זכויות דיגיטליות – עמוד 14

השבתת האינטרנט בסוריה

30 נובמבר 2012/ב זכויות דיגיטליות, סוריה, תשתיות /על ידי Tal Pavel

החל בצהרי ה-29 נובמבר, האינטרנט בסוריה מושבת כליל.

הדיווח הראשוני על כך ציין כי ההשבתה החלה בשעה 12:26 זמן סוריה. בדיקת תעבורת האינטרנט בסוריה אכן מגלה כי מצהרי ה-12 נובמבר חלה השבתה מוחלטת בפעילות שרותי Google במדינה.

השבתת האינטרנט אינה זרה למזרח התיכון, איראן מצרה את צעדי משתמשי האינטרנט בה מידי מערכת בחירות במדינה, מצרים חסמה את האינטרנט למשך חמישה ימים וחצי במהלך ארועי "כיכר תחריר", בלוב נחסם האינטרנט כמעט כל ימי המרד בקדאפי.

בסוריה לא נרשמה עד כה השבתה של האינטרנט מלבד בארוע אחד בן מספר שעות ביוני 2011, למרות תפקידם המרכזי של האינטרנט והרשתות החברתיות בדיווח של המורדים על המתרחש במדינה. עיקר ההתמודדות המקוונת של המשטר הסורי עם הפעילות נגדו היתה באמצעות "הצבא הסורי האלקטרוני", אולם כעת, גם אתר גוף זה אינו פעיל. אך לא רק הוא, אף אתר סוכנות הידיעות הסורית בלתי נגיש וכן אתרי הממשלה.

במקביל פורסם כי גורמים מטעם "אנונימוס" החלו בפעילות מקוונת נגד המשטר הסורי. זאת הן במישור ההסברה דוגמת; הודעה שפורסמה לאחר ההשבתה, סרטון בערבית הפונה לממשל הסורי, פרסום אמצעי תקשורת חלופיים, ואף קובץ הנחיות לפעילות המורדים.

לצד זאת בוצעו פעולות של התקפה מקוונת נגד אתרי אינטרנט של אינטרסים סוריים ובכלל זה אתר שגרירות סוריה בבלגיה והבנק מרכזי.

להשבתה מכוונת זו יכולות להיות מניעים שונים, החל בזה המקוון – למנוע השנות מקרים דוגמת הפריצה לשרתי משרד החוץ הסורי בה פורסמה תכתובת בת כשנתיים, וכלה בזה הפיזי – נסיון סורי מכוון למנוע זליגת כל מידע אודות פעולה צבאית אינטנסיבית בדרום דמשק לדיכוי המרידה המתמשכת במדינה, עליה דווח בד בבד עם השבתה זו.

מסמך בערבית המפרט התמודדות עם ניתוק האינטרנט

17 נובמבר 2012/ב אנונימוס, זכויות דיגיטליות, מבצע עמוד ענן /על ידי Tal Pavel

מסמך בשפה הערבית מה-14 נובמבר המפרט את דרכי ההתמודדות עם ניתוק האינטרנט.

אזהרה מפני הפלת תקשורת האינטרנט בעזה

15 נובמבר 2012/ב זכויות דיגיטליות, מבצע עמוד ענן, רשות פלסטינית /על ידי Tal Pavel

הודעה ובה קישור לאמצעי תקשורת חלופי במידה והאינטרנט בעזה יקרוס.

עדכון מהשעה 03:48 15112012

הפניה נוספת ובה אמצעי תקשורת נוספים.

עדכון מהשעה 03:53 15112012

רשימה מורחבת מאת פעילי "אנונימוס" ובה שלל עצות להתקשרות חלופית.

עדכון מהשעה 04:26 15112012

הפניה להנחיות ליצירת תקשורת חלופית מבוססת רדיו.

עדכון מהשעה 05:41 15112012

הודעה של "אנונימוס" ובה ריכוז קישורים רלבנטיים וכן הודעה אחרת בטוויטר המפנה לקובץ להורדה ובו ההנחיות לתקשורת כמו גם לעזרה ראשונה.

עדכון מהשעה 13:34 15112012

הפניה לקובץ נוסף, הפעם גדול בהרבה, ובו לכאורה מידע למען תושבי עזה.

פעילות איראנית ליצירת אינטרנט פנימי – סקירה כללית

1 ספטמבר 2012/ב איראן, זכויות דיגיטליות /על ידי Tal Pavel

איראן פועלת משחר ימי האינטרנט בה להצרת צעדיו והגבלת המשתמשים בו משימוש חופשי, זאת בדגש על ארועי בחירות במדינה. בדיקת אלו מגלה כי בכל סבב בחירות במדינה, החל מהרמה המקומית וכלה במשרת הנשיא, נרשם גל של הגבלות שלטוניות על האינטרנט באמצעות התגברות מעצרים, אכיפות, התבטאויות בכירים, סגירת אתרים, אינטרנט קפה ועוד. גל זה מתחיל לרוב מספר חודשים לפני מועד הבחירות ומסתיים בהדרגה מספר חודשים לאחריהן. זאת בשל היותם של ארועים אלו אתגר שלטוני, כפי שהיינו עדים לו במהלך מסע הבחירות לנשיאות של יוני 2009, וביתר שאת עם היוודע התוצאות בהן.

במקביל, פועלים השלטונות מזה מספר שנים ליצירת רשת אינטרנט פנימית אשר תשרת את תושבי המדינה ותהא מנותקת מהאינטרנט המוכר לנו כיום. פרויקט זה החל באיראן בספטמבר 2005 ואמור היה להיות פעיל כבר בסוף שנת 2009. המהומות של יוני 2009, ומקום האינטרנט והרשתות החברתיות ביצירתם ובדיווח עליהם, רק העמיקו מבחינת הממשל האיראני את הצורך במימוש פרויקט זה. אולם הפרויקט סבל לא רק מעיכוב בלוחות זמנים, אלא גם מבעיות תקציביות, כך שהממשל נאלץ לממן זאת בעלות של למעלה מחצי מיליארד דולר מחוץ לתקציבו עד לסוף שנת 2009.

מטרתה של רשת זו לספק מספר פתרונות למשטר האיראני אשר בבסיסם עומדת היכולת לשלוט בצורה הדוקה יותר על ערוץ מידע אולטימטיבי זה;

עוצמתו של האינטרנט, להבדיל מאמצעי תקשורת "מסורתיים" דוגמת הרדיו, טלביזיה ועיתונות, היא בהיותו אמצעי ליצירת מידע, קבלתו והעברתו. לפיכך שליטה בו, תאפשר שליטה בזרימת המידע בתוך המדינה ומחוצה לה.

יצירת רשת אינטרנט פנים מדינתית תאפשר לא רק ניתוק משתמשי האינטרנט ממידע המגיע אליהם מרחבי העולם, אלא גם ימנע העברת מידע מחוצה לה, החל בדיווחים חדשותיים, עבור במידע על מצב זכויות האדם במדינה, וכלה במידע בעל אופי בטחוני.

