"אנונימוס" תוקפים את מערכות השלטון האיראניות

"אנונימוס" הינה תופעה אינטרנטית של אנשים מרחבי העולם אשר אחד המאפיינים המרכזיים, ואולי אף היחידים שלהם, היא הגנה על חופש הפרט והביטוי בעולם הפיזי והמקוון. במסגרת זו מבוצעות פעולות שונות על ידי הפעילים, ברחבי העולם ואף במזרח התיכון.

בעת האחרונה היינו עדים לתקיפות נגד גורמי ממשל שונים באזורנו כחלק מהתמיכה ב"אביב העמים הערבי", ובעיקר פעילות (אלו נקראים מבצעים ובקיצור – Op) מקוונת מתמשכת נגד השלטון הסורי.

בעבר בוצעה חדירה למערכות מידע של הממשל האיראני, אך בשבוע החולף הוחל במבצע של השחתת אתרי אינטרנט השייכים לממשל האירני, לצד קריאה לעובדי ממשלה להדליף נתונים מסווגים ל"אנונימוס".

ב-16 באוגוסט החלה פעילות המשוייכת, בשם ותמונה, ל"אנונימוס" נגד מערכות שלטון באיראן. לשם כך נפתחו בתאריך זה חשבון טוויטר ובו לעת עתה 22 דיווחים בלבד הכתובים בשפות אנגלית ופרסית, וכן בלוג בשפה הפרסית ובו שלוש הודעות לעת עתה.

בפתח דברו מוסבר בבלוג אודות מטרת הפעילות, והיא נקמה על פעילות המשטר נגד גורמי המחאה הרפורמיסטיים שיצאו לרחובות ביוני 2009 עם היוודע תוצאות הבחירות לנשיאות באיראן, עת נודע על נצחונו של אחמדי-נז'אד והפסד מועמד הרפורמיסטים מיר חוסין מוסאוי.

עוד נכתב בהודעת הפתיחה בבלוג כי הגיעה עת הנקמה על מותם של החללים בארועים אלו, תוך הבעת תמיכה בגורמי המחאה באיראן. ההודעה קוראת לגורמי המחאה לעשות מעשה, כזה שלא מצריך מהם אף להיות האקרים, בטענה שאפילו אם משתמש המחשב הוא עובד רשות ממשלתית, ביכולתו לעזור. זאת באמצעות חשיפת מידע רגיש מאתרים או שרתים של סוכנויות ממשל והעברתו לגורמי "אנונימוס" בצורה מאובטחת על מנת שאלו יפרסמו זאת בתקשורת.

ה"ציוץ" הראשון בטוויטר לאחר הקישור להודעת הפתיחה בבלוג, היה הודעה בדבר פריצה לאתר הבורסה והשחתתו וזו שלאחריה קבעה את אתר הבנק המרכזי כיעד הבא. למחרת דווח בחשבון זה כי אתר הבורסה הושבת ובהודעה אחרת פורטו שני אתרי הבורסה אשר נטען כי נפרצו (כיום הם פעילים) http://market.tse.ir, http://www.irbourse.com (שניהם משמשים אותו אתר).

עוד דווח באותו היום כי בעת הפריצה לאתר הבורסה של טהראן (TSE), הצליחו התוקפים לשים ידם על קובץ אותו ניתן להוריד מהאינטרנט. הקובץ הכיל 23 שמות משתמש וסיסמאות, אולם לפי הפרסום בבלוג, רק 5 היו פעילים. סביר להניח שגניבת קובץ זה נועדה לשמש כעדות מוחשית לעצם הפריצה למערכת אתר האינטרנט של הבורסה בטהראן.

למחרת, ב-18 אוגוסט, פורסם ציוץ נוסף ובו הודעה כי שני תתי שמות מתחם (Ardabil, Hamedan) של רשות השידור האיראנית, נפרצו אף הם, גם הפעם תוך דיווח בבלוג המבצע. גם בפריצה זו הועלה קובץ אשר כלל עשרה קבצי txt; תשעה הקרויים על שמות ערים (ככל הנראה בהן קיימות שלוחות של רשות השידור) ואחד הנקרא passwd.

מי יכול לעמוד מאחורי פעילות זו ולרצות בה ? מסתבר שגורמים רבים יכולים לעטות עליהם את המסכה הוירטואלית של "אנונימוס" ולפעול בשם זה; חובבים, האקרים, ארגוני טרור ופשיעה, ואף מדינות. יתכן ופעילות זו מבוצעת באמצעותם כל אחד מאלו תחת הכסות הפופולארית ובשימוש בטיעונים של הגנה על חופש הביטוי והפרט באיראן. זאת לשם גניבת מידע לצרכים כלכליים ואולי אף כחלק מהמאבק המקוון הקיים בין מדינות שונות, לצד הנוזקות השונות המתגלות השכם והערב לאחרונה.

