר מפי ראש השב"כ לפיו כ-60% מהמשוחררים שבים לפעילות חבלנית. זאת לצד עיסוק כמעט כפייתי בשגרת יומו של גלעד משעה ששוחרר.
האם הפייסבוק והאינטרנט שחררו את גלעד ? לבטח לא. אלו היו ערוצים בודדים וממוקדים במערכת יח"צנית מופקת היטב. אין הדבר דומה ל"מחאת הקוטג'" או אף "אביב העמים הערבי" שכל מהותם היתה מחאה מקוונת. מחאה שהחלה באינטרנט, קיומה היה מקוון, תוצר של יוזמה עממית אשר תורגם לבסוף למחאה ברחובות. מחאה מלמטה שהביאה לשינוי פוליטי וחברתי ארצי.
אך פרשת שליט והעסקה שבסיומה הוכיחו את חשיבות הרשתות החברתיות בהעברת המסר, גיוס תומכים והנעתם לפעילות וכן דיווחים שוטפים בזמן אמת.
חיסול מעמר קדאפי
בקצה השני של המזרח התיכון נלכד, במחצית השניה של השבוע, שליטה של לוב במשך 42 שנה. אף ארוע זה היה תקשורתי במהותו, למעשה בזכות האינטרנט אנו יכולים לדעת את האמת על לכידתו ומותו של קדאפי.
המידע הראשון שפורסם אודות מותו התייחס לכך שנהרג בהפצצת שיירתו על ידי נאט"ו. טענה אחרת גרסה כי הוא נורה בבור בו הסתתר.
האמת היתה משולבת אך מורכבת יותר; בפועל קדאפי ואנשיו ככל הנראה הסתתרו בצינור ניקוז תת קרקעי לאחר ששיירתו ואנשיו התפזרו לכל עבר לאחר התקפה עליהם.
התמונה הראשונה שפורסמה בעניין היתה של פניו המגואלות בדם נשענות על רגלו של אחד המורדים. עדיין מתאים לטענה שפורסמה עד לאותה העת.
אולם השינוי המשמעותי חל כעבור זמן קצר; אט אט החלו להופיע ביוטיוב – ומשם ברשתות החברתיות השונות – סרטונים המתעדים את קדאפי מובל על רגליו, פצוע ומדמם אך חי. כולם צולמו כמובן באמצעות הטלפונים הסלולריים של המורדים שהיו במקום.
הראשון שבהם היה סרטון בן 21 שניות אשר בו נראה קדאפי מורד פצוע מכלי רכב, מוקף על ידי לוחמים לקול מצהלותיהם. סרטון זה היווה תפנית בכל אשר היה ידוע עד כה.
קדאפי לא נהרג. הוא נתפס חי. משמע, מותו נגרם על ידי המורדים אשר לכדוהו.
אם סרטון קצר זה חשף את האמת על כך שקדאפי נתפס בחיים ולא נהרג בעת פעילות, הרי שהסרטונים הבאים שהועלו ליוטיוב ענו על התשובה כיצד מצא קדאפי את מותו.
זמן מה לאחר הסרטון, פורסם סרטון בן 54 המהווה גרסה ארוכה יותר של זה הראשון ובו נראה תחילתו של הלינץ' אשר בוצע בו ואף אקדח המכוון לראשו (גם אם לא ירה בו).
כעת היה ברור – קדאפי נהרג מידי הלוחמים שלכדו אותו חי. בהמשך פורסמו עוד מספר סרטונים של לוחמים נוספים אשר הראו זווית נוספת של הארוע. החשוב שבהם צולם בשניות הראשונות שלאחר לכידתו והוא מתאר את הוצאתו מצינור הניקוז בו מצא מקלט. מבחינת סדר ההתרחשויות, זוהי העדות המוקדמת ביותר ללכידתו. כבר בו נראה כי הוא הוכה ונפצע מיד עם לכידתו.
מאוחר יותר פורסמו תמונות גופתו ובה מספר סימני ירי. רשת הטלויזיה הערבית אל-ערביה פרסמה כתבה ובה נראים גופותיהם של קדאפי וכן של בנו מעתצם ושל שר ההגנה שלו.
אולם גם כאן פורסם בהמשך סרטון ובו נראה בן זה כאשר הוא שוכב על מיטה, פצוע אך חי.
סרטונים אלה חשפו את האמת מאחורי מותם של קדאפי ובנו ועוררו תגובות בינלאומיות וכן דרישה של האו"ם לחקור את נסיבות המוות, דבר אשר הביא להודעת הממשל הזמני בלוב על עיכוב קבורתו של קדאפי עד אשר תסתיים הבדיקה וכן מספר הודעות מטעמה המנסות להסביר את מותו לאור המצוי בסרטונים אלה.
מקרה זה הדגים שוב את חשיבות הטכנולוגיה, האינטרנט והסלולר בדיווח אמיתי ומיידי ממוקד ההתרחשות. דיווח אשר יכול לחשוף את האמת בזמן אמת, אשר בלעדיו היינו מקבלים את הגרסה הרשמית כי קדאפי נהרג בהפצצת נאט"ו (עם כל ההשלכות של הדבר שהנוצרים הפולשים הרגו אותו) ולא היינו יודעים לעולם את האמת לפיה קדאפי היה למנהיג הראשון ב"אביב העמים הערבי" אשר נהרג וזאת על ידי בני עמו.