שר התקשורת המצרי הודיע לאחרונה כי ממשלתו מתכננת לצייד 500 אוטובוסים במדינה באינטרנט אלחוטי עד לסוף שנת 2014. לשם כך הממשלה נושאת ונותנת עם מספר חברות ובכלל זה עם Alcatel. עוד נמסר כי רכבים אלו יהיו מונעי גז וידידותיים לסביבה וכי שרות האינטרנט האלחוטי יהיה זמין לנוסעים אך לא יהיה כרוך בתשלום נוסף מעבר לעלות הנסיעה, אלא אם ביקש זאת הנוסע.
מדברים אלו עולה כי השימוש באינטרנט האלחוטי יהיה כרוך בתשלום.
ב-25 באוקטובר דווח כי צעיר מרוקני בן 17 נידון באותו היום למאסר בן שלושה חודשים בבית משפט בעיר קזבלנקה בשל איום במוות על הנשיא אובאמה בטוויטר.
הצעיר הואשם ב"פשע אלקטרוני" וב"קריאה לאלימות תוך שימוש במדיה האלקטרונית" לאחר שהציב הודעה ובה כתב "ארצח את הנשיא שלכם ואת כל האנשים שיהיו בקרבתו. זה מה שאעשה כאשר אגיע לארה"ב בחודש הקרוב".
לא נמסרה הסיבה לכך, אולם צויין כי במהלך המשפט ביקשו עורכי דינו להקל בעונשו ולהתחשב בנסיבות מקלות ללקוח הצעיר שלהם.
לפי דיווח שהופיע ב'רויטרס' ב-10 באוקטובר, פתחה סין במבצע למיגור הנוכחות הג'האדית ברשת האינטרנט בקרב המיעוט המוסלמי-אויגורי המרוכז במחוז שינגיאנג. בקרב המיעוט הזה, המונה מיליוני בני אדם, פועלת קבוצה ג'האדיסטית בשם "המפלגה האסלאמית של תורכסטאן". (חזב אל-אסלאמי אל-תורכסטאני).
על פי הדיווח, משטרת סין סימנה פעילי ג'האד ברשת האינטרנט כגורם מתסיס ומסוכן שעלול להסית ולדרבן אחרים לפגוע ביעדים המזוהים עם שלטונות בייג'ין. עוד נכתב כי מעל 250 בני אדם כבר נעצרו בחשד שהפיצו שמועות שיכולות לערער את השלטון.
סמל "המפלגה האסלאמית של תורכסטאן"
על פי הידוע, מרבית פעילי "המפלגה האסלאמית של תורכסטאן" מגיעים מקרב המיעוט האויגורי אך יחד עם זאת ישנם גם פעילים "זרים", בהם רבים ממרכז אסיה. בתחילת חודש מארס 2013 הודיע שר הפנים של רוסיה כי הרשויות במדינתו עצרו את אחד הפעילים המרכזיים של "המפלגה האסלאמית", אזרח אוזבקי בשם עבד אל-חפז חולמורודוב.
פעילי "המפלגה האסלאמית". מתוך סרטון שהופץ בחודש אפריל 2013
"המפלגה האסלאמית התורכסטאנית" פעילה מאד ברשת האינטרנט. לרשותה עומדת זרוע מדיה בשם "קול אסלאם" (אסלאם אוואזי) המפיצה בפלטפורמות המקוונות המזוהות עם אל-קאעדה את הפרסומים השונים. בחודשים האחרונים מפיצים פעיליה מידע הנוגע לשימוש ותפעול של כלי נשק שונים, ביניהם רובי סער, אקדחים, רובי צלפים, טילי כתף וכולי.
נור אל-דין, אחד מראשי "המפלגה האסלאמית של תורכסטאן"
סרטוני הוידאו המופצים מטעם הקבוצה חושפים כיצד פעילי הקבוצה מחנכים ילדים מקרב המיעוט האויגורי להזדהות עם ערכי הג'האד העולמי ומפיצים תעמולה המקדמת את הדוקטרינה הג'האדית של אל-קאעדה.