הלוחמה המקוונת נגד סוריה עולה מדרגה

בד בבד עם התעצמות הלוחמה הפיזית בסוריה, הגעת הקרבות לתוככי הבירה דמשק, חיסולם של בכירים ביותר מהמשטר והעריקות הנמשכות, היינו עדים בשבועיים האחרונים להגברת הפעילות ההתקפית נגד סוריה גם בזירה המקוונת. במסגרת זו נודע על פריצה שביצעה "ויקיליקס" למחשבי בכירים בסוריה ופרסום 2.4 מיליון תכתובות מייל.

אם חיסול בכירי המשטר הסורים, היווה עליית מדרגה במאבק הפיזי נגד שלטונו של אסד, הרי שבימים האחרונים נודע על החרפה שכזו גם בזירה המקוונת אשר באה לידי ביטוי בפעילות התקפית ישירה מצד פעילי "אנונימוס" נגד "הצבא האלקטרוני הסורי". האקרים הפועלים בצורה מקוונת ומאורגנת נגד גורמי האופוזיציה ורשתות תקשורת ערביות המסקרות לטעמו את הארועים במדינה בצורה מוטה. פעילות זו באה לידי ביטוי על פי רוב בפריצות לאתרים והשארת מסרים בהם בגנות המורדים ובעד המשטר הסורי. לא מין הנמנע כי הוא פועל בהכוונה או אף ישירות מטעם המשטר הסורי.

ב-8 ביולי פורסם סרטון מטעם "אנונימוס" ובו פניה ואזהרה למשטר הסורי, לאור פעילותו הצבאית נגד אזרחי המדינה וכן אשמה על תמיכתו ב"צבא הסורי האלקטרוני". ההודעה מוסרת כי פעיליו החליטו להשמיד את הפעילות המקוונת של סוריה ושל ארגון זה, זאת לאור כשלון המערב להגן על אזרחי המדינה. ב-16 בחודש פורסם סרטון תגובה מטעם "הצבא הסורי האלקטרוני" (בעל אורך ומאפיינים זהים לחלוטין) ובו פניה ל"אנונימוס" המתגרה בארגון וטוענת כי למרות איומיו החוזרים ונשנים, דבר לא מומש לעת עתה. בנוסף, נטען כי אין זה צבא וירטואלי אלא צבא אמיתי שלא ניתן לעוצרו, תוך אזכור המקרים שבהם לטענתם הם פרצו לאתרי "אנונימוס" השונים (כמחצית מהסרטון מוקדש להצגת כתבות שונות המתייחסות להתקפה אחת שבוצעה על אתר "אנונימוס"). תשובתם זו פורסמה באתר הארגון.

תגובת "אנונימוס" לא אחרה לבוא, עם פרסום הסרטון החלה התקפה מסוג DDoS על אתר האינטרנט של "הצבא הסורי האלקטרוני" , ההודעות הראשונות על כך פורסמו בערוצי הקשורות של "אנונימוס".

בתגובה, הודיע "הצבא הסורי האלקטרוני", בפניה ישירה ל"אנונימוס", כי ההתקפה בוצעה על ידי חובבנים, תוך דיאלוג ישיר למולו באמצעות הטוויטר על פני מספר הודעות;

במקביל, יצא הארגון בהתקפה מקוונת משלו נגד אחד מאתרי "אנונימוס" (AnonPlus), תוך פרסום הודעה לפיה עלה בידו להשיג פרטיהם של 700 מפעילי "אנונימוס" בהולנד, אשר הועלו ופורסמו באינטרנט (הקובץ המקורי נמחק מהשרת והועלה שוב על ידי הסורים בכתובת הנוכחית);

הצעד הבא היה פרסום סרטון נוסף מטעם "אנונימוס" ב-17 בחודש המופנה הפעם ישירות נגד "הצבא הסורי האלקטרוני".

מה-18 ביולי, ניתן לראות הסלמה ממשית הבאה לידי ביטוי בפריצות והשבתות אתרים מצד שני הצדדים, זאת תוך שימת דגש על יעדים איכותיים. לאחר שבתחילת החודש נפרץ על ידו חשבון הטוויטר של אל-ג'זירה באנגלית, החל "הצבא הסורי האלקטרוני" בגל התקפות אותן תעד בהודעה באתרו ב-18 לחודש ובחשבון הטוויטר שלו.

ההתקפה המאסיבית של "הצבא הסורי האלקטרוני" כללה פריצה לשרתי אל-ג'זירה ופרסום מאות שמות משתמש וסיסמאות מעובדי תחנת הטלביזיה, קובץ נוסף הכולל למעלה מ-11 אלף כתובות דוא"ל וסיסמאות של "תומכי נאט"ו". (יתכן כי אלו נגנבו מבעוד מועד ופורסמו כעת).

