בנקאות אסלאמית בעידן האינטרנט

בנקאות אסלאמית הינה הפתרון הכלכלי הקיים להתמודדות עם הגבלות ה'שריעה'- ההלכה האסלאמית, במספר מישורים בראשם המוסריים;

איסור גביית ריבית– עקרון בסיסי זה נובע מהטעם שזהו רווח המופק בלא כל מאמץ. הפתרון האסלאמי הינו בחלוקה שווה של שני הצדדים, הלווה והמלווה, בסיכון שבהשקעה.

איסור השקעה במטרות לא מוסריות– הכוונה למיזמים בהם מעורבים מוצרים או שרותים הנוגדים את עקרונות האסלאם דוגמת אלכוהול, חזיר, הימורים וכד'. לפיכך, השקעה בעלת ציביון מוסרי, הינה היחידה המותרת.

תקנות אלו ואחרות נקבעו בשחר ימי האסלאם בהם עוצבו ויושמו עקרונות של 'קפיטליזם אסלאמי', באופן בו שיטות ותפיסות כלכליות ישנות, אשר עיצבו את הבנקאות האסלאמית בראשיתה, אומצו ושוכללו באירופה הימי ביניימית.

נסיון ראשון ליישם עקרונות אלו במסגרת הבנקאות המודרנית בוצע בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במצרים. היוזמה לא זכתה לכסות אסלאמית מחשש שהדבר יחשב כתמיכה בקנאות האסלאמית שקראה תיגר על הממשל.

בסוף אותו העשור פעלו תשעה בנקים שכאלו במדינה. ב-1975 הוקם ה-Islamic Development Bank במטרה לממן פרויקטים במדינות השותפות בו ובאותה שנה נוסד בדובאי ה-Dubai Islamic Bank אשר היווה בנק מסחרי המודרני הראשון המבוסס על בנקאות אסלאמית.

עקרון מוסרי נוסף הוא הצורך להפריד בין המינים, בין אם באמצעות תורים נפרדים ובין אם  בקיום סניפים נפרדים לנשים ולגברים. במסגרת זו מציג ה- Emirates Islamic Bank שרות בנקאי יחודי לנשים אסלאמיות, אשר לצד היתרונות הפיננסים, מתגאה כי השרות בו ניתן על טהרת הנשים בלבד.

למערכת הבנקאות האסלאמית פוטנציאל רב הן בשל עושרו של העולם הערבי והאסלאמי והן בשל הכמות האנושית הרבה בו. מערכת זו חווה גידול של 10%-15% מידי שנה והיא כוללת למעלה מ-300 מוסדות על פני 51 מדינות, כאשר ההערכה השמרנית גורסת כי סך הנכסים המנוהלים לפי העקרונות האסלאמיים הינו מעל ל-500 מיליארד דולר.

לפיכך, מוסדות פיננסיים במערב משתפים פעולה עם עקרונות בנקאיים אלה, באמצעות הקמת קרנות השקעה המבוססות על עקרונות הבנקאות האסלאמית או פתיחת בנקים אסלאמיים במערב. במסגרת זו נפתח בספטמבר 2004 בנק אסלאמי ראשון בבריטניה הפועל על פי עקרונות ה'שריעה'. לבנק ועדה הלכתית ובה מומחים להלכה אסלאמית, אשר מטרתה לפקח באופן שוטף אחר התנהלות הבנק בנוגע להסכמים והעברות, לצד בחינה של מימוש שרותים ומוצרים חדשים.

התאמת שתי התפיסות הבנקאיות השונות מהווה אתגר עבור חכמי הלכה מוסלמיים. אלו נדרשים לכך הן באמצעות ועדות יעוץ שרעיות המלוות מוסדות אלו על מנת שתובטח פעילותם על פי עקרונות השריעה, והן באמצעות פסקי הלכה בנושא המתפרסמים גם באינטרנט[1]. אולם קיימים מקרים בהם בנקים אסלאמיים נאלצים להתגונן מפני פתוות שכאלה. בנק אסלאמי בדרום אפריקה מצא עצמו נאבק בפתווה אשר טענה כי השרותים הניתנים בו אינם תואמים במלואם את ה'שריעה'.