השנים האחרונות המחישו לנו שוב ושוב באופנים שונים את הקשר הקיים, בהיבטים מגוונים ורבים, בין המרחב הפיזי לזה הקיברנטי; רבים מהשינויים אשר חוותה ישראל בפרט והמזרח התיכון בכלל בשלוש השנים האחרונות, מקורם בתהליכים אשר תחילתם באינטרנט וברשתות החברתיות. המרחב הקיברנטי לא היה זה שגרם לשינויים, אלא משתמשי האינטרנט אשר יצאו לרחובות, הפגינו והביאו את השינויי. באותה מידה, מרחב זה לא היה הגורם היחיד להפיץ את מסר השינוי ולאגד את ההמונים, אולם היה זה ללא ספק המדיום המרכזי ובעל השפעה רבה ביכולת להפיץ את המסר, לאגד את התומכים ולהוציאם לרחוב לפעולה.
מנגד, ממשלים ברחבי המזרח התיכון זיהו זה מכבר את היתרונות הטמונים עבורם במרחב הקיברנטי אך גם את הסכנות. סכנות אלו ניתן לחלק לשניים; מוסריים ופוליטיים. הממשל החושש לערעור המוסר של אזרחיו, זהותם הדתית והתרבותית ואורחות חייהם, יחסום את משתמשי האינטרנט במדינה מפני גישה לאתרים הקשורים בדתות וזרמים אחרים, פורנוגרפיה, אלימות, אלכוהול, תרבות מערבית וכדומה. כלומר, פעילות שנועדה להגן על משתמשי האינטרנט מפני עצמם באמצעות שליטה על המידע אליו יחשפו באינטרנט.
לצד זאת, פועלים שלטונות באזור להגבלת גישה לתכנים וזאת מטעמים פוליטיים, באמצעות חסימת גישה לאתרי זכויות אדם ואופוזיציה, אתרי חדשות, מפלגות וארגונים בלתי ממשלתיים שונים. כל זאת כדי להגן על שרידותו השלטונית של המשטר. בבחינת להגן עליו מפני התושבים עצמם.
ההתנסות המתמשכת של ממשלים באזורנו עם האתגרים שמציב האינטרנט ובעיקר הפעילות של השנים האחרונות במרחב הקיברנטי להנעת תהליכים לכדי יצירת שינויים בעולם הפיזי באזורנו, הביאו ממשלים באזור לפעול להשבתת אתרים ושרותים מסויימים באינטרנט ואף השבתה מלאה של האינטרנט. זאת בנסיון להתמודד עם יכולתו הרבה והמוכחת של המרחב הקיברנטי להניע תהליכים של שינוי חברתי ופוליטי במזרח התיכון.
בשלהי ספטמבר 2013 פרצו בסודאן מהומות במחאה על החלטת הממשלה לקצץ בסובסידיות על הדלק, דבר שהכפיל מיידית את מחירו. מהומות אלו נמשכו מספר ימים ובמהלכן נעצרו כ-600 איש ונהרגו עשרות, ארועים שאף הביאו למחאה רשמית במזרח התיכון.