פעילי "אנונימוס" פרסמו ב-19 בחודש הודעות על התקפת אתרי ממשל סוריים, תוך נטילת אחריות על ההתקפות.

הימים האחרונים, בדגש על ה-18 ביולי ואילך, מהווים ציון דרך משמעותי בלוחמה המקוונת בזירה הסורית: אם עד עתה הפעילות של "אנונימוס" היתה כללית נגד המשטר הסורי, הרי שכיום היא כוללת גם את "הצבא הסורי האלקטרוני" תוך פניה ישירה אליו במלל בוידאו. זה מנגד, החל גם הוא להסלים פעולותיו לפרוץ לשלל אתרים, לגנוב ולפרסם פרטי משתמש של אלפים רבים מקרב אלו הנחשבים לדידו למתנגדי המשטר.

במהלך היומיים האחרונים נרשמה עליה, כמותית ואיכותית, בפעילות של התקפות מקוונות נגד סוריה ומטעמה נגד אלו הנתפסים כאויביה מבית ומחוץ. קרב המאסף בו מצוי המשטר הסורי מאז חיסול שניים מבכיריו, נראה כי נותן אותותיו גם בעולם המקוון, אשר בו ניתן לראות "יריות מקוונות לכל עבר" מצד המשטר הסורי.

באש הלהבה

בתחילת השבוע התבשרנו על שלב חדש בלוחמה המקוונת במזרח התיכון בדמות נוזקה חדשה אשר שמה Flame ושלפי הדיווחים נועדה למטרות איסוף מודיעין באמצעים מתוחכמים שונים ממחשבים אישיים של ארגונים וגופי ממשל ברחבי המזרח התיכון.

לעת עתה דווח על פגיעתה במספר ממדינות המזרח התיכון, כאשר נראה כי איראן מצויה במוקד פגיעתה של נוזקה זו. הדיווחים השונים טוענים כי תוכנת ריגול זו הינה מעשה ידיה של מדינה אשר הוצרכה למספר שנות פיתוח למימושה.

כזכור, אין זו הפעם הראשונה בה נודע על נוזקות הפוגעות באיראן. המקרים הקודמים היו של Stuxnet אשר נטען בספטמבר 2010 כי פגעה במחשבים הקשורים בתעשיית הגרעין באיראן וכן Duqu אשר היתה קשורה ככל הנראה בזו הקודמת והתגלתה שנה לאחר מכן.

אולם בנוסף לשתיים אלו נודע על נוזקה נוספת, Stars, אשר איראן פרסמה מיוזמתה את דבר קיומה באפריל 2011.

בשלהי אפריל השנה נודע על התקפה מקוונת אשר לכאורה בוצעה על מחשבי תעשיית הנפט באיראן – ככל הנראה על ידי האקרים סעודיים. כבעבר, כך גם הפעם, טענו המקורות האיראניים כי הרשויות במדינה הצליחו להכיל את המקרה לצמצם את הנזק לכדי השפעה שולית.

אולם, על פי הפרסומים, איראן אינה טומנת ידה בצלחת. ארה"ב הגדירה רק לאחרונה את איראן כאיום מקוון על בטחונה של ארה"ב וככזו אשר ביכולתה לגרום נזק באמצעים מקוונים לתשתיות קריטיות בארה"ב. זאת באמצעות השקעה איראנית רחבת היקף בשנים האחרונות ביכולותיה בתחום ההגנה והלוחמה המקוונים.

בשני המקרים הקודמים, של הנוזקות Stuxnet ו-Duqu, הודו שלטונות איראן בפעילות והתייחסו אליה לאחר זמן מה. ככל הנראה לאחר שהתמודדו על ההשפעות הראשונות ולמדו את היקף נזק.

למרות הדיווחים השונים בישראל, לעת עתה שומרת איראן הרשמית על שתיקה מוחלטת בהתייחסות לפרשה החדשה ולא נמצאו איזכורים לה באתריהם של אמצעי התקשורת הרשמיים במדינה. לא מין הנמנע כי לעת עתה אין ברצונה להודות בפגיעה שנעשתה בה, ולבטח לא בטרם תלמד את הנתונים לאשורם ותצליח להכיל את הפרשה.

במטרה להתמודד עם נזקי האינטרנט, הן אלו התרבותיים והפוליטיים והן אלו הטכנולוגיים, הכריזה איראן פעמים רבות בשנים האחרונות על כוונתה לממש רשת אינטרנט פנימית "כשרה" בתחומה, אשר בה ישתמשו תושבי המדינה ושתהיה מנותקת ככל האפשר מהאינטרנט המוכר לנו. אולם למרות ההגבלות השלטוניות החמורות על האינטרנט באיראן, היא רחוקה מלהדמות לזו המצטיירת בעיני רוחנו.