שליטה שכזו תאפשר ניטור הדוק יותר אחר משתמשי האינטרנט במדינה, הואיל והשימוש יעשה במערכות פנימיות, ללא תלות בגורמים חיצוניים כלשהם. לפיכך, סביר להניח כי רשת אינטרנט שכזו תאפשר שליטה הדוקה יותר במשתמשי האינטרנט ולפיכך הגבלות חמורות יותר על חופש השימוש והבטחון האישי של אלו באיראן.

בנוסף, רשת אינטרנט פנימית, אמורה לשמש אמצעי שליטה משופר למניעת חדירת נוזקות למערכות מחשב שונות הקשורות בתשתיתה של איראן ואולי כך למנוע מקרים עתידיים דוגמת Stuxnet, Flame ואחרים שהתגלו במחשבים באיראן. שר התקשורת האיראני טען באוגוסט 2012 כי מטרת המהלך למנוע מקרים, דוגמת אלו שהתרחשו בעבר, בהם מידע מודיעיני רגיש זלג לאינטרנט אשר לדבריו מנוהל על ידי "מדינה או שתיים" העויינות את איראן. כבר בשנת 2006 טען אחד מהוגי הפרויקט, כי מרבית השרתים מצויים בארה"ב, דבר המאפשר לזרים גישה למידע ואפשרות לנתחו. הוא קבע כי על איראן למנוע מצב בו יהיה האינטרנט במונופול אמריקאי או שמדינות אחרות יחליטו "לסגור את האינטרנט של איראן".

לדברי שר התקשורת, צעד זה הינו השלב הראשון בפרויקט שנועד להחליף את האינטרנט ברשת אינטרא-נט פנימית באופן מלא וזאת תוך 18 חודשים. הנסיון הראשון ברשת פנימית זו בוצע בעיר קום בתחילת שנת 2010. כאשר השלב הראשון הושק בתחילת ספטמבר השנה, במסגרתו חוברו 28 ממחוזות איראן לרשת, בעוד יתר שני המחוזות במדינה, אמורים היו להתווסף לדברי שר התקשורת, במהלך אותו החודש. לטענתו, חיבור המחוזות לרשת פנימית עצמאית זו, לא אמור למנוע גישה לאינטרנט הקיים. בנוסף, במסגרת שלב זה היו אמורים משרדי הממשלה וגופים רשמיים להיות מנותקים מהאינטרנט. השלב השני והאחרון יופעל בסוף השנה הפרסית הנוכחית (סוף מרץ 2013).

עוד נטען כי מטרת רשת זו לאפשר בין השאר אינטרנט מהיר וזול יותר. בין השאר בשל העובדה כי מרבית התכנים באינטרנט כיום מקורם מחוץ למדינה, ולכן עם יצירתה של רשת פנימית בה כל התעבורה תהיה מקומית, ממילא מהירות השימוש תגדל. באוקטובר 2010 נמסר כי הרשת תהיה פעילה בתחילת שנת 2011 וכי היא תאפשר חיבור במהירות של 10Mbit/s למשתמש הביתי. בפועל, תושבי איראן הוגבלו חוקית למהירות של 128kbit/s במצב בו למעשה לא היה ברשותם אינטרנט בעל פס רחב. בעניין זה יצויין כי בתחילת חודש אוקטובר 2012 טענו שלטונות איראן כי אותה רשת פנימית שיצרו סבלה מגל התקפות מקוונות אשר גרמו להאטה ניכרת בפעילותה.

לא מן הנמנע כי שליטה שכזו באינטרנט, תאפשר לממשל העברת מסרים ושליטה בתכנים המופצים מטעמו בצורה מיטבית, וזאת בשל הכפפת האינטרנט, כיתר אמצעי התקשורת במדינה, תחת שליטת המשטר. אולם התוצר הסופי יהיה לבטח דומה למודל הצפון קוריאני – רשת אינטרנט פנימית המנותקת כליל מהאינטרנט המוכר לנו כיום מלבד נגישות עבור מספר גופי ממשל וגם זאת תחת פיקוח הדוק. לצד זאת נמסר כי איראן פועלת ליצירת רשתות חברתיות ומנועי חיפוש יעודיים פנימיים, במידה מסויימת כפי שקיים בסין כיום.

אחת מהמטרות המרכזיות הן הרשתות החברתיות; ב-23 בספטמבר 2012 נמסר כי איראן חסמה את הגישה לשרותי גוגל וג'ימייל בתחומה, תוך הודעה כי אלו יהיו תחת פילטור עד להודעה חדשה. כעבור זמן מה דווח כי ההגבלה הוסרה תוך התייחסות לדבריו של בכיר מקומי כי מקור הגבלה זו בטעות בעת נסיון לחסום את אתר יוטיוב במדינה בתגובה לסרטון האנטי-אסלאמי. עם זאת יודגש כי האתר מצונזר מאז הבחירות לנשיאות במדינה ביוני 2009.

נסיון איראני ליצור רשת חברתית מקומית דוגמת היוטיוב, לא צלח עד כה, לצד העובדה כי בכירי המשטר עצמם עושים שימוש ברשתות החברתיות המקובלות כיום ופותחים בהם פרופילים שונים, ובכלל זה פעילותו של מנהיגה הרוחני של איראן בטוויטר ובאינסטגרם.

מה יהא אופיו של אינטרנט זה ? אילו תכנים יהיו בו ? אילו אתרים, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש ? אין די בסגירת הקיים ויצירת תשתית טכנית חדשה. כדי שיעשה שימוש במסגרת החדשה יש לוודא כי תכיל כלים, אתרים ותכנים.

האם איראן אכן תצליח לממש רשת זו ? מה תהא תגובת העולם לכך ? האם בדומה לנסיונה לייצא את המהפכה האסלאמית, היא תפעל לייצא "אינטרנט אסלאמי כשר" זה ? מימוש אינטרנט זה ללא ספק יהווה מדרגה חדשה בהגבלות שלטוניות על האינטרנט ועל חופש הביטוי בעידן המודרני ויחזיר את האינטרנט בה שנים רבות אחורה.

השבתת הסלולר בפקיסטאן בעיד אל פיטר

23 אוגוסט 2012/ב זכויות דיגיטליות, פקיסטאן /על ידי Tal Pavel

ביום א', 19 באוגוסט, חל חג עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן עבור המוסלמים. מועד שכזה מהווה תאריך יעד אפשרי לביצוע פיגועים ולהעלאת רמת הכוננות במדינות שונות.

במטרה להתמודד עם סכנות אפשריות שכאלה, החליטו שלטונות פקיסטאן על השבתת הרשת הסלולרית בחלקים מרכזיים במדינה החל בחצות ליל ה-19 בחודש ועד למחרת בשעה 11:00, ובכלל זה ארבע ערים מרכזיות במדינה. זאת באמצעות ההנחיה שהפנה משרד הפנים דרך רשות התקשורת במדינה אל ספקיות הסלולר השונות, במטרה להבטיח את שלום החוגגים.

מקור נוסף טען כי ההשבתה החלה כבר בשעה 20:00, בעוד אחר ציין כי שרות הסלולר שב בשעות המוקדמות של יום ב', אולם הושבת מחדש בין השעות 07:00-10:00, מועד בו נערכו תפילות מיוחדות לרגל החג.

