משילות האינטרנט במזרח התיכון והשפעתה

מדינות המזרח התיכון מכבידות ידן על האינטרנט והסלולר, בצעדים אשר יש בהם כדי להוות סכנה לנייטרליות האינטרנט, גם אם בחלק מהמקרים הטעם לכך הוא כלכלי, חסימת שרותי תקשורת זולים המשפרים את הקישוריות, לשם מניעת תחרות עם חברות הטלקום. במסגרת זו פעלו מרוקו, תוניסיה, מצרים ואיחוד האמירויות ליצירת תשתית חוקית לחסימת שרותי VoIP בהן, תוך איסור השימוש ב-VPN לשם עקיפת המגבלה. בנוסף אלג'יריה חסמה את כל הרשתות החברתיות, ובכלל זה הפופולריות ביותר שבהן, ב-18 ביוני ללא כל הודעה מוקדמת; במצרים חוק הפשיעה הקיברנטית מטיל עונשים כבדים על "פשעים מקוונים של הסדר הציבורי" ובכללם על מנהלי מערכות מידע במידה ונפרצו מערכות המחשב שבאחריותם.

מדיניות זו עלולה לקבל רוח גבית, המעוררת דאגה רבה, בשל הכוונה להעביר את האחריות על ICANN מזו של ארה"ב לארגון עצמאי, כמו גם מהיותו של Tarek Kamel, יועץ בכיר לנשיא הארגון, האחראי על השבתת האינטרנט במצרים במהלך "האביב הערבי" בשנת 2011, קול אשר יהיה בעל משקל רב יותר כאשר הארגון יהיה עצמאי מחסות אמריקאית.

בהקשר זה התקיים ב-20 ביולי מפגש מקוון באמצעות Google Hangouts תחת הכותרת "The legal battle for the future of cyber security : What implication for the Mena Region?" בהשתתפות דוברים מתוניסיה, פקיסטאן, מצרים וירדן. בארוע נדונו שאלות בסוגית בטחון למול פרטיות לאור התקפת הטרור בסן ברנרדינו בדצמבר 2015, הפריצה למכשיר הטלפון במהלך חקירת הארוע, וההשלכותיה על הבטחון המקוון והגנה על המידע בארצותיהם של המשתתפים. כמו גם מידת הזכות והסמכות שיש לממשלות אלו לחדור לטלפונים ניידים ולמידע אישי בלא רשות בעליהם.

פעילות לחקיקת האינטרנט בכווית והגבלת השימוש בו

ב-24 ביולי פורסם ברשומות בכווית חוק חדש המסדיר את כל הפרסומים המקוונים ובכלל זה אתרי חדשות. לדברי שר המידע, החוק נועד עבור המדיה המקצועית המקוונת במטרה "לשמר את המסורות הכוויתיות ולהלחם באידאולוגיה הקיצונית".

הואיל ולפי החוק על שרותים אלו להשיג תוך שנה רשיון ממשלתי בטרם יוכלו לפעול, דחק השר במפעילי אתרי חדשות להרשם באתר המשרד ולהשיג את כל האישורים הנדרשים כדי להפעיל את האתרים במדינה. על פי חוק, בעל שרות מקוון ומנהלו צריכים להיות אזרחי כווית, ומוטלים בו עונשים של עד עשר שנות מאסר במידה ופורסמו באתרים אלו קריאות להפלת המשטר. במסגרת הדיונים בחוק בינואר השנה, אמר שר המידע כי מטרת החוק להסדיר את התקשורת האלקטרונית ואין היא נוגעת לחשבונות אישיים דוגמת אלו של בלוגרים.

בנוסף, פורסם חוק פשיעה קיברנטית אשר נכנס לתוקפו בתחילת השנה העוסק בפריצה למערכות מחשב, בהונאה מקוונת ובחדירה לפרטיות. חבר ועדת החינוך של האספה הלאומית טען בזמנו כי החוק במתכונתו הנוכחית יעניק למערכת המשפט את הסמכות לחסום אתרי אינטרנט ולא למשרד המידע, כפי שהיה על פי החוק הישן, לצד הפחתת סכום הקנסות. זאת לצד חוק שאושר ביוני השנה המטיל עד עשר שנות מאסר לפרסום מקוון שיש בו סיוע לקבוצות טרור או הלבנת כספים.