יומיים לאחר פרוץ המהומות החלו דיווחים על כך שהאינטרנט במדינה הושבת, תוך הפניית האצבע המאשימה כלפי הממשלה כאחראית להשבתה, לאור העובדה כי תעבורת האינטרנט פסקה באחת בקרב כל הספקיות במדינה. זאת לצד דיווח לפיו הטלביזיה הרשמית הודיעה ב-26 בספטמבר כי האינטרנט במדינה יושבת ל-48 שעות מחצות אותו הליל (ללא ספק צעד חריג הואיל ובכל יתר המקרים באזורנו, ההשבתה בוצעה ללא כל התרעה מוקדמת). אכן, חברות המחקר הגדולות החלו לאשר את דבר ההשבתה, תוך התייחסות לעובדה כי הרשת של האוניברסיטאות היתה היחידה הזמינה באותה העת במדינה. אחד הדיווחים ציין כי אחת משלוש ספקיות האינטרנט במדינה שבה לפעול לאחר שלוש שעות, אולם יתר השתיים היו עדיין מושבתות. כעבור 24 ממועד ההשבתה, שב האינטרנט לסדרו במדינה, כפי שמראים המחקרים,
כמו גם ניטור של גוגול;
מעורבות זו של הממשל בסודאן בהשבתת האינטרנט, בארוע שהוגדר כ"השבתה הלאומית הנרחבת ביותר מאז מצרים ניתקה עצמה בינואר 2011", אינה המקרה הראשון של השבתה גורפת באזורנו כמענה למחאות פיזיות ומקוונות בהן. אין הכוונה להשבתת אתר או שרות אינטרנטי נקודתי לפרק זמן קצר או אף קבוע. תורכיה חוסמת מעת לעת (בהוראת בית משפט) שרותים שונים של גוגל ובכלל זה, האתר YouTube בשל סרטונים הפוגעים בדמותו של אבי האומה התורכית – אתא תורכ – המועלים אליו, Google sites נחסם במדינה משלהי יוני 2009. איראן שחוסמת את האתרYoutube מאותה התקופה, מרוקו החוסמת מתחילת אוגוסט 2009 את השרות Google Earth. זאת לצד חסימות של אתרים חיצוניים והשבתת אתרים מקומיים רבים אחרים לאורך השונים מטעמים חברתיים-מוסריים כמו גם פוליטיים-שלטוניים, כפי שצויין לעיל.
אולם, גם השבתות מוחלטות של כל שרותי האינטרנט ניתן למצוא באזורנו, גם אם אלו נדירות יותר; השבתת האינטרנט במצרים היתה עד כה הארוע המדובר ביותר באזורנו. ב-25 בינואר 2011 פרצו המהומות בכיכר תחריר אשר הביאו כעבור 18 יום להתפטרותו של הנשיא מבארכ, ארועים שהחלו למעשה את "מהפכת הפייסבוק". כעבור שלושה ימים, ביום שישי הראשון למחאה, בו תוכננו הפגנות מיליונים לאחר היציאה מהמסגדים, בוצעה השבתה גורפת של האינטרנט במדינה למשך חמישה ימים וחצי כפי שתועדה על ידי גוגל.
אולם היו עוד כמה שכאלה באזורנו; בלוב הושבת האינטרנט בצורה כמעט מוחלטת למשך מספר חודשים בשנת 2011 
סוריה יוצאת דופן בהקשר זה הואיל ובה בוצעו מספר רב יחסית של השבתות אינטרנט גורפות, אולם אלו היו לפרקי זמן קצרים יחסית של מספר שעות עד לשתי יממות.
העדות הראשונה להשבתת האינטרנט בסוריה היתה בתחילת חודש יוני 2011, זאת למשך יממה. בסוף חודש נובמבר 2012 הושבת האינטרנט במשך יומיים, ב-7 במאי 2013 בוצעה השבתה במשך יממה, השבתה אחת קצרה יותר שארכה שמונה שעות וחצי במחצית אותו החודש, וכן אחת נוספת של מספר דקות בתחילת חודש יוני.
למרות השבתות אלו, הרי שבהתחשב במשך הזמן הרב בו נמשכת הלחימה במדינה, סך משך השבתת האינטרנט בה אינו עולה על זה שבמצרים בו הושבת כאמור האינטרנט למשך חמישה ימים וחצי במשך 18 ימי מהומות.