איראן מהווה מעצמה אזורית מבחינת מספר משתמשי האינטרנט ואף בשיעור חדירת האינטרנט לתחומה, אשר למרבה הפלא עומד על כ-47%. בנוסף, שיעור הגידול במספר משתמשי האינטרנט באיראן הוא הגבוה מבין מדינות האזור.

לאור עוצמת האינטרנט והשפעתו הרבה על חיים מודרניים, רשת אינטרנט פנימית זו תהפוך את איראן לאי מבודד עוד יותר בהיבטים רבים מחיי היום יום. ללא ספק מטרה עיקרית של ההנהגה האיראנית.

שמות הוירוסים השונים, אשר הפכו מזמן לחלק מעולם המושגים שלנו, מעלים על פני השטח וחושפים מעט מהלוחמה המקוונת המתבצעת בין מדינות בשנים האחרונות. ה"להבה" האיראנית מאירה שוב את החשיבות הקיימת בימינו למידע ולשליטה בו. מצב בו אתרי אינטרנט ישראליים נפרצים מידי יום מבלי שנהיה מודעים לכך וליכולתו של צעיר סעודי (?) לשבש במידת מה חייה של מדינה שלמה בכך שפרץ לאתרים וגנב נתונים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי לרוב.

פרשה זו האירה לא רק המלחמה המקוונת החשאית המתקיימת בין מדינות וארגונים, אלא גם את פניו של האינטרנט במזרח התיכון, אשר רחוק מלהיות זה המצטייר בעיני המתבונן מהצד.

האביב הסלולרי: סמארטפונים הם מקור כוח של האזרחים

הטלפונים הניידים החכמים חודרים לשוק במזרח התיכון בעוצמה רבה ומפריעים למשטרים המבקשים ליצור חברה סגורה באמצעות שליטה באינטרנט ובטכנולוגיה המתקדמת של העולם המערבי.

בשלהי 2011 התפרסם מחקר שלפיו צפוי זינוק בשימוש בטלפונים חכמים במזרח התיכון. איראן מוגדרת כשוק הגדול ביותר לטלפונים סלולריים באזור, ושיעור חדירת הטלפונים החכמים לשוק באיחוד האמירויות עולה אף על זה שבארה"ב. המומחים צופים שעד שנת 2016 תחול ירידה במספר הטלפונים הסלולריים בני הדור השני באיראן ובערב הסעודית, ובאותה העת תהיה עלייה כוללת במספר משתמשי טלפונים חכמים באזור. העלייה החדה צפויה באיראן, שתהיה המדינה שיש בה הכי הרבה טלפונים מדור שלישי בהשוואה למדינות האזור.

אלה נתונים מדהימים ומעוררי מחשבה, המעידים על המצב הנוכחי בתחום הסלולר במזרח התיכון, על הפוטנציאל הרב שלו ועל השונות הטבעית בין המדינות השונות. מידע זה מפתיע למדי בהתחשב בתפיסות של שילוב הטכנולוגיה במזרח התיכון על-פי אופיו השמרני, החברתי והריכוזי. המידע המפתיע הזה קיבל משנה תוקף כשפורסם לאחרונה כי ערב הסעודית מובילה את מדינות העולם בשיעור השימוש בטלפונים סלולריים. פקיסטן נמצאת במקום השמיני מבין מדינות העולם מבחינת מספר משתמשי הטלפון הסלולרי ובמקום החמישי באסיה. 67% מאוכלוסיית המדינה משתמשים בטלפונים סלולריים, כ-23% מהם משתמשים בטלפונים חכמים, ובהם החדשים ביותר בשוק העולמי. כל זאת לצד בעיות פוליטיות בנוגע לרישוי דור שלישי בתקשורת הסלולרית במדינה ולניסיונות לצנזר את האינטרנט ואת התקשורת הסלולרית במדינה.

אז מה אנו לומדים משלל הנתונים האלה? החשוב מכל הוא שהמצב ללא ספק שונה מהתמונה שהצטיירה לנו על טכנולוגיה ועל טלפונים סלולריים במזרח התיכון. על-פיהם קיים פה שוק חזק מאוד, בדיוק כפי שהמזרח התיכון הוא האזור השני בשיעור הגידול בשימוש באינטרנט בעשור האחרון. נוסף על כך, נראה שיש מעבר משוק ששולטים בו מכשירי נוקיה לשוק ששולטים בו מכשירים הפועלים במערכת ההפעלה אנדרואיד מבית גוגל.

תפקידם החשוב באמת של המכשירים הסלולריים במזרח התיכון הוכח כמה פעמים בשנים האחרונות, כשאלה שימשו כלי לתיעוד אירועים ממוקדי התרחשויות ולהעברת המידע המצולם או המוסרט ישירות לרחבי העולם באמצעות האינטרנט. על כך יעידו הסרטונים המתעדים את רגעי גסיסתה של הנערה האיראנית נדא סלטאן, שנהרגה בהפגנות ביוני 2009 מאש כוחות הביטחון, וגם התיעוד המצמרר של הלינץ' שביצעו מורדים בשליט לוב מועמר קדאפי והעלו לאינטרנט.