מנגד, ניתן למצוא חריגים דוגמת הודעת מנכ"ל הבנק המרכזי של עומאן לפיה לא יפתח במדינה בנק אסלאמי הואיל ולא נמצא לכך צידוק כלכלי. מעניינת התבטאותו כי "הרשות המוניטארית בעומאן אינה רואה הבדלים בין בנקים אסלאמיים לבנקים קונבנציונאליים", בניגוד לעמדה הרווחת ברבות ממדינות האזור הפועלות להטמיע בקרבן את המערכת הבנקאית האסלאמית.

הבנקים האסלאמיים פותחים שלוחות באינטרנט ומעניקים מגוון שרותים של בנקאות מקוונת. במקביל, מוקמים מוסדות ונערכים ארועים רבים בתחום להם נוכחות באינטרנט. ברבות השנים נערכות ועידות, כנסים וקורסים אודות הכלכלה והבנקאות האסלאמיים. כמו כן ניתן למצוא בין שלל המוסדות ומקורות המידע באינטרנט, אתרים של אקדמיה המעניקה בין השאר תואר MBA בבנקאות אסלאמית, ארגון בינלאומי של חשבונאות וביקורת על מוסדות פיננסים אסלאמיים ואחר הפועל ליצירת סטנדרטים בינלאומיים בתחום יחודי זה. זאת לצד פורטל ובו מידע רב בנושא, אתר עשיר לבנקים ומוסדות פיננסיים אסלאמיים בין השאר במידע דתי, אינדקס של בנקים וחברות פיננסיות אסלאמיות ועוד.

גישה בנקאית ייחודית זו מצויה בעליה מתמדת והעניין בה גובר, בין השאר לאור יציבות מוסדותיו במיתון הנוכחי, עד לכדי המלצה של הוותיקן לבנקים אחרים לבחון את כללי הבנקאות האסלאמית על מנת להבטיח את אמון לקוחותיהם בעידן של משבר כלכלי.

ג'האד כלכלי – האינטרנט ככלי למימון ארגוני טרור אסלאמיים

האינטרנט מהווה כלי רב עוצמה ובעל זמינות ונגישות לגורמים שונים המאפשר החלפת מידע, גיוס דעת קהל, במה לקולות שונים ועוד. אולם, בשל אופיו זה, מאפשר האינטרנט קשת שלמה של מעשים חתרניים ובכלל זה גיוס פעילי טרור, הענקת בסיס אידאולוגי למעשים אלו, הנחיית פעילים, הפצת חומרים לימודיים בנושא ואף יצירת תשתית לגיוס כספים עבור ארגוני הטרור השונים.

ברבות השנים התפתחו דרכים שונות לגיוס כספים מאת משתמשי האינטרנט לטובת ארגוני הטרור, זאת בהתאם למידת המודעות של המשתמש לכך שבמעשיו שהוא מממן ארגון טרור;

בתחילת דרכם, כללו אתרים שונים של החזבאללה קריאה מפורשת להרמת תרומה לטובת הארגון או לטובת 'ההתנגדות האסלאמית' זאת אף תוך ציון פרטי חשבונות בנק לשם כך. בכלל זה אתר מרכזי דוגמת זה של תחנת הטלויזיה אל מנאר, אך גם רבים מאתרי לוויין דוגמת אלו העוסקים ברווחה וחברה ומזוהים עם הארגון. אולם כיום כמעט ולא ניתן למצוא באתרים השונים קריאה מפורשת לתרומה לארגון או פרטים לתורמים.

כך גם באתרי ארגונים אחרים, אולם ניתן למצוא פעילות שכזו באתרי הלוויין – באתר המהווה יוזמה לשחרור מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין אחמד סעדאת ניתן לתרום לטובת הקמפיין, כתב עת של החמאס אשר ניתן להתמנות עליו בתשלום וכן ארגון 'אלשהיד' המזוהה עם החזבאללה אשר מזמין את המבקרים באתר להרים תרומה לטובת הארגון תוך ציון פרטי התקשרות.