מדינות רבות באזורנו וברחבי העולם מצרות באופן קבוע ובדרכים רבות את צעדי אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט בתחומן, בין השאר באמצעות הגבלות כלכליות, טכנולוגיות, דתיות וחוקיות; מעצרים; סגירת אתרים מקומיים, מניעת גישה לאתרים זרים ופעולות להדרת רגליהם של קהלים רחבים משימוש באינטרנט. אולם, כפי שנוכחנו, קיימים מקרים, גם אם בודדים, בהם מדינות פועלות במישרין להשבתה גורפת של האינטרנט בתחומן.
ארועים אלו מזכירים לנו לא רק את תלותנו הרבה באינטרנט להתנהלות יומיומית של פרט, חברה ומדינה, אלא אף את עוצמתן המוחלטת של מדינות ויכולתן לנתק כליל את אזרחיהן ממדיום זה, אשר כבר אינו רק "אמצעי תקשורת".
עם זאת, ארועים אלו ממחישים גם את עוצמתו של עידן האינטרנט; מדינות אינן יכולות להרשות לעצמן להשבית כליל שרות בסיסי זה ולנתק את אזרחיהן לגמרי מתקשורת בתוך המדינה ומחוצה לה. דווקא עוצמתו של כלי זה שבידיהן, מצביעה על שימוש מבוקר יחסית באותו "כפתור יום הדין" והשבתה קצובה בזמן. זאת להבדיל מהעבר בו יכלו לסגור לצמיתות מ"אמצעי התקשורת הישנה". אולי בכך תהא נחמתנו בארועים אלו של סגירת האינטרנט באזורנו.
משרד התקשורת האיראני פרסם בשעות הערב של ה-7 באוקטובר הודעה לפיה צוות מקצועי הפועל מחוץ למשרד בוחן אפשרות להסיר את החסימה מעל פייסבוק וטוויטר הנהוגה כיום באיראן. ההודעה התפרסמה שעות ספורות לאחר שהתקשורת האיראנית ציטטה את שר התקשורת, מחמוד ואעט'י, באומרו כי אין בכוונת השלטונות להסיר חסימה זו. בהתייחס לשאלה בנוגע לשימוש הנעשה כיום בפייסבוק על-ידי גורמי ממשל איראנים השיב השר, כי הם אלה שצריכים להשיב בעניין זה. בהודעת משרד התקשורת, שהתפרסמה באתר הרשמי של המשרד, נאמר כי השר נשאל על-ידי עיתונאים לגבי הודעה שמסר, כביכול, בעבר בנוגע לכוונה להסיר את החסימה והוא השיב כי מעולם לא מסר הודעה או התחייבות בעניין זה.
בשבועות האחרונים גברו ההערכות, כי בכוונת הממשלה החדשה באיראן להענות לדרישות הציבור ולהסיר את החסימה מעל הרשתות החברתיות ברוח הפתיחות הגוברת המאפיינת את ממשלת רוחאני. בחודש שעבר הוסרה החסימה מעל פייסבוק למספר שעות, אך היא הושבה לאחר זמן קצר והשלטונות הודיעו כי הסרתה נבעה מתקלה טכנית.
במקביל ממשיכים מספר בכירים איראנים, ובראשם שר החוץ, ג'ואדט'ריף, לעשות שימוש קבוע בפייסבוק ובטוויטר תוך כדי ביקורת מצד גולשים איראנים רבים התוהים כיצד הבכירים משתמשים ברשתות החסומות לשימוש עבור כלל האזרחים.
מחמד עלי אריאניאן, מנהל חברת תשתיות התקשורת של איראן, אמר לאחרונה כי גוגל ויאהו צריכות לשמור עותק מהמידע שלהן בשרתים באיראן, זאת על מנת להקל את הגישה למידע למשתמשי האינטרנט במדינה.