בדברו בפני התקשורת ציין שר הפנים מפורשות כי צעד זה נועד להתמודד עם איומים טרוריסטיים, זאת הואיל וגורמי טרור עושים שימוש בטלפונים סלולריים על מנת להפעיל מטעני נפץ או לתאם התקפות טרור. עוד הוסיף השר כי החסימה לא כללה את הבירה אסלאמאבאד הואיל ובה הובטחו אמצעי בטחון מתאימים, אולם לדבריו יחסמו שרותים אלו גם בבירה אם יתקבלו דיווחים על איומי טרור בה.

צעדים אלה הוכרזו, בין השאר, לאחר התקפה שהתקיימה ב-16 לחודש על בסיס חיל האוויר אשר קיימת סברה כי בו פקיסטאן שומרת את ראשי הנפץ הגרעיניים שלה. לצד ארוע נוסף במהלכו חמושים הוציאו להורג 20 עולי רגל שיעים אותם הורידו מאוטובוס באזור מרוחק.

השבתה זו זכתה לביקורת מקרב תושבים ברחבי פקיסטאן, אשר טענו כי לא יכלו בשל כך לברך את קרוביהם וחבריהם לרגל החג. רבים מהם פנו לרשתות החברתיות למתוח ביקורתם על שר הפנים והחלטתו זו וטענו כי התושבים לא יוכלו להתקשר למשטרה או לכוחות ההצלה בעת חרום.

תגובת השר היתה כי מטרת הממשלה היא הצלת חיים וביקש מהאזרחים להתאזר בסבלנות לנוכח אי הנוחות.

אולם, אין זו השבתת הסלולר הראשונה במדינה משיקולי בטחון; עוד קודם לכן הודיעה ממשלת מחוז בלוצ'יסטאן על חסימת שרותי הסלולר בעיר Quetta, הגדולה במחוז, ובסביבותיה, לרגל יום העצמאות שחל ב-14 באוגוסט. זאת בשל המצב הבטחוני במחוז וכדי להמנע מפעולות טרור בתאריך זה.

ממשלת המחוז יישמה צעד זה כבר ב-23 במרץ (התאריך בו הפכה פקיסטאן לרפובליקה בשנת 1956), מטעמים דומים בין השעות 08:00-12:00. אולם בכיר בממשל המקומי טען כי ההשבתה נועדה רק לשם החלפת מערכת הסלולר הישנה באחת חדשה. זאת, לעומת הצהרה של יו"ר רשות התקשורת של פקיסטאן כי השבתת השרות הסלולרי במחוז בלוצ'יסטאן בוצעה על מנת "ליישם מדיניות של בטחון לאומי". בנוסף להודעת איש יחסי הציבור של מושל המחוז אשר טען כי ההשבתה בוצעה בהנחיית הממשלה.

ארועים מדהימים אלו של השבתת שרות הסלולר על פני חלקים נרחבים מהמדינה, מדגימים את חדירתם העמוקה של שני גורמים במדינה; הסלולר והטרור. השבתה זו מלמדת כי חדירת הסלולר מספיק רחבה לפחות בחלקים נרחבים במדינה וקיים בה שימוש מצד האוכלוסיה, אך נראה מארועים אלה שגם הטרור לא רק מנצל את היתרונות הטכנולוגיים, אלא גם כי התפשט במדינה עד לכדי סכנה ממשית לניהול חיים תקינים בה.

גם בג'יבוטי מגבילים את האינטרנט

11 אוגוסט 2012/ב ג'יבוטי, זכויות דיגיטליות /על ידי Tal Pavel

המדינה האפריקאית הקטנה ג'יבוטי, המצויה בקרן אפריקה ובה שולטת דת האסלאם, אינה עולה לתקשורת המקומית כלל ועל אחת וכמה לא בהקשר האינטרנטי. אבל משהו קורה בה, גם במדינה זו בת פחות ממיליון תושבים ובה שיעור חדירת האינטרנט עומד על קצת מעל לשמונה אחוזים. אמנם היא אינה מוגדרת כ"אויבת האינטרנט" אולם מצב חופש הביטוי והתקשורת בה בכי רע; בדוח לשנת 2012 של הארגון "עיתונאים ללא גבולות", מצויה ג'יבוטי במקום ה-159 מתוך 179 מדינות בכל האמור בחופש התקשורת והעיתונות במדינה;

There is no media freedom in Djibouti. This is one of the few African countries without any privately-owned or independent media. At the same time, the international media show little interest in this small Horn of Africa country although it is strategically located at the entrance to the Red Sea and has French, US and Japanese military bases.

ב-8 באוגוסט נעצר Houssein Ahmed Farah כתב תחנת הרדיו המקומית La Voix de Djibouti. אין זו הפעם הראשונה שכתב התחנה נעצר, בתחילת פברואר נעצר ל-24 שעות, Farah Abadid Hildid, במהלכן גם עונה וכבר ביוני 2011 נמסר כל מעצר שישה מחברי התחנה.

במקביל נודע כי השלטונות סגרו את האתרים הבאים; Waagacusub.com, Sunatimes.com, Galmudugnews.com, Halbeegnews.com, Qurbejoog.com. בהקשר זה יצויין כי האתר Waagacusub.com הציב לאחרונה מסמכים מסווגים אודות העברת כספים בין שרותי המודיעין של ג'יבוטי לפקידים בסומאלילנד.

הקשר בין ארוע זה לפרשת תחנת הרדיו טמון בעובדה שאתר התחנה הציב לאחרונה חלק מהמסכים המסווגים הללו.

אתר האינטרנט של תחנה זו חסום במדינה מזה זמן, על מנת לעקוף את ההגבלה על הגישה אליו ולאפשר גישה מקומית לאתר התחנה, מאפשר הארגון "עיתונאים ללא גבולות" גישה לאתר מכתובת חלופית – http://lavoixdedjibouti.rsf.org.

הצרת פעילות משתמשי הסלולר באיחוד האמירויות ובערב הסעודית

3 אוגוסט 2012/ב איחוד האמירויות, זכויות דיגיטליות, סלולר, ערב הסעודית /על ידי Tal Pavel

יש מדינות שפעילותן נגד האינטרנט והסלולר בתחומן מגיעה לכותרות הראשיות ויוצרת תהודה תקשורתית רבה. שמענו רבות על יחסה של איראן למשתמשי האינטרנט בה, כחלק מההגבלות השלטוניות הגורפות על חופש הפרט והביטוי – הפיזי ומקוון. על מעצר משתמשי האינטרנט, חקיקת חוקי אינטרנט ואכיפתם, סגירת אינטרנט קפה בהמוניהם, פיקוח על אתרי אינטרנט וסגירת אלו הנוגדים את השלטון ועוד.

אף בסוריה, היינו עדים במהלך המרידה שם לשימוש הרב שעושה המשטר בזירה המקוונת הן לשם איתור וחשיפת פעילות המורדים והקשרים ביניהם והן פעילות התקפית למול הנוכחות המקוונת של גורמי האופוזיציה. כמו גם פעילות נגד אמצעי תקשורת ערביים דוגמת אל-ג'זירה ואל-ערביה, באמצעות פריצה לאתריהם ואף גניבת שמות משתמש וסיסמאות של אלפים מעובדי אל-ג'זירה.

