כלכלה מקוונת במזרח התיכון הינה תחום מורכב כפל מונים: בשל סוגיית אופי הכלכלה במדינות המתנהלות לפי ההלכה האסלאמית, ובשל ההגבלות – החמורות לעיתים – על האינטרנט באזורנו.
לאור היותה מושתתת על ההלכה האסלאמית, השריעה, הכלכלה האסלאמית מבוססת על מספר עקרונות יסוד המייחדים ומגבילים אותה ומצריכים פתרונות יצירתיים;
איסור גביית ריבית – הריבית הינה רווח המופק בלא מאמץ אלא מהכסף עצמו. הפתרון האסלאמי דוגל בחלוקה שווה בין הלווה למלווה בסיכון שבהשקעה.
איסור השקעה במטרות לא מוסריות – כוונה למיזמים בהם מעורבים מוצרים או שרותים הנוגדים את עקרונות האסלאם דוגמת אלכוהול, חזיר, סקס, הימורים וכד'. לפיכך, השקעה בעלת ציביון מוסרי, הינה היחידה המותרת.
רעיון החייאת הכלכלה האסלאמית היה של האינטלקטואל האסלאמי אבו עלא אל מודודי אשר רעיון זה נועד לתת מענה על כמה צרכים: לצמצם את הקשר עם הלא-מוסלמים, לחזק את הזהות האסלאמית, להרחיב את פעילות האסלאם לתחומים נוספים, וכן להביא למודרניזציה בלא צורך במערביות.
נסיון ראשון ליישם עקרונות אלו במסגרת הבנקאות המודרנית בוצע בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 במצרים. היוזמה לא זכתה לכסות אסלאמית מחשש שהדבר יחשב כתמיכה בקנאות האסלאמית שקראה תיגר על הממשל. אולם עם משבר הנפט של שנות ה-70 של המאה ה-20 והגידול בעוצמתן של מדינות המזרח התיכון, יצואניות הנפט, הפכה הכלכלה האסלאמית לאחד המנועים החזקים בכלכלה העולמית.
כיום פועלים עשרות רבות של בנקאים אסלאמיים ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי[1], בשנת 2000 אף נפתח באירופה הבנק האסלאמי הראשון – Bosna Bank[2].
הבנקאות האסלאמית שמרה במשבר הכלכלי העולמי האחרון על יציבות מוסדותיה, עד לכדי המלצה של הוותיקן לבנקים אחרים לבחון את כללי הבנקאות האסלאמית על מנת להבטיח את אמון לקוחותיהם בעידן של משבר כלכלי[3].
אולם, על מנת שהכלכלה תהיה מקוונת, יש צורך באינטרנט בו יתבצעו פעולות הסחר המקוונות השונות.
למתבונן מהצד נראים האינטרנט והמזרח התיכון כתרתי דסתרי. שני תחומים אשר אינם משתלבים בשל אופיו הפתוח, הדמוקרטי, השוויוני והליברלי של האינטרנט מחד גיסא, לעומת המזרח התיכון המצטיין בשמרנות, מסורתיות, סגירות, הגבלות על חופש הפרט והתקשורת, מאידך גיסא.
אכן המזרח התיכון ניצב בראשית דרכו בתחום, ובמידה רבה גם כעת, למול שלל בעיות יסוד במגוון רחב של תחומים המעכבות את חדירת האינטרנט לרבות מהמדינות בו:
חברה – כאמור, מרבית מדינות האזור הינן חברות שמרניות ומסורתיות, אשר בהן תשומת לב מרובה לנושאים של שמירה על מוסר וערכי החברה, התרבות והדת.
דת – חברות אלו מבוססות במידה רבה על הדת לעיצוב החברה והתרבות, אשר במקרים רבים יוצאת נגד ביטויים עכשווים של מודרניות, כלים טכנולוגיים שונים ורוחות של שינוי.
כלכלה – במדינות רבות באזור הרמה הכלכלית של שכבות נרחבות באוכלוסיה אינה מתירה להן מוצרי פנאי דוגמת רכישת הנדרש לשם שימוש באינטרנט. בין השאר בשל קיום אוכלוסיה כפרית רבה. בתחילת הדרך היו מדינות באזור אשר הגבילו באופן מכוון את השימוש באינטרנט בתחומן באמצעות קביעת משטר מחירים גבוה לכל הנדרש לכך.
