האינטרנט במזרח התיכון – לא מה שחשבתם

’אינטרנט’ ו’מזרח תיכון’, כל אחד מנושאים אלו לא רק רחב ומקיף, אלא בעל עולם מושגים ודימויים הנוגד האחד את השני כמעט בכל מובן. די אם נתייחס להיבטים של חופש פרט וביטוי שכה מאפיינים את האינטרנט וכה חסרים באזורנו. הילכו שניהם יחדיו?

בעבודת הדוקטורט שלי, אותה ערכתי במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' טאובר וד"ר קידר, בחנתי את מידת השינויים בהגבלות השלטוניות על האינטרנט כפי שחלו במצרים, סוריה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בין השנים 2000-2005.

המחקר בחן את חדירת האינטרנט למספר רב ממדינות המזרח התיכון, ובכלל זה היבטים דוגמת שיקולים שונים ומגוון ניסויים בעת כניסתו, יחס השלטונות בדיבור ובמעשה לאינטרנט ומידת מוכנות המדינות בהיבטי תשתית כלכלית, טכנולוגית ואנושית לשימוש נרחב באינטרנט.
אולם מעל לכל בחן המחקר סוגיות בהגבלות שלטוניות על האינטרנט ובכלל זה חקיקה נרחבת ומגוונת במדינות שונות, וכן פיקוח ואכיפה בין השאר באמצעות משטרות אינטרנט ומגוון פעולות נגד המשתמשים עד לכדי מעצר רבים מהם במדינות השונות.
לצד זאת נבחנו הטעמים המניעים מדינות באזור להגביל את אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. המחקר גילה כי האינטרנט משמש את תושבי המזרח התיכון הן לצרכים חברתיים של יצירת קשר בתוך המדינה ומחוצה לה (תוך מתן במה לקבוצות שוליים שונות) והן לצרכים פוליטיים של קריאת תיגר על השלטון הקיים ע"י ארגוני אופוזיציה וזכויות אדם.

בשל כך קיימות מדינות באזורנו המגבילות את השימוש באינטרנט מטעמים חברתיים; מחשש כי חשיפה לתכנים הקיימים בו תביא לפגיעה בערכי דת, מסורת, תרבות ומשפחה הקיימים בחברה הערבית (ערב הסעודית ומדינות המפרץ). מנגד, קיימות מדינות השואפות למנוע שימוש באינטרנט מטעמים פוליטיים כדי למנוע קריאת תיגר על לגיטימיות השלטון הקיים (איראן, סוריה, מצרים).

כך שכל המדינות שואפות למקסם את התועלות החברתיות, כלכליות ופוליטיות מחדירת האינטרנט לתחומן, תוך צמצום עלויות אלו בעיקר בכל האמור בחתירה תחת ערכי החברה ולגיטימיות הממשל בה.

'כאב הראש השלטוני' עבור הממשלים במזרח התיכון מעמיק והולך וצפוי רק לגדול. שיעור חדירת האינטרנט לאזור (28%), עבר את הממוצע העולמי (23%) ושיעור הגידול בשימוש במהלך העשור האחרון גדול פי 5 לערך מהמוצע העולמי ועומד על כ-1,650%.
בכלל זה מדינות בעלות שיעורים יוצאי דופן; איראן מהווה מעצמת אינטרנט אזורית ובה שיעור חדירה העומד על 49% ושיעור גידול בלתי נתפס של כ-12,780% מתחילת העשור. אף סוריה מהווה מובילה אזורית בתחום זה, כאשר כשליש מאוכלוסיתה מחובר לאינטרנט תוך שיעור גידול של כ-11,780% בתקופה זו.

אין ספק כי הדבר מעיד על קיום אוכלוסיות לא רק בעלות הון אנושי מתאים במדינות אלו ובחלק ממדינות האזור, אלא על צימאונן הרב למידע ולקשר עם גורמים מבית ומחוץ.

ארועים דוגמת הפגנות הפייסבוק במצרים באפריל 2008 וביתר שאת ההפגנות שלאחר הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009, הוכיחו לא רק את רצונן של אוכלוסיות בחברה הערבית בשינוי חברתי ופוליטי, אלא את מקומו ועוצמתו של האינטרנט בתהליכים אלו. התפקיד הפעיל שהוא ממלא בשינויים חברתיים ופוליטיים אלו והדיווח עליהם בעת התרחשותם.

ללא כל ספק לאינטרנט יש ויהיה תפקיד מכריע בשינויים לעבר יתר חופש במזרח התיכון; גם אם לא הוא יביא לכך ישירות, הרי שהפעילות המקוונת של התושבים למען שינויים אלו תיצור עימותים הולכים ותכופים עם השלטונות ולדיכוי רב יותר אשר ימצא את ביטויו הן בעולם הוירטואלי והן בעולם המעשה. שם גם יהיה לאינטרנט תפקיד רב חשיבות בדיווח על הארועים מרחובות הערים, כפי שנוכחנו בעוצמה רבה בדיווחים מרחובות איראן.