אולם קיימות מדינות נוספות באזורנו המטילות הגבלות על השימוש החופשי של אזרחיהן באינטרנט ובסלולר, וזאת בדרכים מתוחכמות ומבלי שמעשיהן אלו יזכו בתהודה התקשורתית הראויה.

בתחילת חודש יולי, נודע על השקת מהלך בן שישה שלבים של איחוד האמירויות בשם ‘My Number, My Identity’ שמטרתו ביצוע רישום בתוך 18 חודש של כל כרטיסי ה-SIM במדינה, זאת במטרה להלחם בטלפונים לא חוקיים. מי שימנע מלעשות כן, ינותק משרותי הטלפוניה.

רשות התקשורת במדינה מסרה כי החל ב-17 ביולי יחוייבו 12.5 מיליון משתמשי הסלולר במדינה, לשייך את כרטיס ה-SIM שברשותם למספר הדרכון או תעודת הזיהוי של בעל מכשיר הטלפון בכל אחד מ-350 הסניפים של שתי חברות התקשורת המקומיות. זאת לשם יצירת זיקה בין פרטי כרטיס ה-SIM לבין פרטים מלאים אודות בעליו.

הודעת השלטונות היטיבה לציין כי מטרת המהלך להגן על פרטיות המשתמשים ולמנוע כל שימוש בלתי מורשה או פלילי בכרטיסים אלו, כמו גם להביא להפחתה במעשי הונאה אשר התבצעו במדינה בשנים האחרונות. לשם כך נקבע כי בעל כרטיס SIM אשר ימסור כרטיסו לאחר, יחשב לאחראי כלכלית ופלילית לשימוש לרעה שיעשה בכרטיס זה.

חברות התקשורת המקומיות החלו לעדכן את לקוחותיהן בצעדים החדשים, כאשר כל הדיווחים ציטטו את האמון שהביעו הרשויות כי כל משתמשי הסלולר במדינה ירשמו כרטיסם זה.

בו ביום התברר כי גם בערב הסעודית יוחל במהלך במסגרתו החל מה-31 ביולי יחוייבו משתמשי הסלולר במדינה להזין את מספר הזהות ומספר הכרטיס הטעון (Prepaid Card) של המשתמש בעת טעינת הטלפון הסלולרי באשראי או בהעברת כסף לאחר באמצעים סלולריים. כלומר, מעתה לא ניתן יהיה לטעון מחדש כרטיס נטען או להעביר מזומנים מבלי להזין את מספר הזהות של בעל הכרטיס אשר נמסר בעת הרכישה. לכן הודגש כי על המשתמשים לספק מידע מדויק ומעודכן בעת רכישת כרטיס ה-SIM. ההודעה מסרה כי מטרת המהלך לשים קץ לשימוש לא ראוי של אנשים בלתי מזוהים בכרטיסים אלו ולשימוש הנרחב בכרטיסים נטענים לא חוקיים.

אכן, ראש רשות התקשורת בממלכה ציין כי כרטיסי SIM אנונימיים מציבים איום חמור לבטחון הפרט והכלל. כאשר גם הוא הזהיר את תושבי הממלכה והזרים המתגוררים בה מרכישת כרטיסים אלו וכי הדבר מהווה הפרה ברורה של החוק. עוד הזהיר הבכיר חברות המוכרות כרטיסים נטענים, כי זו אשר תמכור כרטיסים לא רשומים, תקנס בסכום גבוה.

מצידן הודיעו כל שלוש חברות התקשורת בממלכה כי הן ערוכות ליישום התקנה החל מה-31 ביולי. ראש אחת מהחברות הוסיף כי המהלך יאפשר מעקב אחר כל כרטיס SIM והאחריות עליו תוטל על בעל תעודת הזהות הרשום כבעל הכרטיס. מחברה אחרת נמסר כי החלה בעדכון לקוחותיה בדבר הצעדים הנדרשים. אך כבר כעת החלו להתקבל בממלכה דיווחים על חוסר בהירות מצד המשתמשים לגבי אופן מימוש הרישום הנדרש.

שתי מדינות אלו, כלל ועיקר אינן זניחות בשימוש בתקשורת סלולרית, להיפך; איחוד האמירויות מובילה את העולם עם שיעור חדירה של כ-200% בטלפונים סלולריים, ואף בערב הסעודית נרשמים שיעורים דומים. עם זאת, לאור המגבלות השונות הקיימות בהן על שימוש חופשי באינטרנט, מוגדרת ערב הסעודית מזה שנים כ"אויבת האינטרנט" ואיחוד האמירויות, בדרגה אחת פחותה ממנה – "Under Surveillance". בין השאר בשל יוזמה דומה עוד משחר ימי האינטרנט באיחוד האמירויות לפיה על כל בעלי אתרי האינטרנט לרשום את אתריהם במשרד המידע. הפקיד הבכיר שהתייחס לכך ביוני 1998 הרגיע כי משרד זה אינו מנטר את הפעילות המקוונת באתרים השונים וכי מטרת היוזמה לוודא כי אכן מדובר ב"חברה אמיתית וכן למנוע זיוף מסחרי ופגיעה בזכויות יוצרים".

מסתבר כי ניתן להצר את צעדי משתמשי האינטרנט והסלולר ולנטר את פעילותם בדרכים שונות, גם בכאלו אשר להן תועלות כלכליות והנדמות להיות לטובתם של המשתמשים עצמם.

פורסם בכלכליסט בתאריך 3 אוגוסט 2012

למי הצביע האינטרנט המצרי?

24 יוני 2012/ב Calcalist, Guardian, זכויות דיגיטליות, מצרים /על ידי Tal Pavel

ב-23 במאי, יצאה מצרים לבחירות לנשיאות בהם התמודדו 13 מועמדים. בעת בחינת הפעילות המקוונת של המועמדים השונים נראה כי ניתן היה בנקל לחלקם לשתי קבוצות – שמונה מתמודדים אשר פעילותם המקוונת כמעט ולא הורגשה, לעומת חמשת הנותרים (עמר מוסא, עבד אלמנעם אבו אלפתוח, מחמד מרסי, אחמד שפיק וחמדין צבאחי) בעלי פעילות ערה ביותר ברשתות החברתיות השונות תוך יצירת תגובות ושיח ער אודותם.

בעת בחינת המצב בפייסבוק לקראת הסבב הראשון, נראה היה כי על פניו מוביל המתמודד עבד אלמנעם אבו אלפתח: פרופיל הפייסבוק שלו זכה ל-536 אלף לייקים תוך גידול של מספר אלפים מידי יום; אחריו היה זה של עמר מוסא עם 505 אלף לייקים; העמוד של חמדין צבאחי קיבל כ-450 אלף לייקים. מאחוריהם פיגרו אחמד שפיק אשר הפרופיל לכבודו זכה לכ-116 אלף לייקים מעת פתיחתו בינואר 2012; וזה של מחמד מרסי כ-97 אלף לייקים בלבד.

מבין אלו, הסתמן אחמד שפיק לפי האינטרנט כמפסיד הגדול של בחירות אלו: פעילות מקוונת דלה יחסית הכוללת עמודים שונים לכבודו בפייסבוק: עמוד ועדת הפרסומים של המועמד ולו 27 אלף לייקים, עמוד הקמפיין ולו 36 אלף לייקים, אחר אשר לו מספר לייקים דומה ושלישי אשר לו כ-97 אלף ליקים. בנוסף קיימת לשפיק פעילות בטוויטר ו-555 חברים הרשומים בערוץ היוטיוב שלו.