האם הטלפונים הסלולריים יביאו למהפכה במזרח התיכון? לא בהכרח. בדומה לאינטרנט, הם אמצעי תקשורת ותשתיות ליצירת אירועים ולדיווח עליהם. אנשים יוצרים מהפכות שהאינטרנט והסלולר משמשים בהן כלים בלבד, אולם חשוב לזכור שהמהפכות האמיתיות הן אלה היומיומיות שאפשר ליצור בהן תקשורת ישירה בין תושבי אותה המדינה או בין אזרחים ממדינות שונות ותקשורת בין המינים בחברה דתית ושמרנית כמו החברה באזורנו.

בשל השימוש הרב בו ומנגד אופיו השמרני והריכוזי של המזרח התיכון, תפקידו החברתי של הטלפון הסלולרי משמעותי יותר מהחלפת שלטון אחד באחר לאור השינויים היומיומיים הקטנים הללו באזורנו.

 

פורסם במעריב בתאריך 14 מאי 2012

נפלו ברשת

יום האדמה אשר חל השנה ביום שישי ה-30 במרץ משמש עילה לארגונים פלסטינים ולגורמים שונים התומכים בהם, ליצירת ארועי מחאה באזורנו ובעולם הרחב נגד ישראל. אלו עומדים בסימן "צעידה עולמית לעבר ירושלים". לשם כך קיימת פעילות מקוונת ענפה למדי באינטרנט וברשתות החברתיות השונות.

לב העשיה המקוונת ביוזמה זו, מצוי באתר יעודי שהוקם לשם כך (http://globalmarchtojerusalem.org) הפעיל בערבית ובאנגלית. ניתן ללמוד ממנו כי מחאה זו מתוכננת בארבע מישורים: צעידות מרחבי העולם והמדינות השכנות לעבר ירושלים תוך כוונה להגיע "לנקודה האפשרית הקרובה ביותר בהתאם לנסיבות בכל מדינה ותוך תיאום בין כל הקבוצות והארגונים החברתיים המשתתפים בצעידה"; צעידות בתוככי ישראל והשטחים במטרה להגיע לירושלים במתכונת דומה; הפגנות המוניות למול שגרירויות ישראל בעולם; עצרות בכיכרות מרכזיות ברחבי העולם; שיירה בינלאומית אשר יצאה לדרכה לעבר ירושלים בשבועות הקודמים לארוע.

אתר דומה קיים גם בשפה הפרסית ובו מידע על מרכזי התקהלות במקומות ותאריכים השונים באיראן במסגרת ארועים אלו.

הפייסבוק מהווה במה לארגון הארועים: האתר המרכזי של צעידה זו מפעיל לפחות שישה חשבונות פייסבוק שונים (חלקם בשפות שונות). כמו גם עמוד אשר זכה ל-24 אלף לייקים ושמו "Activists around the world for Palestine". דוגמא נוספת היא הידיעה בפרופיל פייסבוק הקשור בצעידה, כי "האחים המוסלמים" מספקים אוטובוסים בחינם בירדן לטובת המפגינים, תוך התניה כי אסור שתצא צעידה מסוריה על מנת שהמשטר "לא יוכל לנצל אותה נגד המהפכה".

לצד זאת קיימות בפייסבוק פעולות הזדהות רבות עם ארועי המחאה הצפויים: ארוע הקורא לעטות כפיה בתור הזדהות עם פלסטין ב-30 במרץ, ארוע הקורא להפגנת הזדהות בכיכר תחריר שבקהיר, אחר באוסטריה הקורא לצעידה בתאריך זה לפלסטין מכל רחבי העולם, ועוד רבות אחרות ובכלל זה אף בשטחים, כמו זו המיועדת להערך בכפר נבי סאלח.

לצד הפעילות הערה בפייסבוק, גם הפעם ניתן לראות כי בטוויטר נוצרו תגיות יעודיות רבות אשר מטרתן לתייג את המידע הרב ולהקל בכך על הקוראים. מבין התגיות שנפתחו ניתן למנות את #يوم_الأرض (יום האדמה), #LandDay, #GMJ (Global March to Jerusalem), #Mar30 ורבות אחרות.

דיווחים אלה כוללים הבעת תמיכה ועידוד מרחבי העולם דוגמת הפניה לאתר פלסטיני ובו ידיעה על רבניות התומכות במצעד זה. בנוסף כולל הטוויטר מידע מגוון אודות ארועים והפגנות העתידים להתרחש במסגרת יום האדמה.

