פריסת רשתות המאפשרות תקשורת 3G באיראן הביאה לפריחת השימוש באינטרנט הסלולרי, בראש ובראשונה באפליקציות למסרים מידיים (IM), אשר השימוש בהם זול יותר ממשלוח הודעות SMS. הואיל ועד אז נאלצו המשתמשים לשלם סכום ניכר על משלוח הודעות טקסט, השימוש באפליקציות אלו יוצר אתגר משמעותי לחברות הסלולר בשל האובדן הכספי הניכר הנגרם להן בשל כך.

אפליקציית טלגרם מאפשרת יצירה ומעקב אחר ערוצים ועל ידי כך ליצור ולהפיץ מידע רב, באופן מידי, רחב תפוצה ומעל לכל באנונימיות רבה יותר. ערוצים אלו הפכו לבמה נוספת עבור אמצעי תקשורת, מותגים, עסקים וגורמים פרטיים, לשם תקשורת ופנאי עד כי חטיבת מערכות המידע במשרד התרבות באיראן פרסמה כי 60% מהזמן שמבלים תושבי איראן באפליקציה זו מוקדש לצרכי בידור באלפי ערוצים בתחומי תרבות ופנאי.

אך השימוש בה הוא גם לצרכים פוליטיים, בעיקר כאשר רשתות חברתיות פופולריות בינלאומיות חסומות בה, תוך שימוש בו ליצירת שינוי פוליטי וכחלק ממסע הבחירות לנשיאות של מאי 2017.

טלגרם נחשבת לאפליקציית המסרים המידיים הפופולרית במדינה, בה עושים שימוש 20-30 מיליון משתמשים (לא כולל משתמשים איראניים מחוץ למדינה המתקשרים כך עם חברים וקרובים באיראן), כרבע מכלל משתמשי האפליקציה ברחבי העולם.

בנוסף, 60% מרוחב הפס במדינה משמש לתקשורת באפליקציה זו לצד טענת סוכנות הידיעות האיראנית Mehr כי 80.5% מכלל חשבונות הטלגרם הם של תושבי איראן. עד כי זו הפכה ל"מקור העיקרי של תכני מולטימדיה המהווה תחליף לפייסבוק. הטלגרם הוא ללא ספק הדרך הקלה ביותר של גישה לתכני מולטימדיה של בידור עבור האיראנים".

לפיכך שלטונות איראן פועלים להגביל את השימוש בערוץ תקשורת זה בין השאר באמצעות הדרישה כי התעבורה באפליקציה זו תעבור דרך שרתים אשר יוצבו באיראן, זאת כדי "לא לתת לרשתות חברתיות הקשורות באויבים זרים או שרותי מודיעין זרים לעבוד במדינה". זאת תוך קביעה כי יש להתיר פעילות רשתות חברתיות בשלושה תנאים; "אלו מצייתות באופן מלא לחוק האיראני, מעבירות את שרתיהן למדינה עבור המשתמשים האיראנים, ומחזיקות באישורים הנדרשים מהרשויות המוסמכות", תוך "חיזוק הרשתות החברתיות הפנימיות אל מול נזקים חיצוניים שעלולות לגרום רשתות חברתיות זרות".

אף ראש משטרת הסייבר טען בהקשר זה כי "מרבית הפשעים במרחב הקיברנטי דוגמת פעולות דאע"ש, פשעי מוסר ומקרים רבים אחרים מתרחשים בטלגרם. בהתחשב בחוק הבינלאומי, על טלגרם להעביר את שרתיה לאיראן".

מנגד טען מנכ"ל טלגרם כי בקשות אלו נדחו פעמים רבות וכי אין הם משתפים פעולה עם ממשלת איראן, או חולקים איתה מידע. דוגמת דרישת השלטונות כבר באוקטובר 2015 ל"כלי ריגול וצנזורה", דרישה אשר נטען כי זכתה להתעלמות ולפיכך האפליקציה נחסמה במדינה.

במסגרת הצעדים להגבלת השימוש באפליקציה מטעמי בטחון וממניעים פוליטיים, עצרו רשויות הבטחון משתמשי טלגרם ודרשו ממפעילי ערוצים פופולריים באפליקציה להשיג אישורים נדרשים המחייבים את חשיפת זהותם, בטענה לסוגיות של בטחון לאומי, לצד טענות כי מטרת צעדים אלו היא למנוע שיח פוליטי במרחב זה.

המועצה העליונה למרחב קיברנטי, העוסקת במדיניות האינטרנט במדינה, קבעה כי על מפעילי הערוצים במדינה אשר בהם למעלה מ-5,000 עוקבים, להשיג רשיון ממשרד התרבות וההכוונה האסלאמית עד לסוף חודש פברואר 2017, אחרת יעמדו בפני תביעה, לצד דרישה כי אלו ייצרו בוט אוטומטי כמנהל נוסף לערוץ, ככל הנראה לשם מעקב אחר המשתמשים בערוץ וזהויים.

לטענת התקשורת האיראנית נכון לחודש ינואר כ-700 מנהלי ערוצים בטלגרם קיבלו רשיון שכזה, מנגד 80 ערוצים נסגרו במהלך החודש ו-32 מנהליהם נעצרו (ארועי מעצר דומים תועדו עוד קודם לכן) באשמה של "הפצת שקרים, פגיעה בסדר הציבורי, יצירת פחד וקידום חומרים אנטי מוסריים ואנטי תרבותיים". צעדים אשר הביאו לא רק לפחד בקרב משתמשי ומנהלי ערוצי טלגרם פוליטיים באיראן, אלא גם לצנזורה עצמית.