מנגד הרשתות החברתיות כוללות עמוד בפייסבוק המוקדש ל"פאדיחות" של ראש ממשלת מצרים אחמד שפיק זכה ללמעלה מ-2,600 לייקים, סרטון אשר זכה לכ-440 צפיות ובו נעלים אשר נזרקו על האיש, אחר ובו שיר הלועג לו ואשר נצפה על ידי מ-850 אלף משתמשים.

אולם לסבב השני אשר התקיים בתאריכים 16-17 ביוני עלו למרבה הפליאה אחמד שפיק, המייצג את השלטון הישן ומחמד מרסי איש "האחים המוסלמים": שני אלו אליבא דפעילות המקוונת שלהם לקראת הסיבוב הראשון, לא היו אמורים לזכות כלל.

ערב פרסום התוצאות הרשמיות בדבר נשיאה הבא של מצרים, כאשר כל אחד משני המועמדים הכריז על זכייתו, נראה כי המצב המקוון של השניים השתנה במידה מסויימת: אמנם פרופיל הפייסבוק של אחמד שפיק – אשר הוגדר כעמוד הרשמי שלו – נעלם, אך בשניים אחרים הוא מוגדר כנשיא מצרים ובהם עליה משמעותית במספר הלייקים. גם בפרופיל של מחמד מרסי חלה עליה משמעותית לכדי 173 אלף לייקים, אולם מספרים אלו של השניים עדיין נמוכים משמעותית מאלו של יריביהם אשר כלל לא עלו לסבב השני.

אם נביט בשיעור חדירת האינטרנט במצרים נגלה כי הוא עומד על 26.4% בלבד, זאת לעומת מדינות הנחשבות בעינינו כארכי שמרניות דוגמת איראן וערב הסעודית, שם שיעור חדירת האינטרנט עומד על 46.9% ו-43.6% בהתאמה.

מה שעולה מכך הוא שהאינטרנט במצרים לא יכול היה לחזות את עלייתם של שפיק ומרסי לסבב השני בבחירות אלה וגם כיום הוא לא משקף את העוצמה האמיתית של השניים. למעשה זו לא באמת "מהפכת פייסבוק", הואיל ועוצמתם של השניים – ובעיקר זו של מרסי איש "האחים המוסלמים" – הינה בקרב אלו אשר נעדרים כל גישה לאינטרנט, לא עושים בו לייק למנהיגם ולא מושפעים מהנעשה זו.

תמונת מצב מקוונת זו של המתמודדים במצרים, משקפת אם כן את המצב האמיתי של האינטרנט במדינה, בה בממוצע כרבע בלבד מהאוכלוסיה נגיש לאינטרנט. בחירות אלו והפער בין הפעילות המקוונת לתוצאות הפיזיות מלמדים אותנו שעוד רבה הדרך להיות האינטרנט חלק אמיתי בהוויה המצרית בפרט והמזרח תיכונית בכלל.

"מהפכת הפייסבוק" האמיתית אינה הפלת המשטר בידי אלו אשר קולם לא נשמע לאחר מכן בבחירות ובשלטון הנשלט לעת עלתה בידי הגורמים הצבאיים ואנשי המשטר הישן. המהפכה האמיתית תהיה עם עליית שיעור חדירת האינטרנט למדינה, עם היותו אמצעי ביטוי רב יותר עבור אוכלוסיות מודחקות בחברה הערבת וכלי מרכזי לצמצום הבערות והפער הדיגיטלי, לפיתוח ההון האנושי ויכולותיה הכלכליות והחברתיות של מצרים ולרווחת תושביה.

זהירות מחסום

25 מאי 2012/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, רשות פלסטינית /על ידי Tal Pavel

חופש גישה למידע ולידע מהווים אתגר שלטוני וחברתי לכל מדינה באשר היא, בעיקר לאלו במזרח התיכון, זאת בשל הגישה החופשית אשר מאפשרים האינטרנט והרשתות החברתיות שבו לתכנים אשר אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם ערכי המוסר והתרבות המקומיים כמו גם כאלו העלולים לערער את לגיטימיות השלטון הקיים.

אתגר זה ניצב גם בפני הרשויות הפלסטיניות, הן זו שבגדה והן זו שברצועה אשר ככלל נוהגות בחופש רב יחסית, בהשוואה ליתר מדינות המזרח התיכון, בכל האמור בהגבלות שלטוניות על גישה חופשית לאינטרנט. שני אזורים אלו נבדלים האחד מהשני לא רק בשלטון הקיים בהם, אלא גם בשיעורי חדירת האינטרנט לתחומם והפיקוח עליו. בשטחי הרשות הפלסטינית שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-59% (נכון לסוף שנת 2011), בעוד שנתונים שכאלה עבור רצועת עזה אינם בנמצא.

עם זאת, על פי דיווח של סוכנות הידיעות הפלסטינית- "מען" מתחילת אפריל 2012, הרשות הפלסטינית הורתה לאחרונה, על חסימת שמונה אתרי חדשות פלסטינים (kofiapress.com, pal-hom.net, fpnp.net, amad.ps, milad.ps, inlightpress.com, fateh-voice.ps, karamapress.com) אשר אינם נחשבים לאתרי החדשות מובילים, ועוסקים בחדשות יומיות ובנושאים פנימיים. נטען נגדם כי הם משמשים במה להבעת ביקורת נגד נשיא הרשות, מחמוד עבאס (אבו-מאזן) וכי הם מזוהים עם מוחמד דחלן, ממנהיגי תנועת פת"ח לשעבר ואויבו המושבע של נשיא הרשות.

צעד זה עורר ביקורת רבה בשטחי הרשות ומעבר לה. בכירים ברשות הביעו דאגתם מההחלטה וראו בה צעד מביך ובלתי מועיל. אף דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, ויקטוריה נולנד, צוטטה באומרה: "יש לנו דאגות דומות לזה באזורים אחרים בעולם, ואנחנו לא רוצים לראות את הרשות הפלסטינית פונה לכיוון הזה".

לאור הביקורת חריפה, הורה אבו מאזן, לבטל את החסימה, בהבטיחו כי "חופש הביטוי הוא זכות המעוגנת בחוק. מכאן והלאה, תאסר חסימת אתרי אינטרנט". עם זאת , הוא קרא גם לעיתונאים לסקר אירועים "באופן הוגן ואובייקטיבי".

בתגובה להמולה התקשורתית שנוצרה, הודיע שר התקשורת, משהור אבו דקה (Mashour Abu Daka), על התפטרותו מה-1 במאי ועל פרישתו מהשרות הציבורי. ההודעה מסרה כי ההתפטרות נובעת משיקולים אישיים ועל מנת לשים קץ לפרשה. הוא טען כי סגירת האתרים הסבה נזק לרשות בעולם והוסיף כי אין כל חוק פלסטיני המתיר צנזורה על אתרי אינטרנט ולפיכך עשה התובע הכללי "דין לעצמו" בעת שהורה לחברת התקשורת הפלסטינית PalTel על חסימת שמונה האתרים. בדיקה שנערכה, אכן גילתה כי שמונה אתרים אלו חסומים – ככל הנראה באמצעות תוכנת קוד פתוח בשם Squid.