ארגונים הפועלים ברחבי העולם בתחום הדה לגיטימציה לישראל מהווים חלק משמעותי בפעילות מקוונת הקשורה בצעידה לעבר ירושלים. בכלל זה הפניות ליוזמות מקוונות שונות, הבעת תמיכה והזדהות ועוד, קריאות להפגנות מול שגרירות ישראל בלונדון. בין השאר ניתן ללמוד מהטוויטר של נטורי קרתא על תמיכתם בצעידה זו בסרטון שהופץ מטעמם בנושא זה.

חזית נוספת היא בתחום ההתקפות המקוונות. בארועים דומים של משברים צבאיים או מדיניים בעבר היינו עדים לעליה דרמטית בכמות ובאיכות אתרי האינטרנט המותקפים בישראל. לאור זאת, ניתן לצפות כי גם הפעם יהיו אתרי אינטרנט רבים בישראל נתונים להתקפה מצד האקרים רבים במזרח התיכון ובעולם האסלאמי.

מסקנה מעניינת היא הנידוי של סוריה מארועים אלו והצורך למנוע את אפשרות לניצול הארועים על ידי המשטר הסורי לשם הסטת תשומת הלב מהמתרחש במדינה.

לסיכום, כבעבר, ניתן לראות פעילות מקוונת מאורגנת היטב לשם יצירת ארוע מחאה בעל תפוצה רחבה ככל שניתן ומימוש פיזי רב משתתפים והשפעה. גם עתה משמשים האינטרנט והרשתות החברתיות שבו כלי מרכזי ביצירת הארועים, דיווח עליהם, העברת המסר וגיוס המשתתפים לפעילות.

אחד הלקחים מארועי המחאה החברתית ששטפו את אזורנו בשנה החולפת, הוא שלשם יצירת שינוי פיזי, אין די במחאות מקוונות, אלא יש צורך במחאות ממשיות ברחובות הערים. הסבב הקודם שכוון ליצירת אנפתאדה פלסטינית ב"יום הנכבה" (15 במאי), על אף הפופולריות הרבה שלו ברשתות החברתיות, לא מומש לפעילות פיזית.

מתוך המחשכים הוירטואליים

ביום א' (6 בנובמבר) דווח באופן נרחב באמצעי התקשורת המקומיים על התקפה אשר ביצעו פעילי "אנונימוס" נגד אתרי ממשל ובטחון בישראל, ובכלל זה גם אתר צה"ל (http://www.idf.il), דבר אשר הביא להשבתתם.

להתקפה זו קדמה אזהרה אשר פורסמה ביום ו' האחרון (4 בנובמבר) כ"מכתב פתוח לממשלת ישראל" מטעם הפעילים. כבעבר, האזהרה כללה סרטון וידאו אשר פורסם ביוטיוב, לצד טקסט כתוב המהווה תמלול של הסרטון. ניתן ללמוד מהם כי ההתקפה מהווה תגובה של פעילי "אנונימוס" להשתלטות צה"ל על שתי ספינות אשר ניסו להגיע באותו היום לרצועת עזה. הטענה היא כי ההשתלטות בוצעה במים הטריטוריאליים ובכך מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. זאת לאחר ש-127 מדינות הכירו לדבריהם בפלסטין כמדינה עצמאית. ההודעה הסתיימה בהצהרה כי כל עוד פעולות צה"ל לא יפסקו, גם הם ימשיכו בהתקפותיהם המקוונות.

הארוע דווח באתרים המזוהים עם "אנונימוס" כמו גם בחשבון פייסבוק רלבנטי. אולם ההתייחסות התקשורתית הפנימית בקרב "אנונימוס" מועטה: בבלוג מרכזי אשר מטרתו דיווח חדשות אודות הפעילות השוטפת, אין כל התייחסות להתקפה זו. לא בעת תכנונה ולא לאחר ביצועה. גם זירת הטוויטר שקטה יחסית בהקשר זה.

אין זו הפעם הראשונה שפעילי "אנונימוס" מאיימים לפגוע באתרי אינטרנט הקשורים בממשל הישראלי: בסוף יוני השנה פורסם איום של פעילים אלו לתקוף את אתר האינטרנט של הכנסת כחלק מהפעילות המקוונת באותה עת ליצירת "אנתפאדה פלסטינית שלישית".

אז מהו בעצם "אנונימוס" ? קל יותר להגדיר מהו לא: אין זה ארגון מסודר בעל מנהיגות, דמי רישום וחברות ואפילו לא סדר יום מוגדר. לפיכך לא ניתן להגדירו כארגון ולא ניתן להיות חבר בו. אלו הם צבר של פעילים ברחבי העולם אשר להם שותפות רעיונות הדוגלת בחופש הפרט והביטוי, הפיזי והמקוון. שותפות זו מוצאת את ביטויה בעיקר במבצעים נגד יעדים, בדגש על אלו השייכים לממשלים, ברחבי העולם אשר לדעת פעילים אלו מפרים את החופש בעולם.