בהקשר זה יצויין כי כבר בעבר פורסמו ידיעות בדבר הגבלות שלטוניות שונות על משתמשי האינטרנט בכווית, תוך ניטור תעבורת האינטרנט המקומית ב"נושאים רגישים ואסורים", לצד מעצר משתמשי אינטרנט בה ואף עונש בגלות בגין פרסום בטוויטר.

פעילות באיחוד האמירויות להסרת תכנים לא מוסריים מאפליקציית Snapchat

ב-10 ביולי פורסם כי בעקבות בקשות ותלונות מצד משתמשי האפליקציה באיחוד האמירויות, פנתה רשות התקשורת (TRA) לחברה בקליפורניה המפעילה את האפליקציה Snapchat בבקשה כי זו תסיר מספר תכנים "הנוגדים את התרבות והמסורת באיחוד האמירויות".

הפניות הוצבו בחשבון הטוויטר של הרשות בעקבות העדכון האחרון של גרסת האפליקציה, בה הוצבו תכנים הנחשבים בלתי ראויים וכן קבצי וידאו אשר הוצבו באפליקציה הכוללים תעוד ממצעדי הגאווה ברחבי העולם ובכללם ערום ופעילות מינית, ללא אזהרה או הגבלת גיל. הרשות קיבלה "מענה חיובי" מהחברה אשר הסירה וחסמה חלק מתכנים אלו, אולם נמסר כי לא ידוע האם התכנים הוסרו או שתוקפם פג אוטומטית 24 שעות מרגע הצבתם. לצד זאת פורסם כי יתכן והתכנים הבעייתיים הם לא של האפליקציה עצמה, אלא של שותפי מדיה שלה.

בתחילת השנה מפעילי תקשורת באיחוד האמירויות חסמו את שרותי השיחות בקול ובווידאו של האפליקציה, אשר לה שיעור חדירה של 12% באיחוד האמירויות, בטענה להפרת תקנות הVoIP שלהן.  בתוך כך דווח ב-18 ביולי כי על פי החוק בערב הסעודית, "שימוש שגוי" באפליקציה זו עלול להחשב כהפרת החוק המקומי ולגרור ענישה. מומחה מקומי ציין כי האפליקציה עלולה להיות מסוכנת יותר מאחרות, דוגמת טוויטר, בשל הקלות שבהצבת תמונות וחשיפה להן. "הענישה משתנה בהתאם לסוג הפשע שבוצע באמצעות האפליקציה, אולם זאת בטווח הענישה החמורה יותר בהתאם לחקיקה. החל ממאסר של עד שנה, קנס של עד 5,000 ריאל (כ-1.3 אלף דולר), או שניהם יחדיו. עד למאסר של 10 שנים, קנס של עד 5 מיליון ריאל (כ-13.3 אלף דולר), או שניהם יחדיו".

גרמניה: איסור על פייסבוק לאסוף ולשמור נתונים ממשתמשי ווצאפ

ב-27 בספטמבר פורסם צו מנהלי מטעם הנציב להגנה על המידע וחופש המידע בהמבורג האוסר על פייסבוק לאסוף ולשמור מידע על כ-35 מיליון משמשי ווצאפ בגרמניה ולמחוק את כל המידע שכבר הועבר אליה.

הצו מציין כי פייסבוק ווצאפ הן שתי חברות עצמאיות "המעבדות את נתוני המשתמשים שלהן על בסיס התנאים וההגבלות ומדיניות פרטיות הנתונים שלהן". לאחר שווצאפ נרכשה על ידי פייסבוק לפני שנתיים "שני הצדדים הבטיחו פומבית שלא יחלקו נתונים ביניהן. העובדה שהדבר מתרחש כעת אינו רק הטעיה של המשתמשים והציבור, אלא גם מהווה הפרה של החוק הלאומי להגנת נתונים. העברת מידע שכזה קבילה רק אם שתי החברות, זו המספקת את הנתונים (ווצאפ), כמו גם החברה המקבלת (פייסבוק) יצרו בסיס חוקי לשם כך. אולם פייסבוק לא השיגה אישור ממשי ממשתמשי ווצאפ, ולא קיים בסיס משפטי לקבלת הנתונים".