הבכיר טען כי הואיל ורבים מתושבי איראן משתמשים בשרותי שתי החברות, עליהן לשמור עותקים מהמידע שלהן באיראן, "אנו מעוניינים במשא ומתן עם מנהלי החברות לצורך שיתוף פעולה" והוסיף כי גוגל משתפת פעולה עם ממשלת תורכיה במתכונת שכזו, "אנו מוכנים להעתיק מודל זה ולספק חוות שרתים באיראן".
הפניה לשתי חברות אלו היא ככל הנראה בשל העובדה כי שרותי הדוא"ל שלהן הנחשבים לפופולריים ביותר באיראן למרות נסיונות ליצור אתרים מקומיים אשר יציעו שרותי דוא"ל.
עוד נטען כי צעד זה מהווה חלק מתוכניתה של איראן ליצירת רשת אינטרנט פנימית במדינה, אשר מתקדמת לאיטה החל משנת 2005. המטרה היא כי תושבי איראן ישתמשו רק ברשת פנימית זו ולנתק אותם מהאינטרנט המוכר לנו כיום. זאת הן כדי להגן על מוסר התושבים באמצעות יצירת שרותים ותכנים חלופיים לכל אשר האינטרנט הקיים מספק להם, והן כדי להגן על מוסדות המדינה ושרותיה השונים מפני נוזקות אשר תקפו אותה. אין הכוונה רק ל-Stuxnet אשר פגע במתקני הגרעין במדינה, אלא גם לידועות פחות דוגמת Flame, Shamoon, Mahdi אשר מטרתן היתה נזק וריגול באיראן.
בטרם פנתה איראן ליצירת רשת אינטרנט פנימית זו, היא עשתה שימוש – כרבות ממדינות האזור – בשרותים שמקורם במערב ובארה"ב לשם הגבלת אזרחיהן משימוש חופשי בסלולר ובאינטרנט.
בתחילת חודש יוני פורסם מחקר של חברת Pew בדבר יחס מדינות העולם לקהילה הגאה, לפיו 87% מהנשאלים בפקיסטאן טענו כי אין להתיר יחסים שכאלה. בעקבותיו בדק המגזין Mother Jones בכלי Google Trends ארבעה צרופים ("shemale sex", "man fucking man", "teen anal sex", "gay sex pics") כדי לבדוק את מידת החיפוש בהם בחתך מדינות משנת 2004. התברר כי דווקא פקיסטאן מובילה בחיפוש בכל אחד מארבעה אלו.
באותה העת דווח על מספר נשים שהוצאו להורג במדינה בשל סרטון בו הן שרות בחתונה, זאת בטענה לחילול כבוד משפחתן. דיכוי מתמשך זה של זכויות האדם בפקיסטאן הביא גורמים המזוהים עם "אנונימוס" להכריז על מבצע לתקיפות מקוונות נגד יעדים במדינה ב-25 באפריל 2013.
ב-10 ביוני נמסר כי השר הממונה על מערכות המידע במדינה הזהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, את Google כי שרותיה עלולים להחסם במדינה במידה וזו לא תסיר תכנים פוגעניים מהאתר Youtube. זאת בהתייחסו למאמצי המדינה לסיים את האיסור בן תשעת החודשים על אתר זה בשל הסרטונים מהסרט "תמימות המוסלמים" המצויים בו. באיום כלפי Google הזהיר השר "אם הם ידבקו בעמדתם זו, אנו יכולים לחסום את Google בפקיסטאן, כמוצא אחרון, הואיל ויש חלופות רבות של מנועי חיפוש ברשת".
ב-20 ביוני, פורסם מחקר של Citizenlab אשר בדק את חלקה של חברת Netsweeper הקנדית בצנזורת האינטרנט בפקיסטאן. המחקר גילה כי מוצריה של החברה הותקנו בחברת התקשורת הגדולה במדינה המנתבת את האינטרנט בה, זאת בעיקר לשם צנזורה של תכנים פוליטיים וחברתיים ובכלל זה אתרים הקשורים בזכויות אדם, נושאים דתיים רגישים וכן אמצעי תקשורת עצמאיים. כל זאת לצד שיטות נוספות של ספקי האינטרנט במדינה לחסום בה אתרים שונים.