הון אנושי – ככלל, רמת ההון האנושי אינה גבוהה בחלק ממדינות האזור, בין השאר בשל האוכלוסיה הכפרית הרבה בחלק מהן, דבר הבא לידי ביטוי ברמת השליטה בקרוא וכתוב בשפת המדינה (ערבית לרוב) ובשפה זרה (אנגלית).
תשתיות – תשתית התקשורת היתה לקויה במשך שנים רבות במזרח התיכון, בשל העדר השקעה; שטחים נרחבים למדינות השונות; מדיניות מוכוונת בעניין זה; איכות ציוד התקשורת בערים המרכזיות; העדר פריסת קווי תקשורת לכפרים ולאזורי הספר; יציבות רשתות החשמל והתקשורת ועוד. ברבות ממדינות האזור נעשים מאמצים לשפר תשתיות אלו בשנים האחרונות.
הגבלות שלטוניות – כמעט כל מדינות המזרח התיכון מטילות הגבלות שלטוניות על אזרחיהן משימוש חופשי באינטרנט. זאת על פי רוב מטעמים של שמירה על ערכי החברה, התרבות, הדת והמוסר; או מטעמים פוליטיים של שמירה על הלגיטימיות והשרידות של הממשל. מתוקף כך מוגבלת הנגישות לסוגים שונים של אתרי אינטרנט בהתאם לאופיה של המדינה והשלטון בה.
הגבלות אלו מיושמות בשלל דרכים: חקיקה מגבילה ומפורטת, מעצרים והטרדת משתמשים, סגירת אתרים, הגבלות כלכליות, פסקי הלכה דתיים ועוד.
אולם, למרות כל האמור לעיל, הנתונים אודות חדירת האינטרנט לאזור מאלפים: אמנם שיעור אוכלוסיית המזרח התיכון הינו רק 3.1% מאוכלוסיית העולם ושיעור משתמשי האינטרנט בו הינו רק 3.3% מכלל משתמשי האינטרנט בעולם, אולם שיעור הגידול גבוה מזה העולמי (29.8% לעומת 28.7%). בנוסף, במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גדל שיעור השימוש באינטרנט באזור (כולל ישראל) בשיעור של 1,825% (שני רק לאפריקה) בהשוואה ל-432% בשאר העולם.
הדבר מעיד כי המזרח התיכון הוא ללא ספק אזור אשר טרם מיצה את מלוא פוטנציאל האינטרנט. שיעורי הגידול בשימוש עדיין גבוהים (לעומת גידול של 352% באירופה ו-146% בצפון אמריקה) ושיעורי החדירה עדיין אינם כמו בעולם המערבי (58% באירופה ו-77% בצפון אמריקה).
אולם גם בעת בחינת הנתונים ברמת המדינות עצמן, ניתן לגלות נתונים מפתיעים: במדינות המפרץ שיעורי החדירה מרשימים למדי. בחרין ואיחוד האמירויות מובילות את המזרח התיכון עם שיעור חדירת האינטרנט אשר גבוה אף מזה שבישראל (88%, 76% לעומת 72%). קטר (52%), עומאן (42%), כווית (39%) ואף ערב הסעודית – הממלכה הדתית והשמרנית (38%).
אחד הנתונים המפתיעים מכל הינו שיעור חדירת האינטרנט לאיראן העומד על 43% עם שיעור גידול של 13,180% בעשור האחרון. נתונים מדהימים אשר מוכיחים כי יש באיראן, כבחלקים נרחבים במזרח התיכון אוכלוסיה רבה הצמאה למידע ולתקשורת בין אנשים מתוך המדינה ומחוצה לה. מנגד, קיימות מדינות דוגמת עראק ותימן, בהן שיעור חדירת האינטרנט נע בין אחוז לשניים …
כלכלה וטכנולוגיה
כמו לגבי חדירת האינטרנט לאזור, כך גם קיימת שונות בין מדינות האזור במידת ניצול התועלות הכלכליות שבחדירת האינטרנט ומימוש שלל היבטים כלכליים הכרוכים במהפכת המידע.