ההודעה המשיכה וציינה כי "ברור שעל פייסבוק לכבד את החוק הגרמני להגנת נתונים שאושר בחודש יולי".

הנציב, Johannes Caspar, הבהיר "צו מנהלי זה מגן על הנתונים של כ-35 מיליון משתמשי ווצאפ בגרמניה. זו צריכה להיות החלטתם האם הם רוצים לחבר את חשבונם עם פייסבוק. לפיכך על פייסבוק לבקש את רשותם מראש. אולם לא כך קרה. בנוסף, קיימים מיליונים רבים של אנשים אשר פרטי המשתמש שלהם הועלו לווצאפ מאנשי הקשר של המשתמש, למרות שיתכן ואפילו אין לאלו בכלל קשר לפייסבוק או לווצאפ. לדברי פייסבוק, כמות עצומה זו של נתונים עדיין לא נאספה. תשובתה של פייסבוק כי הדבר לא נעשה לעת עתה, מהווה סיבה לדאגה שחומרת ההפרה של הגנת הנתונים תהיה בעלת השפעה חמורה בהרבה".

השבתות האינטרנט בסוריה, עראק ולוב

משתמשי האינטרנט במדינות שונות במזרח התיכון חווים השבתות וניתוקי האינטרנט מעת לעת ומסיבות שונות.

במהלך שנות הלחימה בסוריה היינו עדים מספר רב של פעמים לניתוקים, אשר נמשכו על פי רוב מספר שעות, ובתדירות משתנה. יתכן והדבר הוא מעשה ידי השלטונות ויתכן ותוצר של נזקי הקרבות. במהלך שנת 2016 תועדו השבתות שכאלה ב26 בפברואר למשך שעתיים, השבתה נרחבת ב3 במרץ שהחלה בסביבות צהרי היום ונמשכה כשעתיים בשל פגיעה באספקת החשמל במדינה, שלוש שעות השבתה מלאה ב2 ביוני, שעה וחצי ב7 ביוני וכך גם ב-8, ושעתיים נוספות ב-9 ביוני. גל נוסף של השבתות בנות כשעתיים התרחש ב12, 13, 14, 15 ביוני.

ב-15 ביולי דווח בתקשורת בעראק על ניתוק שרות האינטרנט ברחבי המדינה מלבד באזור כורדיסטאן, ככל הנראה בשל ובמענה להפגנות שהתקיימו בערים שונות ובבירה, במחאה על השחיתות השלטונית. להשבתה זו קדמו ארועים נוספים: השבתה כמעט מוחלטת של האינטרנט למשך 35 דקות ב24 ביוני וכן השבתה זמנית ב8 ביוני למניעת העתקה מצד הנבחנים בבחינות הסיום בבתי הספר התיכוניים (וכן ב14, 15, 16, וב26 במאי מאותו הטעם). לצד השבתות זמניות נוספות, על פי רוב למשך מספר שעות, ב28 ו-30 במאי וב2 ביוני.

ב-19 ביולי דווח בתקשורת בלוב על ניתוק שרות האינטרנט במספר ערים במרכז המדינה, בשל חבלה שבוצעה בכבלי התקשורת. השבתה זו החלה בשעה 02:49 UTC, נמשכה כשלוש שעות ומהלכה הושבת האינטרנט כמעט כליל. למחרת היום ארעו שיבושים נוספים לפרק זמן דומה בין השעות 04:00-07:00 UTC.

הגבלות על האינטרנט בתורכיה לאחר הפיגוע בנמל התעופה באסטנבול

ב-30 ביוני קיבלה מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC) החלטה בלתי מחייבת הקוראת לקהילה הבינלאומית לדחות נסיונות לחסימת האינטרנט, ומכלילה בין יתר זכויות האדם גם את " The promotion, protection and enjoyment of human rights on the Internet". למרות פעילות בעבר להרחבת זכויות האדם למרחב הדיגיטלי, זו הפעם הראשונה בה נדון נושא הצנזורה המקוונת בצורה רשמית.