פקיסטאן מנהלת בשנים האחרונות פעילות מגוונת להגבלת השימוש החופשי באינטרנט ובסלולר בתחומה; למרות התבטאויות השר, בפועל מגבילים השלטונות את השימוש ב-Youtube החל משנת 2006, לצד הגישה ל-Facebook שנחסמה במדינה במאי 2010 בשל פרשת קריקטורות הנביא מחמד. כעבור שנתיים דווח כי השלטונות פרסמו מכרז להתקנת מערכת לצנזורת האינטרנט. אמנם השלטונות הכחישו את דבר המכרז, אולם לא מן הנמנע כי חברת Netsweeper, הפעילה בצנזורת האינטרנט במדינה, קשורה בדיווחים על מכרז זה.
הגבלות קיימות בה גם על התקשורת הסלולרית; כחלק מהגבלות שלטוניות ברחבי העולם על חברת BlackBerry, נחסמו שרתי החברה במדינה במאי 2010, דווקא משיקולים של גישה לתכנים לא מוסריים ולא מחשש לפעילות טרור במכשירים אלה. השיקול הבטחוני דווקא עמד בבסיס החלטה לסגור באוגוסט 2012 למשך חצי יום את תקשורת הסלולר בארבע ערים מרכזיות במדינה בחג עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן. זאת לצד נסיון שבוצע בנובמבר 2011 לחסום העברת מיסרונים בתקשורת הסלולר.
כל אלו מביאים לכדי מספר מסקנות אודות האינטרנט ותפקידו;
האינטרנט משמש במה להבאת והבעת קולות מודחקים בחברות שונות. קולות אשר על פי רוב לא רק שאין להם גישה וביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים (רדיו, טלביזיה ועיתונות), אלא שעל פי רוב קולם לא נשמע גם בעולם הפיזי, בבית וברחוב.
עוצמתו של המרחב האינטרנטי גורמת לחשש רב כמעט בכל מדינה, אולם בעיקר באלו בעלות השליטה המקפת על חיי תושביהן; חברתית, דתית ופוליטית. אלו חוששות כי האזרחים, ובדגש על קולות מודחקים בחברה, יוכלו להחשף למידע, לתקשר בינם לבין עצמם ואף להביע את קולם. כל זאת הרחק מידיו ושליטתו של ראש המשפחה, השבט או המדינה.
למרות ההגבלות הקשות על חופש הפרט והביטוי, הפיזי והמקוון, כפי שנוכחנו בהם בפקיסטאן, יכול האינטרנט לשמש במה לא רק להבעת אותם קולות מודחקים, אלא כפועל יוצא מכך גם להעלאת מודעות בינלאומית למצבן של קהילות מדוכאות במדינה זו ובאחרות.
סיכום מסיבת עיתונאים ופאנל סגור מטעם "איגוד האינטרנט הישראלי" עם יוג'ין קספרסקי מתאריך 12 יוני;
בשבועות האחרונים נמסר על שני ארועים בהם הושבת האינטרנט בסוריה לזמן קצר; ב-7 במאי לכ-20 שעות וב-15 במאי לכשמונה וחצי שעות.
כעת מתברר כי יתכן ובבוקרו של ה-29 במאי היתה השבתה של 94% מתעבורת האינטרנט במדינה למשך 7 דקות;
גם Google תעדה ארוע זה מבלי להתייחס אליו;
אם אין בארוע זה ובקודמים לו מעורבות פעילה של הממשל הסורי להשבתת האינטרנט, יתכן ויש באלו כדי להעיד על מידת יציבות האינטרנט והתקשורת בסוריה.