בבחינת דו"ח המדרג את מדינות העולם בהקשר של Digital Economy לשנת 2010[4], ניתן למצוא מספר ממדינות האזור מבין 70 המפותחות בתחום; ישראל (מקום 26), איחוד האמירויות (32), תורכיה (43), ירדן (51), ערב הסעודית (52), מצרים (57), אלג'יריה (68), איראן (69). זאת תוך בחינת מכלול היבטים דוגמת סביבה עסקית, חברתית, תרבותית ומשפטית; תשתית טכנולוגית ותקשורתית; מדיניות ממשל וחזון ועוד. מידע אשר ללא ספק מעיד על נכונותן של רבות ממדינות האזור לקלוט את תחום מערכות המידע, גם בתחום הכלכלה.
אכן מדינות שונות באזור, בעיקר אלו שבמפרץ הפרסי, היטיבו למנף את עולם האינטרנט לצרכים של מיצוב ופיתוח כלכלי; בבחרין נפתח ביוני 2010 הסניף הראשון של חברת Skype במזרח התיכון; בדובאי הוקם כבר בשנת 2000 פארק טכנולוגי בשם Dubai Internet City (DIC) המהווה מצע לחברות תקשורת וטכנולוגיה רבות ובכללן Microsoft, Cisco Systems, IBM, HP, Dell, Siemens, Sun Microsystems, Computer Associates ורבות אחרות. אלו מקבלות את מלוא השרותים לשם הקמת עסקיהן וניהולם השוטף בבחינת One-stop-shop החל בשרותי הגירה וכלה בתקשורת מתקדמת ויעודית.
מנגד, קיימת טענה כי פארק טכנולוגי זה מאפשר לשלטונות המקומיים ליצור מסגרת אחת, מפוקחת היטב בה מתנהלת כל הפעילות הטכנולוגית הזרה תוך הגבלות טכניות על התקשורת והצבת רף מחירים הגבוה פי 5-10 מזה שבמערב. זאת בנוסף לחסימת מספר שרותים חברתיים מקוונים והגבלות על מספר אתרי אינטרנט.
בנסיכות אחרת באיחוד האמירויות, הוקם פארק טכנולוגי נוסף בשם Ras Al Khaimah IT Park אשר מטרתו להתחרות ב-DIC. כל זאת כחלק משלל אזורי סחר חופשיים יעודיים לתחומים שונים (בדגש על תחומי התקשורת, קולנוע, אינטרנט, בריאות, פיננסים) אשר הוקמו באיחוד האמירויות בכלל ובדובאי בפרט.
סחר אלקטרוני (e-com) – הסחר האלקטרוני פורח במזרח התיכון וקיימים בו שלל אתרים מגוונים, יעודיים לאזור, המהווים זירות מסוגים שונים של סחר אלקטרוני[5], רבים מהם מוקדשים למוצרים אסלאמיים[6], הן בין משתמשים פרטיים והן עבור עסקים[7].
אכן בשנים האחרונות קיימת עליה קבועה בהוצאות על רכישה מקוונת במזרח התיכון: חברת כרטיסי האשראי Visa דיווחה[8] בזמנו כי ברבעון הראשון של שנת 2005 בוצעו עסקאות מקוונות בהיקף של 20 מיליון דולר בקרב מדינות המפרץ הפרסי, נתון המהווה גידול של 600% בהשוואה לשנה החולפת. ניתן לראות מזה שנים מדינות המפרץ מובילות את הכלכלה המקוונת במזרח התיכון. מדו"ח זה עולה כי איחוד האמירויות ריכזה 85% מסך ההוצאות בגין הרכישות המקוונות, כאשר מספר העסקאות שבוצעו בה גדל פי חמש. נתונים אלו מעידים לא רק על מידת חדירת הסחר האלקטרוני למדינה, אלא גם על מידת הנוחות ונכונות המשתמשים לבצע פעולות מקוונות אלה ואת מידת פתיחות הממשל לגבי נושא זה. כיום, 32% ממשתמשי האינטרנט במזרח התיכון מבצעים רכישות מקוונות[9] (כאשר שיעור זה בקרב מדינות המפרץ עומד על 43%), בעיקר בשל הגידול המתמיד בשיעור חדירת האינטרנט למדינות האזור.
לשם ביצוע רכישות מקוונות קיימות יוזמות שונות דוגמת OneCard[10] – אמצעי תשלום אלקטרוני לביצוע רכישות מקוונות המופעל על ידי חברה סעודית הקיימת משנת 2004. כל זאת לשם ביצוע עסקאות מקוונות בעיקר בתחום התיירות והמשחקים, התחומים המובילים בסחר אלקטרוני במזרח התיכון.