"חסימת אתרי אינטרנט נוגדת את טובת הציבור. אני מתנגד לכך ללא יוצא מהכלל", סיכם השר.

גורמים פלסטיניים אכן מסרו כי התובע הכללי עמד מאחורי צעד זה וכי הוא אישית הורה על החסימה, ככל הנראה לאחר שקיבל הנחיה שכזו מלשכת הנשיא או מגורמי מודיעין ברשות. בהודעה ראשונה בנושא, הגן התובע הכללי על חסימת האתרים ומסר כי חלקם נחסמו מטעמים משפטיים – זאת לאחר ש"גורמים פרטיים" התלוננו כי חלקם משמשים במה להתקפות אישיות – ואחרים נחסמו מסיבות בטחוניות, הואיל ואלו הכילו לדבריו מידע להכנת פצצות.

עוד טען התובע הכללי כלפי השר, כי זה עצמו הגיש תלונה נגד אתר בגין התקפות אישיות, וכן תקף את עיתוי התפטרות השר.

אולם לאחרונה נמתחה ביקורת על פעילותו של התובע הכללי נגד חופש הביטוי בשטחי הרשות ובכלל זה אישורו את מעצר כתב בחודש מרץ אשר הואשם בהשמצת שר החוץ וכן מעצרם של שני בלוגרים אשר מתחו ביקורת על נשיא הרשות בפייסבוק.

לחסימה זו קדם ארוע דומה בנובמבר 2008 אשר בו גורמים ברשות חסמו אתר חדשות פופולרי (alwatanvoice.com) בשל דיווחיו על מעשי שחיתות בקרבתו של נשיא הרשות, עבאס. גם במקרה זה נמסר כי ידו של התובע הכללי היתה במעל. מלבד שני ארועים אלו, לא נרשמו ברשות הפלסטינית ארועים של חסימת אתרי אינטרנט.

ממשלת החמאס ברצועת עזה פעלה אף היא לחסימת אתרי אינטרנט. זאת נגד אלו אשר בהם תכנים הנחשבים כפוגעים בערכי האסלאם, דוגמת אתרי פורנוגרפיה, אלו הקשורים לזכויות הקהילה ההומו-לסבית, או אתרים של דתות אחרות. כך, במאי 2008, "משטרת המוסר" של החמאס, הורתה (יש הגורסים שאף באמצעות כפיה ואיומים) למפעילת האינטרנט ברצועה, לחסום אתרים פורנוגרפיים במטרה לאכוף את חוקי האסלאם ברצועת עזה ו"להגן על ערכי המוסר" בה.

שר התקשורת בממשלת החמאס, יוסוף אל-מנסי, אשר הוביל מהלך זה, ראה בו מטרה נעלה: "המטרה שלנו היא להגן על החברה ועל עתיד בנינו מפני הסכנה הזו, אשר אורבת בכל בית ומשפיעה על הצדדים המוסרים והתרבותיים של החברה", התבטא השר. בכיר במשרדו הוסיף: "אנחנו צריכים להגן על הדור הצעיר מפני האתרים ההרסניים האלה. החוק מסמיך אותנו לעשות זאת".

ארועים בודדים אלו של חסימת אתרי אינטרנט ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מדגישים את השונות הרבה בעת השוואה למול רבות ממדינות המזרח התיכון אשר חוסמות מגוון רחב של אתרי אינטרנט, בתדירות גבוהה במהלך השנים האחרונות.

אחת המסקנות ממקרים אלו היא שבשטחי הרשות נחסמו אתרים אשר ערערו על הלגיטימציה השלטונית של הממשל הפלסטיני, בעוד שתחת שלטון החמאס בעזה נחסמו אתרים אשר פגמו בסדר החברתי ובערכי המוסר והתרבות של תושבי הרצועה.

חסימת אתרי אינטרנט והטלת המגבלות על חופש הביטוי הם ללא ספק צעדים המהווים חסם לחופש המידע ומכשול לחברה דמוקרטית. אולם לאור מיעוטם של ארועים אלו ברשות הפלסטינית; הסערה המקומית שחולל הארוע האחרון ובכלל זה הגינויים מבית ומחוץ; לצד הדימיון לארוע החסימה הקודם בשטחי הרשות; הרי שאין בארוע האחרון חריגה משמעותית מיחס הממשל הפלסטיני ברשות לאינטרנט, אלא תוצר של מאבקי כוחות פנים ארגוניים, ויוזמה מקומית נגד אתרים נקודתיים ולפיכך, אינו מהווה נקודת מפנה ביחס הרשות לאינטרנט.

האביב הסלולרי: סמארטפונים הם מקור כוח של האזרחים

14 מאי 2012/ב Maariv, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון, מחאות מקוונות, סלולר /על ידי Tal Pavel

הטלפונים הניידים החכמים חודרים לשוק במזרח התיכון בעוצמה רבה ומפריעים למשטרים המבקשים ליצור חברה סגורה באמצעות שליטה באינטרנט ובטכנולוגיה המתקדמת של העולם המערבי.

בשלהי 2011 התפרסם מחקר שלפיו צפוי זינוק בשימוש בטלפונים חכמים במזרח התיכון. איראן מוגדרת כשוק הגדול ביותר לטלפונים סלולריים באזור, ושיעור חדירת הטלפונים החכמים לשוק באיחוד האמירויות עולה אף על זה שבארה"ב. המומחים צופים שעד שנת 2016 תחול ירידה במספר הטלפונים הסלולריים בני הדור השני באיראן ובערב הסעודית, ובאותה העת תהיה עלייה כוללת במספר משתמשי טלפונים חכמים באזור. העלייה החדה צפויה באיראן, שתהיה המדינה שיש בה הכי הרבה טלפונים מדור שלישי בהשוואה למדינות האזור.

אלה נתונים מדהימים ומעוררי מחשבה, המעידים על המצב הנוכחי בתחום הסלולר במזרח התיכון, על הפוטנציאל הרב שלו ועל השונות הטבעית בין המדינות השונות. מידע זה מפתיע למדי בהתחשב בתפיסות של שילוב הטכנולוגיה במזרח התיכון על-פי אופיו השמרני, החברתי והריכוזי. המידע המפתיע הזה קיבל משנה תוקף כשפורסם לאחרונה כי ערב הסעודית מובילה את מדינות העולם בשיעור השימוש בטלפונים סלולריים. פקיסטן נמצאת במקום השמיני מבין מדינות העולם מבחינת מספר משתמשי הטלפון הסלולרי ובמקום החמישי באסיה. 67% מאוכלוסיית המדינה משתמשים בטלפונים סלולריים, כ-23% מהם משתמשים בטלפונים חכמים, ובהם החדשים ביותר בשוק העולמי. כל זאת לצד בעיות פוליטיות בנוגע לרישוי דור שלישי בתקשורת הסלולרית במדינה ולניסיונות לצנזר את האינטרנט ואת התקשורת הסלולרית במדינה.