במסגרת זו בוצעו שלל התקפות במזרח התיכון במהלך שנת 2011 כחלק ממחאתם נגד העדר החופש הפיזי והמקוון במדינות האזור וכסיוע למפגיני "אביב העמים הערבי". בסוף חודש ספטמבר בוצעה התקפה שכזו נגד אתרי ממשל סוריים, וביוני הותקפו אתרי שגרירויות סוריה בעולם לאחר פרסום סרטון אזהרה בנושא.

המסכה, הפיזית והוירטואלית, מעניקות אכן אנונימיות רבה לפעילים אלו להסתתר, לפעול במחשכים הוירטואליים, לתקוף אתרי ממשל ברחבי העולם וזאת תחת מסווה ובחשאי. אולם אנונימיות זו מאפשרת לגורמים רבים ומגוונים להרים את דגל "אנונימוס" ולעטות את מסכתו, ולבצע פעילות התקפית נגד מטרות שונות. בכך ישיגו מטרה כפולה; ביצוע התקפה מקוונת על יעדי ממשל תוך העדר יכולת לייחס את ההתקפה למבצעה, שימוש בכסות של "אנונימוס" במטרה להשיג חשיפה תקשורתית רבה יותר לפעילות.

במהלך הסיוע המקוון שהגישו פעילי "אנונימוס" להאקרים תורכיים בהתקפות שבוצעו על אתרי ממשל תורכיים השנה, נוצר קשר בין הצדדים אשר יתכן והביא את האחרונים לממש התקפה שכזו ולייחס זאת ל"אנונימוס". באותה מידה יתכן ועומדים מאחורי ההתקפה האחרונה האקרים בודדים, קבוצות או אף ממשלים באזורנו או ברחבי העולם, אשר מטרתם לפגוע או אף לבצע "ניסוי כלים מקוון" נגד יעדי ממשל מקוונים בישראל. זאת על ידי שימוש במסכה הוירטואלית של "אנונימוס" וברטוריקה המתאימה, באופן שלא יעורר חשד לגבי המבצע האמיתי.

בסיכומו של דבר, למרות החזות התקשורתית כאילו פעולה זו בוצעה על ידי שוחרי חופש מרחבי העולם במחאה נגד המצור המוטל על עזה, לא מין הנמנע כי מבצעיה הינם האקרים או אף ממשלים באזורנו אשר עשו בכך שימוש לתקוף אתרי ממשל ובטחון בישראל.

גולדסטון, קרא את הנתונים

הדוח של גולדסטון מתבסס על נתוני ארגון "בצלם". מבט מדוקדק מגלה שחלק ניכר מה"אזרחים הלא מעורבים" היו אנשי חמאס

דוח גולדסטון מסתמך לא רק על עדויות של פלסטינים, אלא גם על פרסומים מוקדמים של "בצלם". פרסומים אלה, כמו זה שיצא לפני שבוע, מאשימים את ישראל בהרג חסר אבחנה של אזרחים. האם אפשר לייחס אמינות גבוהה להאשמות אלה?

הדוח של בצלם כולל שמות של 1,382 הרוגים פלסטינים. 774 מוגדרים כ"לא השתתפו בלחימה", 325 "השתתפו בלחימה" ו-245 "שוטרים בתחנות משטרה". בנוסף קיימים 38 נוספים לגביהם אין לארגון מידע האם השתתפו בלחימה.

חקרתי את הסוגיה החל מראשית המבצע ובמשך ארבעה חודשים מלאים באמצעות בחינת כל מאות ההודעות שהציבו המשתמשים באתרי החמאס במשך תקופה זו וכן עמודים שהציב הארגון עצמו לזכר חלליו. התוצאה היא, שמתוך כלל ההרוגים, 564 שמות משויכים בסבירות גבוהה לחמאס. בין השאר, הואיל וכמעט אין התייחסות לאזרחים או לחברי ארגונים אחרים.

התמונה אותה שרטטו הפלסטינים באתרי החמאס שונה מזו המתוארת בדוח "בצלם", שדוחות קודמים שלו הפכו לתורה מסיני בעבודתה של ועדת גולדסטון. אלה שמדובר בממצאים מפוקפקים, המטילים צל כבד גם על "בצלם", וכמובן על דוח גולדסטון.