לממשלים באזור תפקיד חשוב בחדירת הסחר האלקטרוני באמצעות יישום מערכות לסחר אלקטרוני, קיום ממשל זמין ויצירת תנאים כוללים התומכים בכלכלה מקוונת שכזו.
ממשל זמין (e-gov) – רבים מהממשלים באזור מיישמים ממשל זמין בצורות והיקפים שונים[11]. אתרים אלו כוללים לצד שפע של מידע, מגוון רחב של אפשרויות לביצוע פעולות שונות: לבצע תשלומים ולשלם קנסות; למלא טפסים מקוונים; להרשם לאוניברסיטאות, להזמין מקומות באמצעי התחבורה השונים; לבצע פעולות מכס, לקבל מידע מגוון ועוד. זאת עבור אנשים פרטיים, בעלי עסקים ותיירים.
כבנושאים אחרים, גם בתחום הממשל הזמין מובילה בחרין את המזרח התיכון; בסקר של האו"ם לשנת 2010, זו מצויה במקום ה-13 וממוקמת הגבוהה מבין מדינות האזור[12] (עליה מהמקום ה-42 בשנת 2008). במסגרת זו פעיל הממשל המקומי גם ברשתות החברתיות השונות, לצד אתרים עבור משרדי הממשלה השונים וקיום פורטל לאומי[13] הכולל מגוון רחב של אמצעי תקשורת מקוונים בין האזרחים לבין גורמי הממשל; בלוגים, פורומים, סקרים מקוונים, צ'טים ועוד. כל זאת לכדי מצב של 85% בשביעות רצון המשתמשים מתוכנית ממשל זמין זו.
בסקר זה מצויה ישראל במקום השני מבין מדינות המזרח התיכון – במקום ה-26 מבין מדינות העולם (תוך ירידה מהמקום ה-17 בסקר של שנת 2008).
כבתחומים אחרים, ניתן לראות רבות ממדינות המפרץ הממוקמות בצמידות זו לזו בתחום זה; איחוד האמירויות (במקום 49), כווית (50), ערב הסעודית (58), קטר (62). מעניין כי מרביתן הרעו את מיקומן בדו"ח זה. נתון נוסף המחזק את ייחודה של בחרין.
בנקאות מקוונת – כיום קיימים בנקים אסלאמיים רבים ברחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי הפעילים גם באמצעות האינטרנט[14]. אלו מעניקים מגוון שרותים של בנקאות מקוונת למשקי בית ולעסקים באמצעות אתרי האינטרנט שלהם (Online Banking) וכן ביצוע פעולות וקבלת מידע באמצעות מגוון טלפונים ניידים (Mobile Banking).
במקביל, מוקמים מוסדות ונערכים ארועים רבים בתחום זה אשר להם נוכחות באינטרנט; מוקמים מייזמים להכשרות בנושאי בנקאות אסלאמית מקוונת, כנסים, וועידות, מכוני מחקר ואפילו טקס פרסים שנתי למצטיינים בתחום הבנקאות המקוונת[15].
מימון הטרור האסלאמי – לצד פעילות כלכלית לגיטימית בצורותיה השונות, משמש האינטרנט גם במה למימון הטרור בצורות ישירות, ביניים ועקיפות לגמרי. בראשית דרכם המקוונת של ארגוני הטרור במזרח התיכון, אתריהם של חלקם כללו עמודים ובהם שלל אפשרויות להעלות תרומה לארגון במגוון דרכים; פרטי חשבון בנק, כתובת פיזית למשלוח שיק בדואר וטופס מקוון.
בשלבים מאוחרים יותר הואשמו מספר ארגוני צדקה ורווחה אסלאמיים במערב כי הם למעשה משמשים כסות לגיוס כספים עבור החמאס, החזבאללה וארגוני טרור אסלאמיים אחרים, במסווה של גיוס כספים לטובת מטרות חברתיות ועבור הנזקקים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי. אכן, פעילותם של חלק מהארגונים נאסרה במדינות שונות במערב.
