בנקאות אסלאמית בעידן האינטרנט
בנקאות אסלאמית הינה הפתרון הכלכלי הקיים להתמודדות עם הגבלות ה'שריעה'- ההלכה האסלאמית, במספר מישורים בראשם המוסריים;
איסור גביית ריבית– עקרון בסיסי זה נובע מהטעם שזהו רווח המופק בלא כל מאמץ. הפתרון האסלאמי הינו בחלוקה שווה של שני הצדדים, הלווה והמלווה, בסיכון שבהשקעה.
איסור השקעה במטרות לא מוסריות– הכוונה למיזמים בהם מעורבים מוצרים או שרותים הנוגדים את עקרונות האסלאם דוגמת אלכוהול, חזיר, הימורים וכד'. לפיכך, השקעה בעלת ציביון מוסרי, הינה היחידה המותרת.
תקנות אלו ואחרות נקבעו בשחר ימי האסלאם בהם עוצבו ויושמו עקרונות של 'קפיטליזם אסלאמי', באופן בו שיטות ותפיסות כלכליות ישנות, אשר עיצבו את הבנקאות האסלאמית בראשיתה, אומצו ושוכללו באירופה הימי ביניימית.
נסיון ראשון ליישם עקרונות אלו במסגרת הבנקאות המודרנית בוצע בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במצרים. היוזמה לא זכתה לכסות אסלאמית מחשש שהדבר יחשב כתמיכה בקנאות האסלאמית שקראה תיגר על הממשל.
בסוף אותו העשור פעלו תשעה בנקים שכאלו במדינה. ב-1975 הוקם ה-Islamic Development Bank במטרה לממן פרויקטים במדינות השותפות בו ובאותה שנה נוסד בדובאי ה-Dubai Islamic Bank אשר היווה בנק מסחרי המודרני הראשון המבוסס על בנקאות אסלאמית.
עקרון מוסרי נוסף הוא הצורך להפריד בין המינים, בין אם באמצעות תורים נפרדים ובין אם בקיום סניפים נפרדים לנשים ולגברים. במסגרת זו מציג ה- Emirates Islamic Bank שרות בנקאי יחודי לנשים אסלאמיות, אשר לצד היתרונות הפיננסים, מתגאה כי השרות בו ניתן על טהרת הנשים בלבד.
למערכת הבנקאות האסלאמית פוטנציאל רב הן בשל עושרו של העולם הערבי והאסלאמי והן בשל הכמות האנושית הרבה בו. מערכת זו חווה גידול של 10%-15% מידי שנה והיא כוללת למעלה מ-300 מוסדות על פני 51 מדינות, כאשר ההערכה השמרנית גורסת כי סך הנכסים המנוהלים לפי העקרונות האסלאמיים הינו מעל ל-500 מיליארד דולר.
לפיכך, מוסדות פיננסיים במערב משתפים פעולה עם עקרונות בנקאיים אלה, באמצעות הקמת קרנות השקעה המבוססות על עקרונות הבנקאות האסלאמית או פתיחת בנקים אסלאמיים במערב. במסגרת זו נפתח בספטמבר 2004 בנק אסלאמי ראשון בבריטניה הפועל על פי עקרונות ה'שריעה'. לבנק ועדה הלכתית ובה מומחים להלכה אסלאמית, אשר מטרתה לפקח באופן שוטף אחר התנהלות הבנק בנוגע להסכמים והעברות, לצד בחינה של מימוש שרותים ומוצרים חדשים.
התאמת שתי התפיסות הבנקאיות השונות מהווה אתגר עבור חכמי הלכה מוסלמיים. אלו נדרשים לכך הן באמצעות ועדות יעוץ שרעיות המלוות מוסדות אלו על מנת שתובטח פעילותם על פי עקרונות השריעה, והן באמצעות פסקי הלכה בנושא המתפרסמים גם באינטרנט[1]. אולם קיימים מקרים בהם בנקים אסלאמיים נאלצים להתגונן מפני פתוות שכאלה. בנק אסלאמי בדרום אפריקה מצא עצמו נאבק בפתווה אשר טענה כי השרותים הניתנים בו אינם תואמים במלואם את ה'שריעה'.
מנגד, ניתן למצוא חריגים דוגמת הודעת מנכ"ל הבנק המרכזי של עומאן לפיה לא יפתח במדינה בנק אסלאמי הואיל ולא נמצא לכך צידוק כלכלי. מעניינת התבטאותו כי "הרשות המוניטארית בעומאן אינה רואה הבדלים בין בנקים אסלאמיים לבנקים קונבנציונאליים", בניגוד לעמדה הרווחת ברבות ממדינות האזור הפועלות להטמיע בקרבן את המערכת הבנקאית האסלאמית.
הבנקים האסלאמיים פותחים שלוחות באינטרנט ומעניקים מגוון שרותים של בנקאות מקוונת. במקביל, מוקמים מוסדות ונערכים ארועים רבים בתחום להם נוכחות באינטרנט. ברבות השנים נערכות ועידות, כנסים וקורסים אודות הכלכלה והבנקאות האסלאמיים. כמו כן ניתן למצוא בין שלל המוסדות ומקורות המידע באינטרנט, אתרים של אקדמיה המעניקה בין השאר תואר MBA בבנקאות אסלאמית, ארגון בינלאומי של חשבונאות וביקורת על מוסדות פיננסים אסלאמיים ואחר הפועל ליצירת סטנדרטים בינלאומיים בתחום יחודי זה. זאת לצד פורטל ובו מידע רב בנושא, אתר עשיר לבנקים ומוסדות פיננסיים אסלאמיים בין השאר במידע דתי, אינדקס של בנקים וחברות פיננסיות אסלאמיות ועוד.
גישה בנקאית ייחודית זו מצויה בעליה מתמדת והעניין בה גובר, בין השאר לאור יציבות מוסדותיו במיתון הנוכחי, עד לכדי המלצה של הוותיקן לבנקים אחרים לבחון את כללי הבנקאות האסלאמית על מנת להבטיח את אמון לקוחותיהם בעידן של משבר כלכלי.