ההצהרה, המהווה יוזמה משותפת של ברזיל, ניגריה, שבדיה, תוניסיה, תורכיה וארה"ב, "מגנה באופן חד משמעי צעדים המונעים בכוונת תחילה או מפריעים לגישה או הפצת מידע מקוון, כהפרה של חוק זכויות האדם הבינלאומי וקוראת לכל המדינות להמנע ולהפסיק צעדים אלו".

אולם כל זאת לאחר שבאותה העת תורכיה עצמה פעלה שוב לצנזר ולחסום את התכנים והרשתות החברתיות בקרבה.

זמן קצר לאחר הפיגוע שהחל בשעה 22:00 ב-28 ביוני בשדה התעופה של אסטנבול, החלה צנזורה על התקשורת, הוטל עליה איסור לסקר את הארוע ובהמשך גם נחסמו מספר רשתות חברתיות.

כבר בשעה 23:15 פרסמה המועצה העליונה לרדיו וטלביזיה (RTÜK) צו של משרד ראש הממשלה האוסר על שיתוף מידע ויזואלי מהארוע, הפיצוץ עצמו, מאמצי ההצלה, הנפגעים, כמו גם שיתוף מידע בדבר החשודים.

בשעה 00:19 פורסמה הודעה נוספת מטעם הארגון ובה נמסר כי בית המשפט באסטנבול הרחיב את האיסור אשר כולל מעתה חדשות, ראיונות וויזואלים בנוגע לארוע בכל אמצעי תקשורת; כתובה, ויזואלית, דיגיטלית, או רשתות חברתיות.

 אולם הממשל התורכי לא הסתפק בכך וככל הנראה גם נקט בגישה מעשית. בשעה 01:12 פורסם בחשבון טוויטר העוקב אחר הצנזורה בתורכיה, כי הרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר חסומות במדינה.

1

זו לא הפעם הראשונה ששלטונות תורכיה מצרים את צעדי משתמשי האינטרנט וחוסמים את הגישה לאתרים ולרשתות חברתיות שונות. כשבועיים קודם לארוע נרשמה חסימה של גוגל אשר הביאה להאטה בשרותים שונים של החברה במדינה, אך כבר ביוני 2010 תועדה חסימת שרותי גוגל במדינה. לצד  חקיקת חוקים שונים המאפשרים לממשל להצר את חופש האינטרנט במדינה ולחסום אתרי אינטרנט במהירות רבה, תוך חסימה בפועל של רשתות חברתיות דוגמת יוטיוב וטוויטר.

נסיונות לחסימת האינטרנט כדי להאבק בתופעת הדלפות בחינות בגרות

ב14 ביוני פורסם על קולות שונים במשרד החינוך המצרי בנוגע להשבתת שרות האינטרנט שעה לפני מבחני Thanaweya Amma אשר הנערכים בין ה5-28 בינוי ויקבעו עבור כ570 אלף תלמידי תיכון את קבלתם לאוניברסיטאות שונות. זאת במטרה להתמודד עם הדלפות שונות שארעו במערכת החינוך המצרית לאחרונה, בהן דלפו התשובות לאינטרנט במהרה.

דובר המשרד הכחיש כי השר הציע תוכנית כלשהי להשבתה שכזו ואמר כי אלו היו רעיונות אשר הוצעו למשרד. אולם אלו עומדים בסתירה להצהרות השר בפני ועדת החינוך הפרלמנטרית אשר התכנסה לדון בנושא, בה אמר כי המשרד "הורה כי שרות האינטרנט יושעה למשך שעה לפני ולאחר הבחינות, אולם, הופתענו לגלות שצעד זה יהיה 'בלתי חוקי'. לכן הצענו לשבש את התקשורת בתוך בתי הספר למשך פרק זמן מסויים, אך העלות תהא 150 מיליון לירות מצריות (כ17 מיליון דולר)". זאת לצד האיסור הקיים ממילא על הכנסת טלפונים סלולריים לאולמות המבחנים, אולם מתברר כי המשרד עצמו מודע לכך שזו תקנה שקשה לאוכפה.

אתר החדשות המצרי אשר דיווח על הארוע ניסה לגשר על הסתירה וציין כי לא קיבל כל תשובה.