אז מה אנו לומדים משלל הנתונים האלה? החשוב מכל הוא שהמצב ללא ספק שונה מהתמונה שהצטיירה לנו על טכנולוגיה ועל טלפונים סלולריים במזרח התיכון. על-פיהם קיים פה שוק חזק מאוד, בדיוק כפי שהמזרח התיכון הוא האזור השני בשיעור הגידול בשימוש באינטרנט בעשור האחרון. נוסף על כך, נראה שיש מעבר משוק ששולטים בו מכשירי נוקיה לשוק ששולטים בו מכשירים הפועלים במערכת ההפעלה אנדרואיד מבית גוגל.

תפקידם החשוב באמת של המכשירים הסלולריים במזרח התיכון הוכח כמה פעמים בשנים האחרונות, כשאלה שימשו כלי לתיעוד אירועים ממוקדי התרחשויות ולהעברת המידע המצולם או המוסרט ישירות לרחבי העולם באמצעות האינטרנט. על כך יעידו הסרטונים המתעדים את רגעי גסיסתה של הנערה האיראנית נדא סלטאן, שנהרגה בהפגנות ביוני 2009 מאש כוחות הביטחון, וגם התיעוד המצמרר של הלינץ' שביצעו מורדים בשליט לוב מועמר קדאפי והעלו לאינטרנט.

האם הטלפונים הסלולריים יביאו למהפכה במזרח התיכון? לא בהכרח. בדומה לאינטרנט, הם אמצעי תקשורת ותשתיות ליצירת אירועים ולדיווח עליהם. אנשים יוצרים מהפכות שהאינטרנט והסלולר משמשים בהן כלים בלבד, אולם חשוב לזכור שהמהפכות האמיתיות הן אלה היומיומיות שאפשר ליצור בהן תקשורת ישירה בין תושבי אותה המדינה או בין אזרחים ממדינות שונות ותקשורת בין המינים בחברה דתית ושמרנית כמו החברה באזורנו.

בשל השימוש הרב בו ומנגד אופיו השמרני והריכוזי של המזרח התיכון, תפקידו החברתי של הטלפון הסלולרי משמעותי יותר מהחלפת שלטון אחד באחר לאור השינויים היומיומיים הקטנים הללו באזורנו.

פורסם במעריב בתאריך 14 מאי 2012

ממשיכים בשלהם

25 אפריל 2012/ב Guardian, Makor Rishon, זכויות דיגיטליות, מזרח תיכון /על ידי Tal Pavel

ימים לא טובים עוברים על האינטרנט במזרח התיכון ובעולם האסלאמי בעת האחרונה. לפני שנה קראנו לארועי המחאה "אביב העמים הערבי" וזאת בתקווה רבה כי גלי המחאה העממית ברחובות המזרח התיכון, יביאו לחופש ביטוי פיזי ומקוון רבים יותר לתושבי האזור. הצלחת ארועים אלו אשר החלו במחאות מקוונות בפייסבוק, אף העניקה את השם "מהפכת הפייסבוק" להצלחת ההמונים להפיל את המשטר במצרים. השבועות האחרונים סיפקו די עדויות מרחבי המזרח התיכון והעולם האסלאמי, כי רוחות האביב הצטננו להן וכי ממשלים באזורנו נוהגים בשלהם.

איראן עוסקת מזה זמן רב בנסיונות ליצור רשת אינטרנט פנימית אשר תנותק אותה מזו העולמית ובכך תאפשר, לטענת הממשל, מתן שרותים מקוונים זולים יותר, אך גם להגביר בכך את אבטחת המידע המקוון באמצעות רשת סגורה הנשלטת על ידי הממשל לכדי יצירת מבצר מקוון אשר למעשה ההגדרה "אינטרנט" אינה מתאימה לו יותר. מהמידע החלקי הקיים עד כה עולה כי בכוונת הממשל ליצור מקבילה פנימית ייעודית, מפוקחת וסגורה לאינטרנט המוכר לנו, אשר רק אליה יוכלו להתחבר תושבי המדינה.

הדיווחים על הקמת "אינטרנט נקי" ברפובליקה האסלאמית עלו במהלך השנה האחרונה לא אחת. בימים האחרונים שר התקשורת האיראני מסר כי השקת המיזם תהיה באוגוסט הקרוב. בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דואר אלקטרוני ומנוע חיפוש יעודיים, אשר יהוו חלופה "כשרה" אך מפוקחת היטב לאלו המצויים בשימוש באיראן ובעולם. מילים ברורות אמר בעניין זה בכיר בכוחות הבטחון כשקבע כי גוגל אינו מנוע חיפוש אלא כלי ריגול. עם זאת נמסר כי תתאפשר גישה לאתרים זרים וזאת בהתאם להחלטת הממשלה.

לדברי השר "ארגונים ממשלתיים רבים כבר עכשיו מתחברים ממשרדיהם לאינטרנט הלאומי, ומספר בתי-ספר משתמשים ברשת זו". הוא הוסיף כי הסיבה לכך שרשת האינטרנט האיראנית עדיין אינה מוחשית, טמונה בעובדה כי היא טרם הוצגה בפני קהל משתמשי האינטרנט הרחב במדינה. צעד אשר יבוצע אם כן באוגוסט הקרוב כאשר ספקיות האינטרנט במדינה יחוברו לרשת זו. הוא העריך כי תוך שנתיים שלוש תתעצב רשת זו לצורתה הסופית.

במקביל דווח כי השלטונות מכחישים את הידיעה אשר לדידם אינה אלא מתיחת 1 באפריל תוצרת התעמולה המערבית וכי הראיון עם שר התקשורת כלל לא התקיים.

מתיחה או לא, כוונותיה, התבטאויותיה ואף צעדיה בפועל של איראן מעידים כי היא פועלת בנחישות ובצורה עקבית להצר את צעדי משתמשי האינטרנט במדינה ולפקח על התעבורה המקוונת בה ככל שניתן. זאת תוך כוונה ליצור מערכת כוללת אותה ניתן יהיה לייצא למדינות אחרות השואפות ליצירת רשת אינטרנט פנימית ומסוגרת.

נראה כי לקוחה אפשרית למערכת שכזו יכולה להיות פקיסטאן אשר פרסמה לאחרונה מכרז להתקנת מערכת לצנזורת האינטרנט. הדרישה היתה כי המערכת תוכל לחסום 50 מיליון דפי אינטרנט במספר שפות תוך עיכוב של לא יותר מאלפית השניה. כיום תעבורת האינטרנט בפקיסטאן חופשית יחסית לשאר המדינות האסלאמיות, תוך הגבלה כמובן על גישה לאתרים פורנוגרפיים. כבר כיום 50 ספקי האינטרנט במדינה מחוייבים לממש צנזורה על האינטרנט. נעשו נסיונות להגביל אף את על התקשורת הסלולרית במדינה: בנובמבר 2011 הנחה משרד התקשורת את כל ספקיות התקשורת במדינה לחסום הודעות טקסט (מיסרונים) אשר מכילים מילים באנגלית מתוך רשימה בת 1,500 אשר הוגדרו כפוגעניות, תוכנית שנגזנה בשל ביקורת ציבורית. זאת לצד פעילות כללית להגבלות על התקשורת במדינה זו, יתכן בשל הבחירות האמורות להערך בה בסוף השנה. לא מין הנמנע כי צעדים אלו תרמו לירידתה של פקיסטאן 14 מקומות במדד בינלאומי הבוחן היבטים מתחום מערכות המידע וזאת ב-10 פרמטרים שונים.