אמצעי נוסף וישיר פחות הינו באמצעות תרומה לארגוני רווחה וסעד אשר לכאורה אין בינם ובין טרור ולו דבר, אך אלו מעבירים בפועל את הכסף שגויס לרשתות הטרור אשר לטובתם ובמסווה להם פועלים אותם ארגוני צדקה. במסגרת זו הקימו ארגוני טרור אסלאמיים שונים הקימו ברבות השנים ארגוני צדקה שונים ולהם אתרי אינטרנט המשמשים לגיוס כספים והעברתם ליעדם החתרני במקום למטרה הסוציאלית שלשמה נועדו ארגונים ואתרים שלו.

כבר בשנת 1994 נטען בכתבה של ה-CBS (ושוב ב-1997) כי שני ארגוני הצדקה האסלאמיים – Holy Land Foundation (HLF) וה- Islamic Association for Palestine (IAP)- שמקום מושבם בעיר דאלאס, מסייעים משמעותית במימון החמאס. פעילות שזכתה לחשיבות רבה יותר לאחר שבשנת 1995 הוכרז החמאס בארה"ב כארגון טרור ופעילות המימון שלו עברה לסתר.

ה-HLF, אשר נחשב בזמנו לארגון הצדקה האסלאמי הגדול ביותר בארה"ב, פעל בצוותא עם ה-IAP בין השאר באמצעות האינטרנט לגיוס כספים בטענה כי אלו מופנים למטרות סעד ורווחה ולטובת פלסטינים נזקקים. אולם הממשל טען כי ה-HLF שלח יותר מ-12 מיליון דולר לארגונים חברתיים הנשלטים ע"י החמאס והמסייעים לו בפעילותו בכך שהם מפיצים את האידאולוגיה שלו ומגייסים תומכים.

שני ארגונים אלו, אשר קיימו קשרים הדוקים ביניהם, היו סמוכים זה לזה ולחברת האינטרנט INFOCOM אשר איחסנה אתריהם ועוד כ-500 אחרים, מרביתם ערבים או מוסלמים. אולם הקשר בין שלושת הארגונים לא היה גאוגרפי בלבד;

בכיר החמאס מוסא אבו מרזוק היה דמות מפתח בהקמת שני הארגונים ובחברת INFOCOM. אשתו של אבו מרזוק הינה קרובתם של האחים אלעשי (Elashi) אשר אחד מהם, ע'סאן אלעשי, היה סגן נשיא חברת INFOCOM ויו"ר ארגון ה-Holy Land Foundation …

בספטמבר 2001 פשט כוח משימה משולב על חברת האינטרנט, בעוד גורמים מוסלמיים מאשימים כי הפשיטה הגיעה לאחר כתבה שפורסמה ב-Wall street אשר קראה לסגירת אתרי האינטרנט של שני ארגונים אלו.

נכסיו של ה-HLF וכן של (Global Relief Foundation (GRF (ארגון אשר נטען כי הוא משמש חזית של אל קעאדה), הוקפאו והארגונים נסגרו בדצמבר 2001 בטענה כי החמאס "השיג את מרבית כספו, כאן, בארה"ב".

אולם חודש לאחר מכן הוקם בארה"ב ארגון הצדקה KindHearts לשם אותה מטרה של תמיכה כספית בחמאס. הארגון הזמין את המבקרים באתר האינטרנט שלו להרים תרומה לטובת הקמת מרפאות ועזרה לנזקקים בגדה המערבית וברצועת עזה, אולם מסמכים שונים הצביעו על קשר קרוב בין הארגון והחמאס ועל תמיכתו בחזבאללה. נכסיו של הארגון הוקפאו בפברואר 2006 ע"י הממשל בארה"ב בשל קשריו אלו עם החמאס.

בדצמבר 2002 הואשמו אבו מרזוק וחמשת האחים אלעשי ע"י משרד המשפטים האמריקאי בקשירות קשר להפרת חוקי המדינה בדבר איסור מימון טרור.