בהמשך לארוע האחרון במהלכו הושבת האינטרנט בסוריה כליל ב-7 מאי למשך כ-20 שעות, נמסר כי השבתה נוספת וקצרה יותר ארעה לאחרונה ללא כל תשומת לב תקשורתית.
ב-15 מאי שוב נותקה סוריה מהאינטרנט, הפעם למשך שמונה וחצי שעות (07:00-15:30 UTC);
Akami הראתה נתונים דומים;
כמו גם Renesys;
בדקות האחרונות נראה כי האינטרנט שב לפעילות סדירה בסוריה לאחר שהיה מושבת מעל ל-21 שעות;
גם חברות מחקר נוספות מציגות נתונים על חזרת האינטרנט למדינה;
בשעות הערב של ה-7 מאי החלו דיווחים מהם עולה כי סוריה מנותקת באופן גורף מהאינטרנט. עמוד הפייסבוק של TOR, דיווח על כך בקצרה בשעה 23:00;
אכן, נסיון להעלות מספר אתרי ממשל סוריים כשל במקרים הבאים;
לצד אתרי משרדי ממשלה נוספים.
בדיקה בשרות של Google שעודכנה באתר בסביבות 23:45, מגלה כי אכן כל השרותים של החברה אינם זמינים בסוריה החל מהשעה 21:40 לערך;
ארוע דומה של השבתה מוחלטת נרשם בסוריה בין התאריכים 29 נובמבר – 1 דצמבר 2012;
יתכן וצעד זה מבוצע על ידי המשטר הסורי כדי למנוע זליגת דיווחים בזמן אמת על ארועים המתרחשים בשעות אלה בסוריה, על ידו או נגדו.
עדכון 08052013 01:05
גורמים המזוהים עם "אנונימוס" החלו להציע שרותי חיוג שונים לשם עקיפת חסימת האינטרנט במדינה, אולם באחר מחשבונות הטוויטר המזוהים עימם דווח כי לכאורה גם שרותי טלפוניה במדינה (PSTN) הושבתו;
עדכון 08052013 01:44
גורמי מחקר נוספים מדווחים על ניתוק האינטרנט בסוריה.
Renesys המציגה את הניתוק המיידי באינטרנט בחתך ארבע חברות התקשורת הזרות מספקות למדינה שרותי אינטרנט;
זאת לאחר שהספקית החמישית Türk Telekom, הפסיקה לספק שרותים לסוריה חל ב-26 אפריל 2013;
עדות נוספת לניתוק האינטרנט במדינה היא מהגרף של Akami;
עדכון 08052013 02:05
דיווח ראשוני על ירי טיל סקאד מאזור דמשק (חטיבה 155) לעבר צפון המדינה (ככל הנראה לאזור חלב, כפר מנע באזור חלב) בשעה 01:42 זמן מקומי;
עדכון 08052013 02:25
פורסמה רשימה ובה כל ספקי האינטרנט המושבתים בסוריה.
עדכון 08052013 02:25
דיווח של האופוזיציה הסורית מוסר כי פעולת ניתוק האינטרנט היתה בת שני שלבים; בשעה 15:00 (זמ"מ) נרשמה ירידה בנפח תעבורת האינטרנט במדינה עד לכדי מחצית. כעבור מחצית השעה תעבורת האינטרנט במדינה שותקה כליל.
עדכון 08052013 02:53
בניגוד לדיווח זה, פורסם סרטון המציג את ניתוק האינטרנט במדינה ובו טענה כי ההשבתה המוחלטת בוצעה תוך שתי דקות.
כמו כן פורסמה טענה כי הטלפוניה והחשמל נותקו באזור דמשק;
On May 7, Tor Facebook page reported the following;
We observed the following Governmental Syrian websites are, among others, unavailable;
Google Transparency Report service indicated that Google service are unavailable in Syria since around 21:40.
Similar event occurred in Syria between November 29, 2012 and December 1, 2012;