כמו לגבי ההחלטה אודות ההגבלות על התקשורת הסלולרית, כך גם לגבי מכרז זה, פורסמה כעבור זמן קצר הכחשה גורפת עד לכדי בקשה לחקירה נגד אלו אשר פרסמו את מודעת המכרז ללא ההתייעצות מתאימה.

יתכן כי גם הפעם הממשל הפקיסטאני נסוג בו בלחץ דעת הקהל, בין השאר באמצעות עצומה אשר עליה חתמו למעלה מ-18 אלף הפונה אל מנהלי חברות אבטחה במערב בבקשה לא לקחת חלק במכרז זה אשר ישתיק 20 מיליון משתמשי אינטרנט במדינה. אולם ללא ספק המשטר לא אמר את מילתו האחרונה, בעיקר לאור הנסיונות החוזרים ונשנים להגביל את חופש המדיה במדינה.

מצרים אף היא פועלת בצורה נמרצת לכדי יצירת הגבלה גורפת ושיטתית על האינטרנט. שר התקשורת המצרי הודיע לאחרונה כי ממשלת מצרים פועלת לחסימה מוחלטת של אתרים פורנוגרפיים במדינה. הוא הודיע על הקמת ועדה, בה יהיו נציגים מהפרלמנט, אשר תניח את היסודות לחסימת אתרים אלו אשר להערכתו מספרם הוא מליונים. ועדת התקשורת והתחבורה של הפרלמנט, ביקשה מהממשלה עוד קודם לכן לחסום את הגישה לכל האתרים הללו במצרים, כמו גם חקיקה של עונשים נגד חברות אשר יאפשרו גישה לאתרים האסורים.

צעדים אלה של הממשל המצרים מהווים החרפת הפעילות ארוכת השנים נגד האינטרנט במדינה ואינם עומדים כלל בקנה אחד עם התקוות הרבות לחופש מידע וביטוי שעלו במסגרת "מהפכת הפייסבוק". הדבר מהווה הצרת צעדי משתמשי האינטרנט במצרים כמו ביתר מדינות האזור.

האם אכן היה זה "אביב עמים ערבי" ? נראה שגם במישור המדיני והפוליטי המצב לא בהכרח תואם את חזונם של הצעירים שיצאו לרחובות לפני שנה ויצרו אותה "מהפכת פייסבוק". הגורמים האסלאמיים תפסו את רשת השלטון לא רק במצרים, אלא גם ביתר המדינות בהן נפל המשטר בשנה החולפת.

המודל האיראני המקוון מהווה אתגר למשתמשי האינטרנט במדינה כמו גם לכל אלו החוששים לדמותן של מדינות האזור בעתיד. דווקא בשל חשיבותם של האינטרנט והרשתות החברתיות ליצירת מידע, העברתו וקבלתו כמו גם יצירת תקשורת בלתי אמצעית בין אזרחים ממדינות שונות. בדיוק כמו היוזמה הישראלית מהעת האחרונה בפייסבוק לקרוב לבבות בין אזרחים מישראל ומאיראן. אין ספק כי יכולות אלה אינן נסתרות מעיני השלטונות באזורנו בבואם להגביל את האינטרנט בתחומן ולהדק הפיקוח על התעבורה בו.

אין אלו זמנים טובים למזרח התיכון ולעולם האסלאמי, נראה כי אנו ב"חורף סוער" לפחות בהיבטים המקוונים וכי התקוות ליתר חופש שארועי 2011 יביאו לאזורנו, התבדו לעת עתה.

איראן מבקשת סיוע מחברות ואוניברסיטאות זרות בסינון האינטרנט

19 אפריל 2012/ב איראן, הארץ, זכויות דיגיטליות /על ידי Tal Pavel

בימים האחרונים דווח כי בכוונת שלטונות איראן להתנתק מהאינטרנט הקיים וליצור "אינטרנט נקי" כבר בחודש אוגוסט הקרוב. מקור הידיעה בהודעתו של שר התקשורת האיראני ב-5 באפריל על יצירת רשת אינטרנט איראנית במטרה לספק לתושבי המדינה אינטרנט זול ולשם הגברת אבטחת המידע המקוון במדינה.

לדבריו, המיזם הינו פרויקט דגל של משרדו לשנה הפרסית החדשה שהחלה ב-20 במרץ. מימוש המהלך יהיה הדרגתי כאשר בתחילה יחסמו אתרים בינלאומיים, עד למצב בו תושק באוגוסט השנה רשת אינטרנט פנימית באיראן, תוך ניתוקה כליל מהאינטרנט הקיים כיום בעולם ומתן גישה לאתרים זרים בהתאם להחלטת הממשלה.

בפועל, קיימים דיווחים שונים ובכלל זה אודות השקת השלב הראשון של המיזם ב-21 במאי השנה, ככל הנראה עם הפעלת שרותי דוא"ל ומנוע חיפוש מקומיים. הדבר תואם את הודעת השר אודות חסימה של שרותי דואר רשת בינלאומיים דוגמת אלו של גוגל, הוטמייל ואחרים ויצירת חלופות מקוונות מקומיות. הדיווח מהימים האחרונים אודות חסימת אתר האינטרנט של אולימפיאדת 2012 בלונדון הוא ללא ספק צעד בכיוון זה ובדומה ליוזמה האמורה ושלב נוסף בהגבלות הנרחבות עוד משחר ימי האינטרנט במדינה אודות חופש השימוש בו. אין זו הפעם הראשונה בה נדונה כוונה איראנית ליצור אינטרנט עצמאי: כבר במאי 2011 דווח בעיתונות העולמית על פעילות איראנית בתחום זה.

הקמת רשת אינטרנט שכזו תוכל למנוע יצירת מידע, קבלתו והעברתו בתוככי איראן ומחוצה לה, כמו גם יצירת תקשורת ישירה בין משתמשי אינטרנט באיראן לעמיתיהם מרחבי העולם ואף מישראל. אין ספק כי פעילויות דוגמת היוזמה הישראלית המפתיעה מהעת האחרונה לקרוב הלבבות בין עמי שתי המדינות באמצעות הפייסבוק, מהווה אתגר חברתי ופוליטי לממשל האיראני וזרז נוסף למימוש מיזם שאפתני זה.

הפעילות האיראנית ליצירת אינטרנט פנימי סגור ומנותק מזה העולמי, מהווה נסיון נוסף של הממשל להחזיר את השליטה על אמצעי התקשורת ולהכפיף גם את המדיה החדשה לשלטון המרכזי – דווקא בשל המודעות הרבה לעוצמתו של המרחב התקשורתי המקוון – בדיוק כפי שקיים לגבי "אמצעי התקשורת הישנה". בכך למעשה תחזור איראן שנות דור תקשורתי, לא רק עבור ציבור משתמשי האינטרנט במדינה, אלא לכלל האוכלוסיה לכדי יצירת "גטו תקשורתי" כפי שהיה טרם חדר האינטרנט למדינה. תוך כוונה לייצא גם את המהפכה המקוונת הזו לעבר מדינות אחרות בעולם.