השלב השלישי בתהליך אבולוציוני זה של מימון מקוון של פעילות טרור נרשם לפני מספר שנים עם טענות שהועלו כי ביצוע עסקאות מקוונות אשר מקורן בדואר זבל ורכישת מוצרים מזוייפים דוגמת תרופות[16] ופריטים ארכיאולוגיים שונים[17], מהווה למעשה מימון לרשתות פשע וטרור במזרח התיכון.
כך שבניגוד לעבר בו תרומה מקוונת ישירה לארגוני טרור היתה רווחת, הרי שכיום פעילות זו מתבצעת בדרכים עוקפות אשר לעיתים הן נסתרות אפילו מעיניו של הגורם המממן.
האינטרנט חודר למזרח התיכון במשורה; לחלק מהמדינות טיפין טיפין וחלקן גומעות בשקיקה ממהפכת המידע. אולם אלו גם אלו רואות לנגד עיניהן בעיקר את התועלות הכלכליות והתדמיתיות תוך נסיון לצמצם ככל האפשר את הסכנות החברתיות, תרבותיות, דתיות ופוליטיות הטמונות בו.
בשל עוצמתן הכלכלית של חלק ממדינות המזרח התיכון, בד בבד עם שיעורי גידול יוצאי דופן בחדירת האינטרנט לאזור ולחלק מהמדינות בו, אנו צפויים לראות במהלך השנים הקרובות המשך התרחבות הכלכלה המקוונת במזרח התיכון;
המשך חדירת הסחר האלקטרוני למדינות ותחומי סחר נוספים במזרח התיכון, מתן שרותים בנקאיים נוספים הן באמצעות האינטרנט והן באמצעים סלולריים, העמקת חדירת הממשל הזמין למדינות האזור מבחינת השרותים הניתנים והמדינות הפעילות בתחום באזורנו, כמו גם פעילות כלכלית בעולמות הוירטואליים השונים.
אולם לעת עתה, לא ניתן לצפות למהפכות מהותיות בתחום זה הואיל וכלכלה מקוונת זו נשענת על ערכים שמרניים אסלאמיים הן מתוקף היותה כלכלה אסלאמית המבוססת על ערכי השריעה, והן מתוקף העובדה שהממשלים באזור מנצלים את האינטרנט לתועלתם ומקפידים לשמור את פעילותו תחת פיקוחם ההדוק.
[1] http://www.zawya.com/cm/analytics/listresult.cfm?snum=1
[2] http://bbibanka.com.ba
[3] http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=newsarchive&sid=aOsOLE8uiNOg&refer=italy
[4] http://www-935.ibm.com/services/us/gbs/bus/pdf/eiu_digital-economy-rankings-2010_final_web.pdf
[5] http://www.cobone.com, http://www.souk.ae, http://www.arabtradezone.com, http://www.sooqelarab.com, http://www.goyemen.com, http://www.egyptecommerce.com
[6] http://www.simplyislam.com, http://www.iqrashop.com, http://www.ummahcentral.com, http://www.darul-ishaat.co.uk, http://www.ummahlife.co.uk, http://www.islamic-stores.com, http://www.islamicimpressions.co.uk
[7] מספר פורטלים בתחום ה-B2B במזרח התיכון – http://www.businessdubai.com, http://www.alwen.com
[8] http://www.ameinfo.com/61444.html
[9] http://www.spotonpr.com/middle-east-internet-users-buy-online
[10] http://www.onecard.net/customer/index.html?siteLanguage=en
[11] לבנון – http://www.informs.gov.lb/informs_en/pages/home.aspx
מצרים – http://www.egypt.gov.eg/english, http://www.egypton.com/En/Pages/home.aspx
איחוד האמירויות – http://www.government.ae/egov_en.htm
בחרין – http://www.bahrain.bh
כווית – https://www.e.gov.kw/sites/kgoEnglish/Portal/pages/portalmain.aspx
[12] http://unpan1.un.org/intradoc/groups/public/documents/un-dpadm/unpan038848.pdf
[13] http://www.bahrain.bh
[14] http://www.sib.ae, http://www.alislami.ae, http://www.ifs.ae, http://www.dibpak.com,
[15] http://www.meawards.com/defaulta.asp?awardid=402
[16] http://www.news-medical.net/news/2009/01/29/45341.aspx
[17] http://www.dailymail.co.uk/news/article-417967/Fake-relics-sold-eBay-funding-terrorism.html