באוגוסט 2007 פרסם ממשל בוש רשימה ובה 22 ארגוני צדקה, מרביתם אסלאמיים, המואשמים בקשרים עם ארגוני ומעשי טרור. מבין אלו הואשמו מספר ארגונים בקשר עם החמאס; ה-HLF,  ה-IAP וכן Interpal (אשר גייס כספים לחמאס בעיקר מבריטניה) וה-Human Relief Foundation. לאורך השנים התגלו קשרים מסועפים בין ארגונים אלו לארגונים אסלאמיים אחרים בארה"ב.

בנובמבר 2008 נמצא ה-HLF והעומדים מאחוריו אשמים. ע'סאן אלעשי צפוי להשתחרר בינואר 2013.

לבסוף, לאחרונה נטען שאנשים הרוכשים מוצרים מזוייפים דוגמת תרופות ופריטים ארכיאולוגיים דרך האינטרנט, לא רק שהם מסכנים את חייהם (במקרה של תרופות), אלא שבכך הם מממנים רשתות פשע וטרור במזרח התיכון.

תפקידו של האינטרנט, ככלי מהיר וזמין להפצת מידע, הופך משמעותי יותר ויותר לגיוס תמיכה ומשאבים לטרור והפצת רעיונותיו בקרב קהלים שונים ולאורך השנים חלה התפתחות ברורה בכל האמור בשימוש בו לשם גיוס משאבים לארגוני טרור אלו; אם בתחילה עשו הארגונים שימוש גלוי וישיר לשם גיוס משאבים באתריהם, הרי שברבות הימים עברו הם לשימוש בכסות של ארגוני צדקה לשם מטרה זו.

כיום, עם חשיפת פעילותם של ארגונים שכאלה והצרת צעדיהם במערב, ניתן לראות מעבר לדפוס פעילות חשאי יותר בו מתבצע גיוס המשאבים מאת אנשים שאינם מודעים כלל כי זה היעד הסופי לכספיהם.

כך שאם בתחילה ידע המשתמש כי סביר להניח שכספו יגיע לארגון שכזה או לארגון התומך בפעילות טרור, הרי שכיום הגבול טושטש עד לכדי מצב בו מסייעים אנשים תמימים לארגונים אלו שלא מדעת.

לאור התפתחות זו בגיוס משאבים באמצעות האינטרנט וכן לאור ההתפתחות שחלה בו והכלים החדשים המתווספים לשורותיו, צפוי כי מלאכת גיוס הכספים תהפוך לחשאית, פתלתלה, מורכבת יותר ויותר ועם זאת מזוהה פחות ופחות עם גורם היעד. דבר זה יצריך מגורמי המעקב והפיקוח השקעה, תחכום ומאמץ רבים מבעבר.

לצד זאת, ניתן להסיק כי יש בכוחם של מעקב ופיקוח אלו כדי להקשות במידה מסויימת על תופעת גיוס הכספים באמצעות האינטרנט ולהסיתה לאמצעים מורכבים ומזוהים פחות עם המטרה.

תיאוריית הקשר – טרור אסלאמי כלכלי נגד מדינות המערב

"Every dollar of al Qaeda defeated a million dollars, by the permission of Allah, besides the loss of a huge number of jobs".

המשבר הכלכלי הפוקד את ארה"ב, אשר גליו ניתזו ברחבי העולם ואף איימו להטביע כמה כלכלות, מהווה כמו כל טראומה אחרת כר להשערות אודות מעורבות גורמים חיצוניים שאינם מעורבים בו לכאורה. אחת הסברות הינה בדבר משקלו של הטרור הכלכלי האסלאמי; מעורבותן של קבוצות ומדינות אסלאמיות ביצירת המשבר על מנת לפגוע בכלכלת ארה"ב ובכך לערער את כלכלותיהן ויציבותן של מדינות המערב ואף את הסדר העולמי הקיים.

אולם במקרה זה, גם אם לא ניתן להוכיח ישירות מעורבות זו, הרי שיש לה מספיק סימוכין מהשנים האחרונות, באמירה ובמעשה, על מנת שניתן להתייחס אליה כאפשרית.

הג'האד הכלכלי זוכה להתייחסות הלכתית ולו מספר ביטויים, החל בחרם על מוצרים מערביים וכלה ב'פיגוע כלכלי' המהווה פגיעה נקודתית בחברות ומוסדות מערביים על מנת להביא לקריסתם.