למול הלחץ הגובר על השר לנקוט בצעדים המתאימים לעצור את האחראים להדלפות, כמו גם הפגנות של עשרות תלמידים למול משרדו בקריאה להתפטרותו ולמהפכה במערכת החינוך, מסר השר לוועדה כי משרדו ביצע שורה של פעולות ובכללן: ניטור פעילות 26 אתרי אינטרנט אשר איימו להדליף את הבחינות, חיפוש בקרב למעלה מ80 אלף מעובדי המשרד לפני תחילת הבחינות, מעצר של 12 מעובדי המשרד בתחילת חודש יוני בקשר עם הדלפת מבחנים במקצועות הדת וככל הנראה גם בשפה האנגלית.

אלו דלפו עם תשובותיהם ופורסמו בעמוד פייסבוק בשם Chao Ming Cheats, אשר במשך ארבע השנים האחרונות פרסם את התשובות במהלך המבחנים, אולם נראה כי השנה זו הפעם הראשונה שבעמוד זה הוצבו עותקי המבחנים והתשובות עוד בטרם החלו המבחנים.

תופעה זו אינה ייחודית למצרים, באוזבקיסטאן הושבתה תקשורת האינטרנט והמסרונים במהלך בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ב1 באוגוסט 2014, בעראק הושבת האינטרנט מטעם זה ב29 ביוני 2015 וכן במחצית חודש מאי 2016, וכן באלג'יריה במהלך יוני 2016.

סנטורים בארה"ב "העברת ניהול שמות המתחם משטח ארה"ב, תפגע בזכויות האדם באיראן ובסין"

ב19 במאי פורסם כי סנטורים בארה"ב מזהירים שכוונת ממשל אובאמה למסור את השליטה על הסוכנות האחראית על ניהול פעילויות חיוניות באינטרנט, עשויה להוביל להפרת זכויות אדם באיראן ובסין.

בחודש מרץ התקיימה פגישת ICANN  במרוקו (ICANN55) בה הוחלט לסיים את תוכנית ההעברה, כאשר השלב הבא הוא שפקידי מחלקת המסחר של ארה"ב יאשרו את התוכנית, תהליך אשר צפוי להסתיים במהלך החודש הקרוב. אכן, הממשל פועל מזה מספר שנים למסור את השליטה בגופים דוגמת ICANN המנהל את שמות המתחם באינטרנט ואשר מקום מושבו בקליפורניה, ומקווה לסיים זאת לפני תום כהונת הנשיא אובאמה.

אולם צעד זה זוכה להתנגדות בקונגרס, בין השאר במכתב ששלחו הסנטורים טד קרוז (Ted Cruz), ג'יימס לנקפורד (James Lankford) ומייק לי  (Mike Lee) למזכירת המסחר פני פריצקר (Penny Pritzker) ובו נכתב כי "ההצעה תגדיל משמעותית את עוצמת ממשלות זרות באינטרנט, תרחיב את משימת הליבה ההסטורית של ICANN באמצעות יצירת גישה לפיקוח על תכנים, ועידוד הנהלתו לפעול ללא דין וחשבון אמיתי".

אלו ציינו כי איראן, בתמיכת נציגי ארגנטינה וברזיל, כבר הביעה תמיכתה בהעברת מתקנים רגולטוריים מחוץ לשטח ארה"ב, ברגע שההסכם יחתם, והוסיפו, "חשפנו כי המשרד בסין של ICANN ממוקם למעשה באותו הבניין של מנהל המרחב הקיברנטי של סין, אשר היא הסוכנות המרכזית במשטר הצנזורה של ממשל סין". לדבריהם מספר חברות אמריקניות המעורבות בתהליך ההעברה כבר "הראו נכונות להשלים" עם הדרישה הסינית לסייע בחסימת תכנים במדינה, "גם אם הדבר אינו בלתי חוקי, הוא מעלה חששות משמעותיים בדבר הגדלת ההשפעה של ממשלות".