האמנם אזרחים? תקצר היריעה מלעסוק בכל אלה המזוהים כ"אזרחים" בדוחות השונים נגד ישראל. הנה דוגמה אחת.  החמאס פרסם רשימה של 17 חללים מ"חללי גדודי אלקסאם בעיר דיר אלבלאח". לפי דוח "בצלם", התמונה שונה לחלוטין: שניים מהם אכן אנשי חמאס, 11 אנשי המשטרה הפלסטינית, אחד לא אותר ברשימותיו. אולם שלושה מוגדרים בדוח כאזרחים: תאוופיק עלי חסן אל-פלית כאזרח בן 51 (בהודעה אחרת בפורום הוא מוגדר כ"חלל החמאסי הגיבור"); עומר סולמיאן סלים דראוושה כאזרח בן 27; וכן אדהם חמדי אל-עדיני כאזרח בן 19.

בנוסף דוח "בצלם" מזהה את אחמד ח'דר סבייח כאזרח בן 17. בפועל ניתן למצוא את תמונתו בשלוש כרזות שונות של גדודי עז א-דין תחת הכיתוב "החלל הגיבור".

שוטרים פלסטינים או לוחמי חמאס?

שוטרים בתחנות משטרה – האבחנה שקיימת בדו"ח בין שיוך למשטרה הפלסטינית (ומתוקף כך מעורבות בלחימה המוגדרת כ"לא רלבנטית") לבין שיוך לחמאס, לא באה כלל לידי ביטוי באתרי החמאס, אלא להפך. מתוך 155 הרוגים אשר הוגדרו בהודעות אלו כ"חלל קסאמי לוחם", 36 היו בעלי דרגות במשטרה הפלסטינית וכן 15 מתוך 101 שהוגדרו כ"חלל לוחם".

תייסיר עבדאללה מוחמד ושאח מוגדר בדוח כאיש המשטרה הפלסטינית. באתרי החמאס, לצד היותו איש יחידת המשמעת של המשטרה הפלסטינית, הוא נושא את התואר "לוחם קסאמי". זאת, תוך סקירת פעילותו הצבאית ביחידת ההנדסה ומעורבותו בהכנת מטעני נ"ט.

עומר סעיד עומר א-לחאם, המזוהה בדו"ח כאיש המשטרה הפלסטינית, היה בנוסף איש גדוד דיר אלבלאח והוגדר באתרי החמאס כ"החלל הקסאמי הלוחם". אחת ההודעות מציינת את פעילותו, הקורסים הצבאיים שעבר ומשימותיו במסגרת גדודי עז א-דין אלקסאם.

כך גם לגבי עמר מחמוד פראג' אשמאלי המזוהה באתרי החמאס כאיש הארגון לכל דבר. בכלל זה תמונתו ובה סרט הארגון לראשו, תאור קורות חייו והקורסים הצבאיים שבהם השתלם, התמחותו בשריון וכלל פעילותו הצבאית. כמו גם אחמד חמדי יוסף א-דרימלי ורבים אחרים.

נשים וקטינים שאינם משתתפים בלחימה – מבין 774 ההרוגים הפלסטינים המוגדרים בדו"ח כ"לא השתתפו בלחימה", מהוות הנשים פחות מ-14% (107), למרות היותן מחצית מקרב אוכלוסיית הרצועה.

הקטינים (בנים ובנות מתחת לגיל 18) מהווים כ-41% מבין אותם הרוגים, למרות שחלקם באוכלוסיית הרצועה גבוה מכך (שיעור האוכלוסייה עד גיל 14 כיום הינו 44.4% ובשנת 2007 דווח כי אוכלוסיית הקטינים עד גיל 18 היתה 47.6%). זאת בנוסף לנתון מהדוח עצמו לפיו 19 מבין 325 אשר הוגדרו כ"השתתפו בלחימה" היו מתחת לגיל 18.

כלומר, מהדוח עצמו עולה כי שיעור הנשים והקטינים שנהרגו נמוך משיעורם מקרב אוכלוסיית הרצועה, מה שיכול להעיד הן כי פעילות צה"ל הייתה סלקטיבית יחסית והן כי לא בהכרח כל אלו המוגדרים "לא השתתפו בלחימה" אכן ראויים להגדרה זו בפועל.

חומר הגלם של גופים בינלאומיים

דוח זה, כמו דוחות דומים שפורסמו, הופכים בהמשך לחומר הגלם של גופים בינלאומיים, ובכלל זה דוח ועדת גולדסטון. החמאס מבהיר שמדובר באנשיו, אבל במעשה פלאים הם הופכים ל"אזרחים חפים מפשע".

האמור לעיל מהווה תמונת עולם שונה ואף סותרת למצוי בדו"ח "בצלם". תמונת עולם הנוצרת ממאות הודעות שהציבו פלסטינים עצמם, בשפתם, במשך מספר חודשים, באתרי החמאס ואף מהודעות של הארגון עצמו.

לפיכך נראה כי שיוך ההרוגים לפעילות מלחמתית בדו"ח לוקה בחסר תוך הענקת "הגנות המגיעות כאזרח" לאותם אלו אשר אף החמאס מגדירם לעיתים באינטרנט כחלליו.