את עוצמתו של הנשק הכלכלי הבינו בעולם הערבי עוד בשנות ה-70 במשבר הנפט העולמי. ארועים נוספים מאז חידדו את תלותו של המערב ופגיעותו. במהלך השנים האחרונות הושמעו ביטויים רבים הקוראים לפגוע בכלכלות המערב וארה"ב ובכלל זה מטעם  מנהיגי איראן ב-2002 ואף עתה לחרם נפט על המערב והמדינות התומכות בישראל. עוד נטען לאחרונה באיראן, במאמר שפורסם בטהראן טיימס תחת הכותרת "להרוס תאגיד לטובת פלסטין", כי זו השעה לג'האד כלכלי, זאת באמצעות חרם על תאגידים המממנים לדבריו את המלחמה באסלאם (דוגמת תאגיד תעשייתי-צבאי אמריקאי) בטענה כי המשבר הכלכלי העולמי יפעל לטובת המחרימים.

כמו כן הושמעו קריאות לערעור יציבות הדולר האמריקאי באמצעות החרמתו והעדפת האירו זמנית עד אשר החברות האסלאמיות ישובו לסחור בכסף וזהב במקום בנייר ובכלל זה החלטתה של איראן בדצמבר 2006 לעבור לאירו כמטבע המשמש אותה לעסקאות חוץ.

אמצעי אחד הוא לסבך את ארה"ב בנוכחותה הצבאית בעראק ובאפגניסטן ולגרום לה לעלויות כלכליות אשר יהיו לנטל על צווארה. בסוף 2004 התייחס בן לאדן מפורשות למטרת ארגונו לגרום לארה"ב לדמם באמצעות אבדות אנושיות, פוליטיות וכלכליות וכן לפגוע בעמודי התווך הכלכליים עד לכדי פשיטת רגל שלה. זאת באותן שיטות בהן נעשה שימוש, לדבריו, כלפי ברה"מ באפגניסטן בשנות ה-80 של המאה ה-20. בהקשר זה יצויין כי סקר שנערך במחצית 2008 בקרב אזרחי ארה"ב העלה כי 67% מהם מאמינים כי המלחמה בעראק תרמה 'רבות' לבעיותיה הכלכליות של ארה"ב.

בכיר החמאס עבד אל עזיז רנתיסי אימץ את גישת בן לאדן וקרא בזמנו לג'האד כלכלי נגד ארה"ב, דבר אשר יחלישה ויגרום לה להסיג כוחותיה מעראק ולעצירת "מלחמתה באסלאם".

אמצעי נוסף הינו פגיעה ישירה ביעדים כלכליים מערביים. כלכלות המערב וארה"ב היו ממטרותיו המרכזיות של הפיגוע ב-9/11, בדמות פגיעה במגדלי התאומים אשר סימלו את עוצמתה הכלכלית של ארה"ב. לכן לדידם של הגורמים האסלאמיים, הצלחת הפיגוע היתה בפגיעה בכלכלת ארה"ב יותר מאשר באבדות להם גרם. זאת על סמך ההנחה כי מרכז הכובד של ארה"ב הינם הכלכלה ואנשיה ולאו דווקא כוחה הצבאי. לפיכך, פגיעה בכלכלתה תקטין את נכונות העם ויכולתו לתמוך בהמשך המאבק האמריקאי בטרור. ההערכה היא כי עלות תכנון הפגיעה במרכז הסחר העולמי ובפנטגון היתה חצי מיליון דולר, אך גרמה לארה"ב נזקים בשיעור של 80 מיליארד, פי 16,000 מהסכום שהושקע בפיגועים. בהמשך איים סגנו של בן לאדן באוקטובר 2002 בפגיעות נוספות בכלכלת ארה"ב.

קו המחשבה הוא שינוי הסדר העולמי הנוכחי, כך שהחלשותה של ארה"ב תביא לעלייתן של שתי מעצמות על חדשות אוהדות יותר את האסלאם; סין והודו. דבר אשר יאפשר למוסלמים לאחד כוחם, לחדש את הח'ליפות האסלאמית ולהפיל משטרים לא אסלאמיים בעולם הערבי. במסגרת זו הועלה החשש באוקטובר 2008 כי בן לאדן עלול לנסות להשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב באמצעות התקפה על יעד כלכלי מרכזי במדינה.