מעצר חברי להקה אשר פרסמה סרטון ובו ביקורת על הממשל במצרים

ב11 במאי פורסם כי ארבעה צעירים חברי הלהקה המצרית Street Children נעצרו לכ15 יום באשמה כי הפיצו ברשתות החברתיות ובערוץ היוטיוב שלהם סרטון, אשר צולם באמצעות טלפון סלולרי, הלועג לממשלה בפרשת העברת שני איים בים האדום לבעלות סעודית. חבר חמישי בלהקה נעצר ושוחרר כעבור יום בערבות בגובה כ990 אירו.

הארבעה הואשמו ב"הפצת רעיונות הקוראים לביצוע מעשי טרור באמצעות הצבת סרטון וידאו ברשתות החברתיות וביוטיוב", כמו גם ב"הסתה להפגנות והפרת הסדר הציבורי, הסתת ההמון לביצוע פעולות עויינות נגד מוסדות המדינה".

המעצר גרם לגל מחאה מקוון במסגרתו העלו משתמשי פייסבוק שונים פוסטים ותמונות בהם פניהם מוסתרות על ידי הטלפונים הסלולריים שלהם. זאת לצד שימוש בתגיות שונות ובכללן; #كاميرا_التليفون_بتهزك, #Does_the_phone_Camera_Shake_you? ,#Freedom_to_the_Street_Children, #الحرية_لأطفال_الشوارع.#الحرية_لأطفال_الشوارع.

בנוסף, נפתחה עצומה מקוונת עליה חתמו 219 איש מתוך אלף חתימות שהוגדרו כיעד ובהם שר התרבות לשעבר ודמויות מפתח נוספות בחברה ובתרבות המצרית. כמו כן ארגון זכויות האדם The Arabic Network for Human Rights Information (ANHRI) פרסם הצהרה הקוראת לשחרורם.

תוכנה המיועדת לאפשר לאזרחי איראן צפיה בתכני אינטרנט ועקיפת ההגבלות השלטוניות

ב18 מרץ פורסם על צעיר אמריקני ממוצא איראני אשר פיתח ממקום מושבו בקליפורניה תוכנה חינמית וקלה לשימוש המאפשרת גישה לאינטרנט מהיר יותר עבור תושבי איראן, תוך מעקף ההגבלות השלטוניות של המשטר.

Toosheh (توشه) מיועדת לתושבי איראן, בה השימוש באינטרנט איטי ויקר בשל הגבלות שלטוניות, והיא תציע "תכנים באיכות ובמהירות גבוהים". לשם הפעלתה יש צורך במחשב, התקן זכרון נייד ומקלט לווייני. לאחר כיוון התוכנה באמצעות המקלט אל הלוויין הפופולרי YahSat, יכולים המשתמשים להוריד תכנים בנפח 1GB על הזכרון הנייד ולצפות בתכנים באמצעות חיבורו למחשב האישי. הקובץ המתקבל מכיל קבצי טקסט, תמונות ווידאו מכל אתרי החדשות בשפה הפרסית, ובכלל זה גם אלו החסומים באיראן. אמנם מקלטי לוויינים אינם חוקיים באיראן, אולם ההערכה היא כי לכשלושה רבעים מאוכלוסיית המדינה קיימת גישה אליהם.

בשל העלויות הגבוהות של שימוש באינטרנט במדינהדולר אחד לכל 1GB של מידע, תוכנה זו מאפשרת לצד עצם הגישה למידע, גם חסכון כספי רב למשתמשי האינטרנט באיראן. עוד נמסר כי המפתח מצוי במגעים עם הוצאות לאור איראניות ברחבי העולם במטרה להנגיש ספרים הנחשבים אסורים, לאוכלוסיה במדינה.

לטענת מפתח התוכנה נסיונות ממשלתיים לשבש את פעילותה יהיו בעלי השלכות מזעריות, בשל הקושי הטכני הכרוך בהפרעה לשידורי הלוויין, לצד העובדה כי הטכנולוגיה של התוכנה עוקפת את כל רשתות האינטרנט במדינה. הוא הוסיף כי גם אם תהיה הפרעה זמנית, התכנים חוזרים על עצמם מידי שעה.