לצד דיווח מאוגוסט 2016 בדבר האקרים איראניים אשר פרצו ליותר מתריסר חשבונות טלגרם והביאו לזיהויי מספרי הטלפון של יותר מ-15 מיליון משתמשים איראניים באפליקציה, ובכללם פעילים פוליטיים בתנועה הרפורמית, לכדי יכולת מיפוי המשתמשים ופעילותם המקוונת, גם לשם מעצרם העתידי, תוך טענה של חוקרים כי קבוצה זו, הידועה בשם Rocket Kitten, קשורה בממשל האיראני.

בסוף חודש מרץ השיקה החברה אפשרות לקיים שיחות קוליות, אך זו נחסמה שעות בודדות לאחר מכן על ידי ממשלת איראן והותרה על ידה לשימוש ב-14 באפריל. זאת תוך הודעה של משרד התקשורת כי ועדה תבחן את השפעת השרות על עסקיהן של מפעילות רשתות הסלולר במדינה. אולם רכיב זה שב ונחסם כעבור שלושה ימים בהוראת בית משפט מקומי.

לדברי מומחים במשרד התקשורת באיראן לא ניתן לחסום אפשרות זו של שיחה ווקאלית מבלי לחסום את האפליקציה בכללותה, לפיכך יתכן כי בעתיד הקרוב תחסם זו באיראן מהטעם הכלכלי, בטענה כי השרות המאפשר שיחות קוליות VoIP פוגע בהכנסות חברות התקשורת במדינה. אכן מנכ"ל טלגרם טען כי מפעילי התקשורת במדינה הם שחסמו רכיב זה, למרות שנטען כי אין זה בסמכותן לחסום תכנים או שרותים אלא של הרשויות בלבד. גם ראש הועדה לטכנולוגיות המידע והתקשורת בפרלמנט האיראני ציין כי על מפעילי התקשורת "להיות פתוחים לשרותים חדשים ולאמצם ואף להביא בעצמם שרותים אלו בעצמם. אם כיום לא נרשה הפעלת שרות קולי של טלגרם, במהרה שרותים אחרים יבואו ויאיימו על עסקי מפעילי התקשורת, המגמה העולמית של הכנסות המפעילים היא לספק אינטרנט סלולרי, לא שיחות קוליות". עד כי קיימת סברה שהממשלה מעוניינת לתמוך בשרותים המקוונים החדשים על מנת לזעזע את מונופול חברות התקשורת בתחום השיחות הקוליות.

אכן, נטען כי החסימה המחודשת שהוטלה ב-17 באפריל היא תוצר של פניית מפעילי הרשתות הסלולריות לבית המשפט שיורה על חסימת האפשרות של שיחה קולית בטלגרם. באופן הכולל לא רק את ספקיות שרותי הסלולר, אלא גם כל מפעיל אינטרנט במדינה.

עד כי שר התקשורת עצמו טען כי "לפני כחודש גורמים בטלגרם רצו להשיק שרות זה באיראן. משרד התקשורת הפיק רשיון לטלגרם לשם כך, אולם למפעילי הרשתות הסלולריות דעות שונות ביחס לרכיב זה" והוסיף כי הוא לא יודע דבר על צו בית המשפט וטען כי על המשתמשים לפנות לרשות השופטת בעניין זה.

 

סוגיית השימוש באפליקציית הטלגרם באיראן מדגימה את ההיבטים הרבים הכרוכים בכך; השימוש ב"תקשורת החדשה" עבור תכנים ואוכלוסיות אשר לא זוכים לביטוי ב"תקשורת הישנה" והממסדית. כך משמש הטלגרם באיראן ערוץ ביטוי פופולרי בתחומים מגוונים ומשמש בפועל אפליקציית המסרים המידיים המובילה במדינה.

אולם היכולת ליצור ולהעביר תכנים פוליטיים מהווה אתגר שלטוני באיראן המוצא ביטויו בדרכי אכיפה שונות ואף במעצר. אולם אפליקציה זו מהווה לא רק אתגר פוליטי למשטר, אלא גם אתגר כלכלי לחברות הסלולר אשר באמצעותו ניתן לקיים שיחות קוליות ללא עלות על גבי תקשורת האינטרנט. למול רצון מסויים של הממשל בקיומה של תחרות זו אשר יש ביכולתה לצמצם את כוחן של חברות אלו ואת עלויות השימוש לצרכנים.

מדינות רבות במזרח התיכון מגבילות את השימוש בזירה המקוונת משיקולים של שרידות שלטונית של המשטר וכלכלית של חברות הסלולר. נראה כי לפי שעה למרות ההגבלות אשר מטיל כל צד על משתמשי טלגרם באיראן משיקוליו אלו, אפליקציה זו קנתה לה אחיזה נרחבת בקרב המשתמשים באיראן, דווקא לאור מאפייניה והעדר אפשרויות תקשורת מקוונות או זולות אחרות.

 

פורסם בכלכליסט בתאריך 20 מאי 2017