מניעת גישה מערבית למשאבי נפט מרכזיים הינה רכיב מרכזי בתפיסה האסלאמית של מלחמה כלכלית נגד המערב. לפיכך, מימוש 'פיגוע כלכלי' הינו בין השאר באמצעות פגיעה במשק האנרגיה תוך ניצול תלותו של המערב בתעשיית הנפט ופגיעה בתשתית זו החל מבתי הזיקוק וכלה במיכליות.

לפני שנה הוצב באתר אסלאמי דיווח מטעם ארגון המזוהה עם אל קאעדה הקורא ללוחמים האסלאמיים להקים תאי טרור ימי על מנת לזכות בשליטה על מעברי הים ובעיקר סביב לחצי האי ערב כצעד חיוני להשבת הח'ליפות האסלאמית. ההודעה מוסרת כי הדבר בהחלט אפשרי הואיל וקבוצות תימניות כבר ביצעו התקפות על מיכליות וספינות שונות באזור. הכוונה להתקפה על מיכלית הנפט הצרפתית Limburg באוקטובר 2002 והתקפות על בתי זיקוק בערב הסעודית ב-2006 ובתימן במאי 2008 ועוד. לפעילות זו השלכה כפולה בצורת פגיעה הן במדינות המייצרות והן באלו הצרכניות.

הדבר נסמך מן הסתם על תוכניתו של בן לאדן עוד משנת 2001 לפגוע בכלכלתה של יפן באמצעות התקפה על מכליות העושות דרכן לעבר המדינה.

אמצעי נוסף הינו פגיעה במוסדות הפיננסיים ובתשתיות לאומיות באמצעות חדירה למערכות המחשב שלהן. כבר בסוף שנת 2002 התבטא המנהיג המוסלמי בבריטניה עומר בקרי מחמד, אשר נחשב לנציגו של בן לאדן במדינה, כי אל קאעדה וארגונים מוסלמים פונדמנטליסטים אחרים ברחבי העולם מתכוננים לעשות שימוש באינטרנט ככלי נשק במסגרת הג'האד שלהם נגד המערב. בעניין לוחמת המידע אמר כי לא יופתע אם ישמע שכלכלות גדולות יתמוטטו הואיל ומישהו תקף את מערכות המחשב בחברות גדולות. לדבריו, "ברבות הימים תהיו עדים להתקפות על בורסות" תוך התייחסות ספציפית לאלו של ניו יורק, לונדון וטוקיו. זאת באמצעות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם המעורבים בפעילות פריצה לאתרי ממשל בארה"ב ובישראל. "המאבק ימשך", אמר בהעריכו שמרבית הסטודנטים המוסלמים בתחומי המחשב ומערכות המידע תומכים בבן לאדן. לדבריו, באחד מהמסרים של בן לאדן הוא קרא לעשות שימוש בטכנולוגיה על מנת להרוס את הכלכלות במדינות הקפיטליסטיות.

גם אם אין עדות למעורבות אסלאמית ישירה במשבר הכלכלי העולמי הנוכחי, הרי שניתן לראות כי לאורך השנים אנו עדים לרצון, ליכולת ולמימוש של שורת מעשים במגוון אופנים המהווים 'טרור כלכלי' נגד המערב וארה"ב. כל זאת על מנת להביא החל מעצירת "המלחמה באסלאם" וכלה בהתמוטטות הסדר העולמי הקיים. אין כל ספק כי לאותו 'טרור כלכלי' השפעה רבה, גם אם לעיתים עקיפה, על מצבן הכלכלי של מדינות המערב.

ראוי לזכור כי עוצמתו של 'פיגוע כלכלי' גדולה עשרות ומאות מונים מכל מגה פיגוע שהכרנו עד כה ללא כל קשר לפיגוע הפיזי; בנק שיהפך לחדל פרעון או חברה שתתמוטט יסבו נזק גדול פי כמה מאשר אם יקרסו אלה על יושביהם.