הגבלות על שיחות VoIP בווצאפ: מרוקו מטילה וערב הסעודית מסירה

ב-6 ינואר פורסם כי ספקי התקשורת במרוקו (Matoc Telecom, Meditel, Inwi) החליטו על הגבלת הגישה לשרותי VoIP באמצעות אפליקציות חינמיות דוגמת Whatsapp, Viber, Skype, דבר אשר התבטא בקשיים של משתמשי הסלולר במדינה להשתמש באמצעים אלו לתקשורת חינמית, אך מבלי ששרותים אחרים של חברות אלו נפגעו.

עוד נמסר כי נראה ששרותי VoIP אפשריים לפי שעה בעת שימוש באמצעות תקשורת Wi-Fi, אולם נטען כי בכוונת החברות להגביל במהלך החודשיים הקרובים שרותי תקשורת אלו גם בעת חיבורם ל-Wi-Fi.

אין זו הפעם הראשונה ששרותי תקשורת מבוססי אינטרנט נחסמים במדינה; באוגוסט 2014 הואשמה אחת הספקיות בחסימת Viber וכבר בדצמבר 2011 דווח על שיבושים בתקשורת האינטרנט במדינה ועל דיווח של חברת Skype כי שרותיה נחסמים במדינה.

כל זאת ככל הנראה בשל אובדן הכנסות לחברות אלו בשל התקשורת החינמית המבוצעת על גבי תשתית האינטרנט באמצעות אפליקציות אלו.

מנגד, ערב הסעודית הסירה חודש לאחר מכן את האיסור על WhatsApp. לדברי מהנדס תוכנה מקומי זוהי יוזמה טובה אשר "תסייע לפתוח את שוק התקשורת ותביא להפחתת עלויות השיחות המקומיות והבינלאומיות". סטודנט מקומי מסר כי נסיונות קודמים לעשות שימוש בשרות השיחות הקוליות נתקלו בהודעת מערכת כי הדבר אינו אפשרי, אולם מבדיקה שערך באפליקציה, השרות זמין כעת. אזרח פקיסטאן העובד הממלכה, המתקשר לביתו בשיחות בינלאומיות, צדד אף הוא בצעד וטען כי עלויות שיחות הטלפון בערב הסעודית הן מהגבוהות. עוד נמסר כי רשות התקשורת לא מסרה האם הסרת ההגבלה על שיחות VoIP היא זמנית או קבועה.

בכיר איראני: כמאה אלף אתרי אינטרנט איראניים מאוחסנים בשרתים מקומיים

ב-20 דצמבר פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית Mehr כי סגן ראש ארגון מערכות המידע, Ali Asghar Ansari, מסר כי כמאה אלף אתרי אינטרנט, פרטיים וממשלתיים, מאוחסנים כיום בשרתים מקומיים, חצי מהם בעלי הסיומת .ir, כי מספרם יעלה במהירות בעתיד הקרוב.

הבכיר הוסיף כי "אנו מתכננים לספק תנאים יציבים כך שכל האתרים האיראנים המאוחסנים בחו"ל בשל העלויות היקרות כאן, יארחו את אתריהם על שרתים מקומיים". בעבר אמר הבכיר לסוכנות הידיעות כי ארוח אתרי אינטרנט פופולריים לא איראניים על שרתים במדינה תהיה אפשרית משעה ש- Content Distribution Network (CDN) לאומי יהיה זמין באיראן. שרותים אלה מתוכננים להיות זמינים באיראן במטרה להפוך את תעבורת האינטרנט במדינה למקומית, להעלות את איכות שרות האינטרנט ולחסוך ברוחב פס.

אכן מזה שנים פועלת איראן ליצירת אינטרנט פנימי, ובכלל זה בקשה מגוגל ויאהו כי אלו ישמרו עותק מהמידע שלהן בשרתים מקומיים במדינה, על מנת להקל את הגישה על משתמשי האינטרנט בה. כמו כן באוגוסט 2014 פורסם על כוונה איראנית לחייב את כל האתרים האיראניים להרשם ואלו שאין ברשותם רשיון מטעם הממשלה, יחסמו. זאת כחלק מהתנכלות כוללת של המשתמש למשתמשי האינטרנט במדינה והן כנסיון להלחם במתקפות הקיברנטיות בהן מצויה איראן.